בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה אם בית לשעבר במרכז הרפואי הגריאטרי "נאות המושבה" בנס ציונה, שטענה שסבלה מהתעמרות משפילה ופוגענית מצד מנהלת כוח האדם, שהביאה אותה לסף קריסה נפשית. השופטת עידית איצקוביץ קבעה שהיא לא הוכיחה את יסודות עילת ההתעמרות, ולכן לא תפוצה על כך.
התובעת עבדה כאם בית במרכז במשך כ-12 שנים. בשלב מסוים היא שמה לב שנמחקו לה עשרה ימים ממכסת החופשה הצבורה לה. לטענתה, בשלב זה היא פנתה למנהלת כוח האדם במרכז על מנת להסדיר את העניין, אך נתקלה בחומה בצורה. בסופו של דבר היא הגישה במאי 2021 מכתב התפטרות.
בתביעה לפיצויים שהגישה באמצעות עו"ד אלי נחום היא טענה כי בשבועות האחרונים לעבודתה היא הפכה מושא להתעמרות קשה, בוטה ופוגענית מצד מנהלת כוח האדם, שניהלה עמה שיח מאיים. לדבריה, האחרונה אמרה לה "את לא יודעת עם מי את מתעסקת", "אני אפטר אותך", "אני אתיש אותך" – כל זאת תוך שימוש בצעקות ובטון דיבור בוטה ומאיים. העובדת סיפרה כי בשל היחס הפוגעני היא שקעה בדכדוך נפשי שהצריך טיפול רפואי.
מנגד טען המרכז הרפואי באמצעות עו"ד עמוס ברכה כי אם הבית לא חוותה התעמרות. לשיטתו מדובר בוויכוח קצר מועד על נושא מקצועי (ימי חופשה) באופן שאינו מקים לעובדת עילה לפיצוי.
"לא כל עוגמת נפש הנגרמת לעובד בגין יחסים עכורים עם חבריו לעבודה או התנהלות הממונה עליו תחשב כהתעמרות בעבודה", הבהירה השופטת איצקוביץ. היא הסבירה שעל מנת לקבל תביעה בעילה של התעמרות, נדרש בין היתר להוכיח התנהגות פוגענית חוזרת ונשנית מצד המעסיק שהביאה לתחושת עלבון אובייקטיבית.
נקבע שהתובעת לא עמדה בקריטריונים אלה ולכן היא אינה זכאית לפיצוי: התביעה התבססה על שתי שיחות מוקלטות עם מנהלת כוח האדם, שמהן עלו אמנם התבטאויות לא נעימות, אלא שהן אינן מקיימות את התנאי בדבר "התעמרות חזרתית ומתמשכת".
השופטת ציינה שהרקע לוויכוחים בין התובעת ומנהלת כוח האדם היה מדיניות המעסיק ביחס לצבירת ימי חופשה. במלים אחרות, לא מדובר במחלוקת אישית אלא בעניין הנוגע לזכותו של המעסיק לנהל את ענייניו על פי שיקול דעתו.
היא דחתה את העתירה להכיר בהתפטרות כפיטורים מחמת הרעה בתנאי העבודה באופן המזכה את התובעת בפיצויי פיטורים. מלבד העובדה שטענת ההתעמרות נדחתה, השופטת נימקה כי מחיקת ימי חופשה בהתאם לחוק אינה הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
לצד זאת היא ציינה כי המעסיק לא נתן לעובדת הזדמנות נאותה לנצל את ימי החופשה טרם מחיקתם, ולכן עליו לשלם לה את פדיונם בסך 3,071 שקל. למרות זאת, ההליך נגמר בהפסד מבחינת התובעת, שקיבלה רק 2% מסכום התביעה, וחויבה ב-5,000 שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אלי נחום
• ב"כ הנתבע: עו"ד עמוס ברכה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
