בית המשפט למשפחה בטבריה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אלמנה לביטול הסכם מתנה שעליו חתם בעלה המנוח ובמסגרתו לבתם דירה במתנה. השופט מחמוד שדאפנה הסתמך על חוות דעת של מומחית שמצאה כי בזמן החתימה האב סבל מדמנציה.
ההורים נישאו ב-1964 והביאו לעולם שישה ילדים, והנתבעת היא אחת מהם. ב-1990 ירש האב דירה מאביו המנוח, וכשבע שנים לאחר מכן בני הזוג הרסו אותה ובנו תחתיה את בית בשטח 146 מ"ר. ב-2011 חתם האב על תצהיר מתנה שבו העביר לבת חצי מזכויותיו בבית. שנתיים לאחר מכן נחתם הסכם בין האב לבין האם שלפיו הוא יעביר לה 50% מזכויותיו בבית.
ב-2012 חזר בו המנוח מתצהיר המתנה והצהיר כי הוא לא מעביר את הזכויות לבתו. הוא הסביר כי סבר שהוא חותם על מסמך שמאפשר לבת לבנות 60 מ"ר באדמה שצמודה לבית, וכי לא העלה בדעתו כי הוא מעביר את הזכויות שלו בבית. בהמשך שינה שוב את דעתו והצהיר כי הוא מאשר את העברת הזכויות.
ב-2014 הגישה האם תביעה נגד בתה שבה דרשה להצהיר על בטלות הסכם המתנה. במהלך ההליך נפטר האב. האם טענה כי במועד החתימה על הסכם המתנה הוא סבל מבלבול, חוסר אוריינטציה, בעיות משמעותיות בזיכרון ולא זיהה את בני משפחתו, ועל כן הוא לא היה כשיר לחתום.
עו"ד ליאת אברהם רשתיהבת טענה כי אביה היה כשיר ורצה להעניק לה זכויות בבית מכיוון שהיא הילדה היחידה שלא היו לה נכסים ולא הייתה "מסודרת". היא ציינה כי אמה חתמה מול האב ב-2013 על הסכם המעניק לה זכויות בבית והדבר סותר את טענתה שכבר ב-2011 הוא לא היה כשיר.
השופט מחמוד שדאפנה מינה מומחית לקביעת כשירות המנוח במועד החתימה. המומחית ציינה בחוות דעתה כי הוא סבל מדמנציה שאובחנה בנובמבר 2012, כשבעה חודשים לאחר עריכת התצהיר, וכי במועד החתימה מצבו הקוגניטיבי היה לקוי, מה שמנע ממנו להבין החלטות שקיבל ולהפעיל שיקול דעת ושיפוט תקין. היא ציינה כי הליך הדמנציה היה קיים אצל האב כמה שנים לפני האבחנה.
לאור חוות הדעת ועדויות נוספות על מצבו של האב בתקופה הרלוונטית קבע השופט שהוא לא היה כשיר לחתום על הסכם המתנה. הוא הוסיף כי מחומר הראיות עלה שכל בני המשפחה ידעו על מצבו, וכי העובדה שהוא שינה את דעתו מספר רב של פעמים בתוך פרק זמן קצר היא ראיה נוספת לחוסר יכולתו לקבל החלטות עצמאיות.
בנסיבות אלה נקבע שהסכם המתנה בטל. בסוף דבריו מתח השופט ביקורת על הצדדים: "המקרה שבפני הוא מקרה קלאסי לכך שבני משפחה פועלים אחד כנגד השני, מטילים דופי באיש מבוגר, מטילים בו רפש, מוכנים לעשות הכל. כולם, ללא יוצא מן הכלל, ניסו לנצל את חולשתו, מצוקתו ותלותו של המנוח, על מנת להשיג אינטרסים אישיים".
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד ראובן שרגיל ואח'
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אלי סגל
• עו"ד ליאת אברהם רשתי עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
