בית משפט השלום בתל אביב נעתר ביום שישי לבקשת שתי קרנות העוסקות בפתרונות מימון, קוגיטו קפיטל אס.אם.אי וקוגיטו קפיטל שותף כללי, והוציא צו פתיחת הליכים לאיש העסקים אמיר גרוס-כבירי. המשמעות של ההחלטה הינה כי כבירי נכנס להליך חדלות פירעון.
כבירי, שיערער על ההחלטה, מוכר כבעלים לשעבר של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב, וכאספן אומנות. כיום הוא מתגורר בבוסניה ולאחרונה פורסם כי נבחר לאיש העסקים של השנה בבוסניה. יודגש כי להליך הנוכחי אין כל קשר לקבוצת הפועל תל אביב בכדורגל כיום - שנמצאת בבעלות שונה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
השופט רונן אילן, שנעתר לבקשת שתי הקרנות, קבע כי "בהינתן שהחייב איננו מתגורר בישראל, אינני מוצא מקום להוצאת צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ".
קוגיטו טענה באמצעות עוה"ד ליאור דגן, לירון ליברמן ודנית ליבנת ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי כנעני, כי לכבירי חוב כלפי הקרנות בסך כ-47.7 מיליון שקל. כבירי מכחיש מנגד טענה זו. המקור לחוב שמייחסות שתי הקרנות לכבירי כפול - חוב שנובע מפסק דין חלוט (סופי) שניתן בשנת 2020 בבית המשפט המחוזי בת"א במסגרתו נקבע כי כבירי ואחרים ישלמו לקרנות הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 200 אלף שקל, וכן בשל חוב נטען שנובע מערבות אישית שהעמיד כבירי לטובת הקרנות. הקרנות טוענות כי חובותיו של כבירי נובעים בין השאר מכוח ערבות אישית שחתם כלפיהן להבטחת פירעון חובות חברת "הראל אחזקות -מועדון הכדורגל הפועל תל אביב" (חברה שנמצאת בפירוק).
במסגרת בקשת שתי הקרנות להוציא כנגד כבירי צו פתיחת הליכים, נטען כי בספטמבר 2016 נחתם הסכם לצורך מימון בניית אצטדיון ומרכז פעילות עסקית בבת ים - בין הקרנות המבקשות לבין החברה שבפירוק, שהייתה באותה עת בעלת זכויות הניהול במועדון הכדורגל. נטען כי הערבויות והביטחונות שהעמידה החברה בפירוק לקרנות המבקשות הועמדה על ידי כבירי כערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום. נטען כי לימים החברה שבפירוק לא עמדה בהתחייבויותיה לפי הסכם המימון.
יתרה מזאת, בתחילת חודש דצמבר 2016, כשלושה חודשים לאחר שנחתם הסכם המימון, נקלעה החברה שבפירוק להליכי חדלות פירעון. היא הגישה בקשה לצו הקפאת הליכים ומונו לה שני נאמנים, שבהמשך הפכו למפרקים של החברה .
19 מיליון שקל: הקרנות מבקשות את כלל חובות החברה
נטען כי במצב דברים זה, לנוכח זכויותיהן מכוח הסכם המימון, העמידו בינואר 2017 שתי הקרנות המבקשות את כלל חובות החברה שבפירוק כלפיהן לפירעון מידי בסך כ-19 מיליון שקל. עוד נטען על ידי הקרנות כי משהחוב לא נפרע פנו במכתב דרישה לכבירי מכוח ערבותו האישית ודרשו את פירעון החוב. נטען כי גם כבירי וגם החברה שבפירוק לא השיבו למכתב הדרישה ולכן במרץ 2017 הגישו הקרנות בקשה לכינוס נכסים. מנגד באותו חודש הגיש כבירי ואחרים תובענה נגד הקרנות בה ביקשו מבית המשפט לקבוע כי הסכם המימון הוא הסכם פסול הנוגד את תקנות הציבור, ומשכך הוא בטל וכך גם הביטחונות שניתנו במסגרתו.
במכתב ששלח בא כוחו של כבירי, עו"ד עדי בראונשטיין ממשרד גיל הירשמן במאי 2022, לבאי כוח הקרנות, נטען בין השאר כי "גובה החוב הנטען והתחשיב שצורף הינו חסר כל בסיס ומוכחש. ויובהר כי גובה החוב ואופן חישוב הסכומים לא נדונו במסגרת ההליכים המשפטיים שהתקיימו בין הצדדיים. ערבותו של כבירי, עליה מרשותייך (הקרנות -ל.ד) מבססות את דרישת החוב - פקעה".
2 צפייה בגלריה
הדמיה של האצטדיון שהיה אמור לקום בבת ים. ארכיון
(הדמיה: hanghai Institute of Architectural Design _credit Research Co,. Ltd)
למעשה מדגיש כבירי כי אין פסק דין הקובע חבות כספית שלו עצמו בגין הערבות האישית להסכם המימון. ולא זו בלבד שאין כזה פסק דין, עיקולים זמניים שהוטלו על נכסיו לבקשת המבקשות בוטלו. בהיעדר כזה פסק דין, טוען כבירי, אין לו חוב בגין הערבות האישית. עוד טוען כבירי כי מדובר בטענות לחוב שעליהן יש מחלוקת, וזולת החבות בהוצאות שנפסקו הוא איננו חייב דבר לקרנות. כבירי טען עוד בפני בית משפט כי המבקשות, בזדון ובחוסר תום לב, נמנעו במשך שנים ממימוש אוצרות אמנות שהועמדו להן כבטוחות, ובכך גרמו לירידת ערך מזה ולצבירת ריבית מזה.
תגובת עו"ד עדי בראונשטיין, שמייצג את כבירי: "מרשי מצר על ההחלטה, ובכוונתו להגיש ערעור, ולו על מנת שערכאת הערעור תברר את הסתירה, בין הקבוע בהחלטה לבין החלטתה של כבוד השופטת איריס לושי - עבודי מבית המשפט המחוזי בתל - אביב מיום 21.09.2020 אשר קבעה כי אין למר כבירי חוב כספי כלפי קוגיטו, וכן שערכאת הערעור תברר מדוע בית משפט השלום התעלם בהחלטתו מהעובדה כי עיקולים זמניים שהטילה קוגיטו על נכסי מרשי (בשלהי 2020), שללא כל ספק עיקולים זמנים הינם סעד הרבה פחות קיצוני מצו פתיחת הליכים, בוטלו על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד. כמו כן, שערכת הערעור תברר מדוע בית המשפט הנכבד קבע שאין בידי מרשי לשלם 200 אלפי שקל שעה שמרשי הצהיר ההפך בפני בית המשפט הנכבד".
