ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (ד') את התקנות לנציבות שירות המדינה המאפשרות המשך העסקת עובד ציבור מעבר לגיל הפרישה שעומד על 67 - אם שירותו נצרך למשרד המעסיק אותו. לפי התקנות החדשות, במקצועות חיוניים מסויימים ניתן יהיה להעסיק את העובד עד לגיל 71 (בתנאי שיסכים לכך).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עד היום ניתן היה להאריך שירות במגזר הציבורי עד גיל 70. בנציבות שירות המדינה טענו כי מזה זמן רב הצטברו פניות רבות ממשרדי הממשלה השונים וממערכת הבריאות לאפשר הארכה לעובדים חיוניים ומיומנים גם מעבר לגיל 70. במהלך הדיון, נציב שרות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', טען בפני חברי הכנסת, כי משרדים רבים מבקשים הארכה זו, בעיקר עבור רופאים מנתחים, רופאים מרדימים, פסיכיאטריים, בוחני פטנטים ועוד מקצועות רבים מאד - הכל עקב צרכים ארגוניים לדבריו ולא בגלל צרכים אישים.
ברקע מתקיימת עבודת מטה של ועדת שרים (בשיתוף נציבות שירות המדינה) לביטול גיל הפרישה כלל. רון דול, היועץ המשפטי של הנציבות,אמר כי ההארכה נידונה במשך זמן רב, וכי ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה נקבעה חובת גיל פרישה, וזאת למרות חילוקי הדעות הקיימים בין האוצר לנציבות על עצם חובה זו.
עו"ד אביה אלף, יו"ר התנועה לטוהר המידות, הדגישה כי לא נערך כל מחקר או סקר בעניין, ואין נתונים כמה עובדים פוטנציאליים ייהנו מכך, ותהתה מדוע ההארכה "הבהולה" לטענתה, נדרשת זה-עתה.
יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) אמרה כי "דנו בכובד ראש בטענות שהועלו על ידי יו"ר התנועה לטוהר המידות, לגבי ההתנהלות וחשש לשיקולים אישיים. הוועדה שאלה שאלות נוקבות, מדוע לא נמסרו נתונים ולמה לא הוצגה עבודת מטה מסודרת. עם זאת, הוועדה שמעה את הצורך במינויים של עובדים חיוניים ומסיבה זו היה חשוב לאשר את התקנות. בשל הטענות שהועלו, הוחלט שתוכנס בתקנות חובת דיווח שנתית על התפקידים, הגילאים והמשרדים".
שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים, שיבח את ההצעה "להמשיך ולהעסיק אנשים בריאים בגופם שרכשו יכולות וניסיון כה עשירות וכי גם בארה"ב מקובל כך".
על פי הנוסח החדש של התקנות, ועדה בשירות המדינה תהיה רשאית לאשר מעתה את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67, אם הוגשה בקשה לנציב השירות על ידי המנהל הכללי של המשרד המעסיק את העובד, או על ידי העובד באמצעות המנהל הכללי. לבקשה יצורפו הסכמת העובד בכתב להמשך העסקתו ואישור המנהל הכללי לפיו העובד מסוגל להמשיך ולמלא את תפקידו מסיבות בריאות ואחרות וכי שירותו של העובד חיוני למדינה. המשך ההעסקה יוארך לתקופה של שנה אחת בכל פעם, עד הגיע העובד לגיל 71.
הוויכוח בעולם ובארץ בנושא גיל הפרישה הנכון לגברים ונשים נמשך כבר שנים. בישראל הוארך השנה גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65 תוך 11 שנים ואף מונחת בביטוח הלאומי הצעה לא חדשה להעלות את גיל הפרישה לגברים מ-67 שנים בעתיד לגיל 70.
ברחבי העולם גיל הפרישה המקובל הוא 62 עד 67, אולם יש גם מדינות שבהן מותר לעובד להמשיך לעבוד ללא הגבלה כל זמן שהאדם בריא. למשל, בפינלנד נהוג להשאיר עובדים אפילו עד גיל 80 בחצי משרה בעיקר בעבודות של מומחים ומלווים ומלמדים את העובדים הצעירים שהצטרפו למקום העבודה. בנוסף, ברוב מדינות העולם, אך לא בישראל, הושוו בשנים האחרונות גילאי הפרישה של גברים ונשים. יצוין כי גיל הפרישה הצעיר ביותר הוא באינדונזיה - שהם הוא עומד על 57 שנים.
אחת הסיבות להארכת גיל הפרישה בעשור האחרון במדינות שונות הוא תוחלת החיים הגדלה. יצוין שישראל מצויה זה שנים בעשיריה הראשונה של תוחלות החיים מבין 220 מדינות העולם. כיום חיה אישה בישראל כ-85 שנים וגבר כ-81 שנים בממוצע.
