בית המשפט למשפחה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהגישה נגד בנה מנחלתה במושב. השופטת אפרת שהם דליות דחתה את טענת הבן שטען שהשקיע במקום 3.8 מיליון שקל, וקיבלה את גרסת האם שלפיה היא מייעדת את המשק לבן אחר שלה.
האם גרה במשק מזה עשרות שנים והוא הועבר לבעלותה המלאה עם מות בעלה. במקום שני בתי מגורים: הראשי בשטח של כ-120 מ"ר ובו גרה האם, ובית נוסף בשטח של כ-50 מ"ר שבו גר הבן התובע עם משפחתו. בנוסף יש במשק רפת.
הבן סיפר שעבר לגור במשק ב-1991 בשל הבטחת הוריו שבבוא היום יועברו לו את הזכויות בנחלה. לדבריו, עד 2018 הוא עסק בפיתוח המשק ולקח אחריות על ניהולו. לטענתו, הוא גם הסדיר חוב של המשק לכונס נכסים ולנושים נוספים ולא קיבל שכר משך תקופות ארוכות בהן עבד במשק.
הוא הוסיף כי אמו הפרה את ההתחייבות להעביר לו את הזכויות במשק כשלפני כשלוש שנים הודיעה שהיא מתכוונת להעביר את הזכויות לאחיו ומינתה אותו כבן ממשיך. לטענתו, יש לחייב את האם להשיב לו 3.8 מיליון שקל או לחילופין להורות על העברת המשק על שמו.
האם טענה מנגד שאין שחר לטענת בנה כי נתנה לו הבטחה או התחייבות לקבל את המשק לידיו. היא הוסיפה כי הבן לא הוציא אגורה מכיסו עבור המשק ולא שילם עבור כיסוי חובות. לטענתה, הבן עבר לגור בבית המשני במשק ב-2010 ולא ב-1991 כטענתו, והוא לא שילם דמי שכירות וגם לא חשבונות.
עו"ד עירן שושניהיא הוסיפה שלאחר קבלת החלטתה להעביר את המשק לבנה השני התנהג התובע בדרך מחפירה כלפיה, בהטרדה ובאלימות. היא הגישה תביעת פינוי וציינה כי אפשרה לבן לגור בנחלה רק בשל הבטחתו כי יפנה את הנכס מיד כשתבקש זאת. בנובמבר 2019 היא הודיע לו על ביטול הסכם השכירות ביניהם אך הבן ואשתו נותרו לגור במקום.
השופטת אפרת שהם דליות דחתה את טענות הבן וכתבה שהוא הציג גרסאות סותרות בסוגיות מהותיות. היא ציינה שבין האם לבנה לא נכרת כל סיכום בכתב המעגן התחייבות לתת לו זכויות במשק. גם לא הוכח בראיות אחרות שלבן ניתנה התחייבות להעביר לו את הזכויות במתנה או תמורת הסדרת החובות הרובצים על המשק.
בפסק הדין צוין כי ציפייתו של הבן כי בבוא העת יקבל את המשק מקורה בתחושותיו הסובייקטיביות ללא שנמצא כל בסיס לקיומה של התחייבות, הסדר חוזי או הסכם פנים משפחתי. גם עתירת הבן לפיצוי כספי נדחתה מחוסר הוכחה.
מנגד קיבלה השופטת את תביעת הפינוי על בסיס "זכותה של האם בנכס, במיוחד בהינתן הקרע העמוק ביחסיה עם הבן". היא ציינה כי האם הסכימה למגורי הבן ומשפחתו במשק אך לא מדובר בזכות בלתי חוזרת. בסיכומו של דבר נקבע שהבן יתפנה מהמשק בתוך שלושה חודשים. הבן חויב בהוצאות בסך כולל של 35 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הבן: גלעד אבני
• ב"כ האם: עו"ד דניאל לסרי
• עו"ד עירן שושני עוסק בנחלות במושבים וקיבוצים
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
