בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל לאחרונה פסק דין שהתיר להוריו של צעיר שמת מסרטן להשתמש בזרעו על מנת להביא לעולם ילד בפונדקאות, שיאומץ על ידי אחות המנוח. בכך קיבלו השופטים ערעור שהגיש היועמ"ש, וקבעו כי הבאת התינוק לעולם, מבלי שיש לו קשר פיזיולוגי או ביולוגי להוריו המיועדים, היא פעולה המנוגדת לחוק ולהלכה הפסוקה.
המנוח הלך לעולמו בגיל 38. הוא לא היה נשוי ולא הייתה לו בת זוג. הוריו תבעו לאפשר להם לעבור הליך פונדקאות מלא, תוך שימוש בזרע המנוח ובתרומת ביצית, שבסופו יינתן צו אימוץ שלפיו האחות ובעלה הם ההורים המאמצים.
ביוני 2021 קבע בית המשפט למשפחה בקריות כי לנוכח רצונו הברור של המנוח להעמיד צאצאים לאחר מותו, אף בהיעדר בת זוג קבועה, יש להתיר למשפחתו לבצע הליך פונדקאות בחו"ל תוך שימוש בזרעו. עוד נקבע כי בסיום ההיריון ולאחר הלידה, יש לאפשר לאחות המנוח ובעלה, חשוכי הילדים, לעתור לקבלת צו אימוץ ביחס לקטין, והצו יינתן לאחר קבלת תסקיר מעודכן ובכפוף לבדיקת טובת הקטין.
בערעור טען היועץ המשפטי לממשלה כי קביעה מראש שלפיה הקטין יאומץ על ידי אחות המנוח ובעלה, כשלאף אחד מההורים אין קשר גנטי או ביולוגי אליו, עומדת בניגוד להוראות הדין הישראלי. צוין כי הפעולה נוגדת את חוק הסכמים לנשיאת עוברים וחוק האימוץ, תוך שהוא מתיר הלכה למעשה הולדת תינוק לצורך מסירתו לאימוץ ופותח פתח לסחר בילדים.
עוד לטענתו, פסק הדין נוגד את ההלכה הפסוקה שלפיה, ככלל, בת זוגו של אדם שנפטר, והיא בלבד, רשאית לעשות שימוש בזרע לצורך הפרייתה היא.
עו"ד דבורה אביטבולאוליבר פיטוסיההורים והאחות טענו בין היתר כי אמנם ההורות העתידית המתבקשת אינה מבוססת על זיקה גנטית או על זיקה פיזיולוגית, שכן אחות המנוח אינה צפויה לשאת את ההיריון וממילא הזרע אינו של בעלה אלא של אחיה המנוח, אולם אין בטעמים אלה כדי למנוע הכרה בהורות על בסיס אימוץ הילוד העתיד להיוולד.
אולם שופטת המחוזי אספרנצה אלון קיבלה את הערעור. היא ציינה בין היתר כי משמעות פסק הדין היא החלטה מראש לאימוץ יילוד עתידי שטרם נולד ולבטח טרם נמסר לאימוץ. לדבריה, החלטה זו סותרת את חוק האימוץ הישראלי שקובע הליך המוסדר בקפדנות ומקנה מעמד של הורות לאנשים נעדרי קשר גנטי או פיזיולוגי לילד.
זאת ועוד, פסק הדין סותר את הלכת בית המשפט העליון שלפיה רק לבת זוג קיימת האפשרות להביא לעולם ילד מזרעו של בן זוגה המת, בתנאים מסוימים.
עוד קבעה השופטת כי לא היה מקום לנהל דיון על "טובת הקטין", ובכלל זה לבחון את מסוגלותם ההורים של האחות ובעלה, באין עדיין כל קטין אלא רק "קטין תיאורטי". היא הוסיפה כי ההסדר כובל את הנפשות הפועלות והגורמים המקצועיים, לרבות את גורמי הרווחה ואף הערכאה השיפוטית שעתידה לאשר את הליך האימוץ.
השופטים חננאל שרעבי וניצן סילמן הצטרפו לפסק הדין.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ היועמ"ש: עו"ד תמי בר-אל מפרקליטות מחוז חיפה אזרחי
• ב"כ המשיבים: עו"ד דורי שוורץ ועו"ד שיראל בר
• עו"ד ד"ר דבורה אביטבול עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
