"הבנייה הקדימה שלא כחוק את ההליך התכנוני". כך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, שקיבל היום (ה') את העתירה שהגישה המדינה נגד החברה היזמית שהקימה את חנות איקאה אשתאול שליד בית שמש, וקבע כי היתר הבנייה שניתן לחנות איקאה לאחר עבודות הבנייה שבוצעו - יבוטל. הפרשה נחשפה לראשונה בכלכליסט.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יחד עם זאת נתן בית המשפט לוועדה המקומית, ליזמים ולאיקאה, 90 יום להידבר עם המדינה ביחס לאופן אכיפת עבירות הבנייה שבוצעו.
השופט אלכסנדר רון קבע, כי איקאה והיזם צחי נחמיאס, הקימו "בנייה לתכלית מסחרית בהיקף חורג, על חשבון ייעוד תעשייתי; אישור תוכנית מקומית בניגוד לעמדת יו"ר הוועדה המחוזית, בידענו, שגם אם יצאו תקלות תחת ידו, ויצאו, מקומו בהליך מעוגן בשלושה רבדים שונים, ללמדך על חשיבותו לצורך שמירת האינטרס הציבורי; והעובדה, שהמהלך התכנוני, שמיצויו אמור היה להקדים את הבניה, רדף אחר בנייה שהקדימה, ושלא כחוק, רובה ככולה, את אישור התכניות".
לדברי השופט "את העגלה לפני הסוסים אין לרתום, ולא בכדי לא נקרא החוק, למשל, חוק הבנייה והתכנון".
את העתירה הגישה מתכננת מחוז ירושלים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שירה תלמי באבאי, נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה, חברת פארק מסחר ותעשייה אשתאול, ועדת הערר המחוזית, וההסתדרות, בטענה כי החנות שקיבלה היתר בנייה ל-17 אלף מ"ר, נבנתה בפועל עם חריגה של 8,500 מ"ר.
השופט רון קבע כאמור כי החלטת הוועדה המקומית מינואר 2020 בטלה, וכן החלטת ועדת הערר והיתרי הבנייה שהוצאו מכח התוכנית. מאחר ומדובר בחנות פעילה, קבע רון, כי תוקף התוכנית וההיתרים שהוצאו לא יפקע מידיית, אלא בתוך 90 יום. כמו כן את שאלת האכיפה הותיר רון לדרגים מנהליים על פי סמכויויהם, והוסיף כי הוא תקווה שהצדדים ינהלו משא ומתן ביחס לסוגיה זו. בית המשפט אף הטיל הוצאות משפט על היזמית, איקאה והוועדה המקומית.
"אין לרתום את העגלה לפני הסוסים"
רון מתח ביקורת על הטענה שהעלו איקאה והחברה היזמית כי העתירה הוגשה בשיהוי, ובאופן שלא מתיישב עם החוק. "אך מעט חבל, שלא נתנה היא בעצמה, את דעתה לשיקול זה כשבנתה את שבנתה קדם אישור התוכנית המקומית, בבחינת טול קורה מבין עיניך. את העגלה לפני הסוסים אין לרתום, ולא בכדי לא נקרא החוק למשל, חוק הבנייה והתכנון".
עוד צוין בפסק הדין כי "קשה להשתחרר מהתחושה שיש לייחס חלק לא מבוטל מהתנהלות המשיבות לשאיפה לעגן בתוכנית בנייה ובדין, עבודות שבוצעו שלא כדין, במועד בו לא היו בנמצא היתרי בנייה ואף קודם שאושרה בוועדה המקומית. החלטת הוועדה המקומית במחצית ינואר להיחפז ולדון בתוכנית למרות שנתבקשה במפורש שלא לעשות כן, אמנם דקות לא רבות קודם לכן, מתיישבת גם היא היטב עם תחושה זאת.
"יתרה מכך יש בנסיבות אלה אחיזה גם להערכה שלפחות חלק מהגורמים שהובילו לאישור התוכני תהמקומית, על הבעיות שבה, בפרט ביחס לשינוי חלקי היעוד, נבע מהרצון להתאמת התוכניות למצב שהתהווה בשטח, ובידוע שעמדה על הפרק בנייה נרחבת שנועדה לחנות גדולה ובולטת שכבר עמדה לפני פתיחה.
"בנייה לתכלית מסחרית בהיקף חורג, על חשבון יעוד תעשייתי, אישור תוכנית מקומית בניגוד לעמדת יו"ר הוועדה המחוזית, בידענו, שגם אם יצאו תקלות תחת ידו, ויצאו, מקומו בהליך מעוגן בשלושה רבדים שונים, ללמדך על חשיבתו לצורך שמירת האינטרס הציבורי, והעובדה שהמהלך התכנוני, שמיצויו אמור היה להקדים את הבנייה, רדף אחר בנייה שהקדימה, ושלא כחוק, רובה ככולה, את אישור התוכניות. אין אפוא, על הפרק, תוכנית מקומית שניתן לברך עליה בצורתה הנוכחת וממילא תשליך מסקנה זו במישרין, גם על מעמד היתרי הבנייה שהוצאו מכוחה", כתב השופט רון בפסק הדין.
