בית משפט השלום באשדוד קבע לאחרונה ששלושה בעלי וילות באשקלון יפוצו בכ-430 אלף שקל על ידי היזמית "אפרידר" ועיריית אשקלון, משום שגרמו לכך ששביל הגישה לבתים נסלל באופן המונע כניסה לחניות. השופט יהודה ליבליין קבע כי התנהלות הנתבעות הייתה רשלנית.
התובעים הם חמישה בעלי מגרשים ברחוב יסעור באשקלון, שעל כל אחיד נבנתה וילה עם חניה צמודה. טענתם המרכזית הייתה כי בשל מחדלים, כביש הגישה צר מהרוחב המינימלי המאפשר להם כניסה עם מכוניותיהם, כך שבפועל נמנעת מהם האפשרות המעשית לחנות.
לדבריהם, "אפרידר" בנתה חומה הפולשת 50 ס"מ לכיוון החלקות שלהם ומצרה את שביל הגישה לרוחב של פחות מחמישה מטרים. הם הוסיפו שהעירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא פיקחו כנדרש על הבנייה שביצעה היזמית, ובכלל זה על הקמת החומה.
בנסיבות אלה הם דרשו בין השאר לחייב את הנתבעות לפצות אותם בשל ירידת ערך הנכסים ובשל עוגמת הנפש שנגרמה להם. התביעה של שניים מהזוגות התובעים נדחתה מפני שלא הגישו תצהירים וראיות, ולבסוף נמשך ההליך עם שלושה בעלי וילות.
הנתבעות גלגלו את האחריות למחדל האחת כלפי השנייה. "אפרידר" טענה שבנתה את החומה בהתאם להיתר שקיבלה מהעירייה, כך שאין התרשלות מצדה, בעוד שהעירייה גרסה כי האחריות לסטיית החומה רובצת על היזמית.
לצד זאת טענו שתיהן כי יש להטיל אשם תורם מסוים על בעלי הבתים, היות שבמועד רכישת המגרשים החומה כבר הייתה בנויה, כך שהיה בידם המידע הדרוש לצורך בניית הווילות באופן שיאפשר להם גישה לחניות.
כחלק מההליך מונה מומחה בתחום הנדסת התנועה, שאישר כי במצב הנוכחי אי אפשר להחנות כלי רכב בחניות, היות שרוחב השביל, 4.5 מטרים, אינו עומד בדרישות התכנון המחייבות רוחב של 5.25 מטרים לפחות. "יש לפסול את רחוב יסעור משימוש בכלי רכב מנועי. השימוש מהווה סכנה בטיחותית למשתמשים בו", התריע המומחה.
השופט ליבליין אימץ את מסקנת המומחה וניגש לברר אם מי מהנתבעות התרשלו, כטענת בעלי הווילות. מסקנתו הייתה שהן "אפרידר" והן העירייה אחראיות למחדל בחלקים שווים (50% כל אחת).
אשר לחלקה של היזמית נקבע שהיא התרשלה במדידה ובבנייה שביצעה למגרש הסמוך למגרשי התובעים, "היות שהחומה שנבנתה פולשת לתוך שטח חלקת שביל היסעור, באופן שגורמת להצרת השביל, והלכה למעשה כתוצאה מכך לא ניתן להחנות את הרכבים שבבעלות התובעים בחניות שתוכננו על ידם בתחומי המגרשים".
בכל הנוגע לאחריות העירייה, לרבות הוועדה המקומית, קבע השופט שהן התרשלו בהפעלת סמכויות הפיקוח הנתונות להן על הבנייה שביצעה "אפרידר". הוא הדגיש שבמסגרת הפעלת הסמכות למתן היתר בנייה, היו חייבים בודקי הבקשה מטעם העירייה לבחון אותה לפרטיה "במסרקות של ברזל", כאשר העובדה שהם לא עשו דבר בהקשר הזה, עומדת לעירייה לרועץ ומהווה התרשלות.
לסיכום נקבע שעל היזמית והעירייה לפצות את בעלי שלוש הווילות בכרבע מיליון שקל עבור ירידת הערך, וב-75 אלף שקלים נוספים בגין עוגמת נפש. עוד חויבו הנתבעות לשלם להם שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 105 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד י. איפרגן
• ב"כ הנתבעת 1: עו"ד י. בן-שלום ועו"ד א. עייש
• ב"כ הנתבעת 2: עו"ד א. יעקבסון
• עו"ד חגי חכם עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין