בית המשפט למשפחה בחדרה ביטל לאחרונה צו ירושה שקבע שבן 13 יהיה היורש של בעלה לשעבר של אימו. השופטת יפעת שקדי שץ קבעה כי מאחר שהנער אינו בנו הביולוגי של המנוח, הוא לא נחשב ליורש שלו על פי חוק הירושה.
המנוח ואימו של הנער היו בני זוג במשך שנים רבות. בשלב מסוים הם חתמו על "הסכם זוגיות" שלפיו הגבר יתמוך בכניסתה להיריון מתרומת זרע ויכיר באבהותו על הילד שייוולד. ואכן, ב-2011 נולד הבן, שאף נקרא על שם אביו של המנוח. אלא שכעבור כשנה נפרדו בני הזוג, ועשור לאחר מכן הלך הגבר לעולמו.
חודשיים לאחר מותו ניתן צו ירושה שלפיו הנער הוא יורשו היחיד, ובתגובה הגישו שתי אחיותיו של המנוח תביעה לבית המשפט בטענה שהן אלה שאמורות לרשת אותו. הן ביססו את עתירתן על שני אדנים: האחד, צוואה שערך אחיהן ב-2018 שבה הוריש את רכושו להן. השני, טענה כי הנער אינו בנו הביולוגי של אחיהן, והוא אף לא אומץ על ידו – כך שאינו נחשב בעיני החוק ליורש על פי דין.
מנגד טענו הנער ואימו שהוא היורש היחיד מכוח סעיף 10 לחוק הירושה. לדבריהם, הצוואה לטובת "דודותיו" פסולה, בין היתר מאחר שהיא נערכה בשעה שהמנוח התקשה לראות והיה במצב קוגניטיבי לקוי.
אבל השופטת שקדי שץ קבעה שהבן לא נחשב ליורש על פי דין ולכן גם אינו בעל מעמד להתנגד לצוואה. היא הבהירה שלפי חוק הירושה רק ילד ביולוגי או מאומץ נחשב ליורש, ואין מחלוקת שהנער לא עונה להגדרה.
"דיני הירושה הישראליים הם קפדנים, ברורים ונוקשים ודרכי ההורשה מוגדרות בצורה מדויקת", כתבה. "הוראות החוק המתייחסות ליורשים על פי דין אינן נתונות לפרשנות או לשיקול דעת ולא ניתן למתוח את תחולתן בהתאם למערכות היחסים של המנוח עם הטוענים לירושה, בהעדר התקיימות התנאים הפורמליים".
בפסק הדין הובהר שאין בעצם ההכרה של המנוח באבהותו על הנער, ואפילו בהסכמתו בזמנו לשלם עבורו מזונות, על מנת לשנות מהמסקנה. הודגש שיש להפריד בין חיוב במזונות שיכול ברמה העקרונית להיעשות בצורה הסכמית, לבין ירושה על פי דין שכפופה לכללים ברורים ונוקשים ואינה גמישה.
על בסיס זה דחתה השופטת אף את העמדה שלפיה יש להכיר בנער כיורש המנוח לאור סממנים אחרים המלמדים על יחסי אב ובן, כמו קריאה על שם אביו או רישומו כבנו בתעודת הזהות שלו. היא הדגישה שאין בכוחו של הרישום האמור לכונן אבהות אלא מטרתו לשקף את המצב הקיים בלבד, ואולם שעה שהוא סותר לאמת – שכן בפועל המנוח מעולם לא הוכר כאבי הנער בדרכים האפשריות לכך בחוק – הרי שאין בו כדי לסייע להגנה.
בנסיבות אלה הורתה השופטת על ביטול צו הירושה ועל קיום הצוואה לטובת האחיות של המנוח. הנער, באמצעות אימו, חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האחיות: עו"ד ל. סנדלר
• ב"כ הבן: עו"ד י. שוקרון
• עו"ד ניסן קזיוף עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
