עסקת הענק המסתמנת לרכישת חברת הסייבר הישראלית Wiz מלמדת יותר מכל על מרכזיותו של תחום הסייבר בהייטק הישראלי. דוח המסכם את מחצית שנת 2024, שמפרסם הבוקר ארגון "סטארטאפ ניישן סנטרל", קובע כי יותר ממחצית המימון הפרטי לחברות בתקופה זו, 52%, הושקע בחברות סייבר. בלט במיוחד סבב הגיוס שובר השיאים של Wiz בסך מיליארד דולר.
לפי הדוח, עסקאות, מיזוגים ורכישות בתחום הסייבר בארץ הסתכמו ב-1.5 מיליארד דולר בתשע עסקאות, המהוות 35% מהאקזיטים במחצית הראשונה של 2024.
מרכזיות הענף בישראל באה לידי ביטוי במיוחד בהשוואה לארה"ב: אם בשנת 2018 הוא היווה 20% מההשקעות בשתי המדינות - לאורך השנים, השיעור בארה"ב ירד לכ-13%, בעוד שבישראל הוא צמח ל-25%. עם זאת, ב"סטארטאפ ניישן סנטרל" מזהירים, כי תלות-היתר שמפתחת מדינת ישראל בסייבר עלולה לבוא, בטווח הארוך, על חשבון תחומים אחרים.
לפי אבי חסון, מנכ"ל "סטארטאפ ניישן סנטרל", הסייבר הישראלי הצליח להתגבר על רתיעת המשקיעים בשל המלחמה בארץ: "גיוסי הענק, המגה-סבבים והפעילות בתחום אבטחת הסייבר הצליחו להאפיל על הסיכון האזורי. אפשר היה לצפות שתהיה לו השפעה חזקה יותר על פעילות ההייטק הישראלית, אבל הנתונים מראים אחרת. בעוד שחלק מהמשקיעים מהססים, אחרים מגדילים את ההשקעות שלהם. סטארטאפים 'כוכבים' במגזרים פופולריים ממשיכים להשיג מימון".
בכלל, הדוח, המתבסס על ניתוח נתונים ותובנות ממאגר המידע האינטרנטי המקיף של הארגון, Finder, מצייר תמונת מצב חיובית על ההייטק הישראלי, עמוק לתוך מלחמת "חרבות ברזל". מצב ההשקעות בישראל נותר יציב. ההתאוששות במימון הפרטי התבטאה בגיוסי ענק, ונרשמה בו עלייה של 31% בהשוואה למחצית השנייה של 2023 - 5.1 מיליארד דולר. לשם השוואה - בארה"ב נרשמה עלייה של 28% "בלבד", בעוד שבאירופה ובאסיה נרשמו בכלל ירידות של 6% ו-18%, בהתאמה. להערכת כותבי הדוח, בהנחה שחברות ערכו גם סבבי גיוס שלא דווחו וסכומים שלא נחשפו - סכום המימון הפרטי הכולל אף עשוי להגיע ל-6.7 מיליארד דולר.
מגמה חיובית נוספת היא שיעור המשקיעים שאינם ישראליים – 46% מתוך כלל 217 המשקיעים הפעילים בארץ בהייטק. מתברר כי משקיעים גלובליים מובילים חזרו לישראל, וקרנות "סקויה" ו"גריילוק" אף פתחו מחדש בארץ משרדים מקומיים.
עם זאת, העלייה לא רק שאינה "מתפזרת" בין ענפי ההייטק השונים, היא גם מתמקדת בעיקר בחברות הגדולות: אחראים לה בעיקר 14 סבבי ענק של מעל 100 מיליון דולר, שהסתכמו ב-2.8 מיליארד דולר, יותר ממחצית מתוך סך כל המימון הפרטי.
רוב החברות שגייסו סכומים משמעותיים - עם מטה בחו"ל
ניתוח של מכון Rise Israel גם הוא מצנן במידה מסוימת את ההתלהבות: במכון בדקו ומצאו, כי 75% מהישראליות שגייסו 25 מיליון דולר או יותר במחצית הראשונה של 2024 הן בעלות מטה מחוץ לישראל (כשני שלישים מהן), והמנכ"לים של כ-65% מהן יושבים בחו"ל (כ-60% בארה"ב). ומבין החברות שהצליחו לגייס 100 מיליון דולר או יותר, המטה של כ-85% מהן נמצא בחו"ל, והמנכ"לים של כ-77% מהן יושבים בחו"ל. ב-Rise מצאו קשר ברור בין היכולת של חברה ישראלית לגייס הון משמעותי לעובדה שהמטה שלה ממוקם בחו"ל, בעיקר בארה"ב.
בכלל, ב-Rise Israel מעלים מחדש את השאלה מהי בכלל חברת הייטק ישראלית? לפי ההגדרה המרחיבה שהפכה פופולרית בארץ, חברה תיחשב כישראלית גם אם היא רשומה בארה"ב, והמטה והמנכ"ל שלה ממוקמים בארה"ב - אם המנכ"ל או אנשי מפתח אחרים ישראלים, או שיש לה פעילות בישראל. כתוצאה מכך, במקרים רבים, על-פי הנתונים בישראל חברה "ישראלית" גייסה הון, רק שמנקודת הראות של המשקיעים הם כלל לא השקיעו בחברה ישראלית, אלא בחברה רב-לאומית, לרוב אמריקאית, שיש לה פעילות בישראל.
ב"סטארט אפ ניישן סנטרל" מצאו, כי במחצית הראשונה של השנה נרשם אמנם מספר קטן יחסית של אקזיטים באמצעות מיזוגים ורכישות, אבל הסכום הכולל שלהם זינק ל-4.1 מיליארד דולר, עלייה של 70% לעומת המחצית השנייה של 2023. גם כאן, לסכומים הגדולים "תרמו" מעטות - שני אקזיטים שכל אחד מהן עלה על מיליארד דולר, WalkMe שנרכשה על ידי SAP, ו"רזידנט הום", שנרכשה על ידי "אשלי הום".
