איתי בן זאב באולפן ynet
(צילום: ליאור שרון)
אתמול (שני) אישר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את המעבר של הבורסה לניירות ערך למסחר משבוע מסחר של ראשון עד חמישי למסחר בימים שני עד שישי החל מינואר 2026, כפי שנעשה בכל הבורסות המובילות בעולם. על פי המתווה החדש, המסחר בימי שישי צפוי להסתיים בשעה 2 בצהריים.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, התייחס היום באולפן ynet לההחלטה של ישראל ליישר קו עם העולם במטרה למשוך עוד משקיעים זרים ולנסות להכליל את הבורסה הישראלית במדדים המובילים בשוקי ההון הגלובליים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לכאורה, מדובר במהלך מתבקש שהיה צריך לקרות מזמן. למה זה לא קרה עד עכשיו?
"היו הרבה מאוד אילוצים, טכנולוגיים ואחרים, לצד העובדה שבמשך שנים רבות שוק ההון בישראל התנהל בצורה פחות פתוחה לעולם. אני חושב שהשנה האחרונה והמלחמה חידדו מאוד את ההכרה של הגורמים הפיננסיים בישראל בצורך להיות חלק מהעולם. לשמחתי, לאחר שבשלו התנאים וכל השחקנים המקומיים הבינו את זה שזה הצעד הנכון, גם משרד האוצר, רשות ניירות ערך ובנק ישראל תמכו במהלך”.
מה המשמעות של זה מבחינת ישראל ואילו אפשרויות חדשות זה פותח?
"מבחינת המדדים הבינלאומיים, הדרישה הבסיסית היא להתאים את הפעילות לסטנדרטים הבינלאומיים מבחינת ימי המסחר. מבחינת הרבה מאוד משקיעים זרים, העובדה שהיינו פתוחים דווקא ביום ראשון הייתה סימן לכך שמדובר במשהו שונה, שאינו בפורמט המוכר. מבחינת המשקיעים, אני לא יודע אם נראה שינוי מיידי, אבל בטווח הבינוני-הארוך המעבר בוודאות ימשוך משקיעים זרים נוספים – ובשביל שהמדינה שלנו תשגשג ותפרח הרבה מאוד שנים, אנחנו צריכים את הכסף של המשקיעים הזרים שיבוא לפה ויצמיח את העסקים"
אבל דווקא את השנה האחרונה הבורסה הצליחה לצלוח בזכות שחקנים מקומיים, בעיקר הגופים המוסדיים שהפגינו אמון בחברות הישראליות שנסחרות בבורסה.
"הגופים המוסדיים בישראל לא משקיעים כל כך הרבה בבורסה ובכלכלה המקומית, גם יחסית לגופים מוסדיים בעולם – ואף אחד מהמוסדיים לא השקיע בבורסה שלנו מטעמים של ציונות. כשהם משקיעים באפיק מסוים, הם עושים זאת מסיבות עסקיות בלבד. כשהמלחמה פרצה ראינו כניסה שלהם לבורסה, פשוט כי השוק ירד ומכפילי ההון פה היו ממש נמוכים יחסית לבורסות אחרות בעולם".
לגבי ההשקעות הזרות – אנחנו יודעים שהן מושפעות מאוד מאי הוודאות ומהמשך המלחמה, וגם הרגולציה והחזרה של המהפכה המשפטית – ששר האוצר סמוטריץ' הוא ממוביליה – אינן תורמות לאמון של המשקיעים בישראל.
"זה נכון שמשקיעים זרים מחפשים ודאות, וזו הייתה אחת הסיבות ליציאת המשקיעים בתחילת המלחמה, הן משוק המניות והן משוק האג"ח. עם זאת, בעיניים של המשקיעים הזרים, ישראל נמצאת היום מבחינה אסטרטגית במצב טוב יותר מאשר לפני שנה או שנתיים. כמו שלכל חברה עסקית יש תרחישי קיצון, מדינת ישראל עברה כמה תרחישי קיצון, ובפועל אנחנו רואים איך השקל נסחר ביחס לדולר ואיפה הבורסה נמצאת היום.
"חשוב גם לזכור שלישראל יש נגיד בנק בעל שם עולמי, שבסופו של דבר נבחר לכהן קדנציה נוספת – וזה משרה ודאות וביטחון בקרב המשקיעים הבינלאומיים".
מה אתה חושב על התפקוד של שר האוצר מבחינת התקציב שהוא מגיש, ומבחינת ההשפעה שלו על המשקיעים?
"ביקורת יש תמיד, וברור שהייתי רוצה לראות את מדינת ישראל חושבת באופן אסטרטגי יותר ושואלת את עצמה איך היא רוצה להיראות שנים קדימה, אבל התפקיד שלי הוא לשווק את הכלכלה הישראלית למשקיעים בעולם. אז למשקיעים האלה אנחנו מציגים כלכלה עם שיעור אבטלה נמוך ועם יחס חוב-תוצר שעם כל הביקורת – הוא עדיין נמוך מזה של מדינות רבות אחרות.
"בסך הכל, ההתנהלות של החשב הכללי ושל אנשי האוצר מקצועית וטובה מאוד, וגם המינוי של ספי זינגר ליו"ר רשות ניירות ערך בידי שר האוצר מעביר למשקיעים הבינלאומיים מסר מרגיע של ביטחון ושל רצון לשחק לפי הסטנדרטים של השוק הגלובלי".
ומה לגבי כל הפריצות התקציביות ב-2024, כשכבר עכשיו ברור שלא נעמוד ביעד הגירעון גם ל-2025?
"אנחנו חיים פה ורגילים לבקר את עצמנו כל הזמן, זה חלק מהדנ"א שלנו. עם זאת, גם המשקיעים הזרים יודעים שיש אילוצים פוליטיים בכל מקום, ולא רק בישראל. בשורה התחתונה, למדינת ישראל ולכלכלה שלה יש הרבה מאוד מה למכור בעולם, וככל שיהיה פה יותר ודאות ופחות רעשי רקע, כך אני מעריך שיותר כסף זר ייכנס לחברות הישראליות".
