בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קבע לאחרונה שהורי נער שמת מסרטן יוכלו להשתמש בזרעו המוקפא לצורך הפרייתו באמצעות אישה לבחירתם. השופטת שירלי שי דחתה את עמדת המדינה, שהתנגדה בטענה שהעובדה שהמנוח היה קטין בשעת מותו חוסמת את הוריו מלבקש ליצור לו המשכיות.
ב-2020 אובחן הנער כחולה בסרטן. הוא עבר הקרנות וטיפולים כימותרפיים, ובשלב מסוים חתם על כרטיס "שומר זרע". לאחר מאבק של שנה וחצי במחלה הוא נפטר בגיל 17 ושלושה חודשים בבית הוריו, שביקשו שיסיים את חייו שם ולא בבית החולים.
בדצמבר 2021 הגישו ההורים את עתירתם לעשות שימוש בזרעו המוקפא לצורך הפרייתו באמצעות אישה לבחירתם. הם סיפרו שבנם הישיר מבט לקרוביו ובקול צלול הודיע שרצונו בילד אשר ימשיכו לאחר מותו, ואף ציין את השם שבו הוא מעוניין. ההורים סיפרו שלמרות גילו צעיר, בנם היה בוגר מאוד לגילו ובעל אינטליגנציה מעל הממוצע, כך שאין בהיותו קטין ערב מותו על מנת לסכל את בקשתם.
אלא שב"כ היועצת המשפטית לממשלה, שלקח חלק בהליך, חלק על ההורים בנקודה זו. לעמדתו עצם העובדה שגיל המנוח היה מתחת ל-18 בשעת מותו, מספיקה לצורך דחיית תביעת ההורים. "ההחלטה על הבאת ילדים לעולם היא החלטה כבדת משקל, בעלת משמעויות והשלכות מרחיקות לכת, ואינה מסוג ההחלטות שקטינים נוהגים לקבל", טען.
אבל השופטת שי קבעה שגיל המנוח לא מהווה מחסום אוטומטי מפני הגשת עתירת הוריו, במיוחד על רקע עדות אחותו הגדולה שהוא היה בוגר מאוד לגילו והלכה למעשה "האח הגדול" שלה, הגם שהיה צעיר ממנה.
"צירוף תשעת החודשים שבין גילו של המנוח בעת לכתו לבית עולמו לבין הפיכתו לבגיר, לאופיו המיוחד, בגרותו ורצונו העיקש להמשכיות, מובילים למסקנה כי ניתן לראות אותו, לסוגיה נשואת פסק דין זה, כבגיר", כתבה.

בפסק הדין צוין שלא קיים בישראל חוק הקובע את הגיל שבו מותר להביא ילדים לעולם. יתרה מזאת, בידי קטינים מופקדת היכולת לבחור היכן יוצבו בצה"ל, ובפרט את הבחירה לשרת כלוחמים, תוך סיכון חייהם.
"כאשר מדינת ישראל רווית המלחמות, שהגיוס בה חובה, מחייבת נערים ונערות בני ובנות 17 לבחור מה יעשו בשירותם הצבאי", כתבה השופטת, "לא יהיה זה ראוי שלא לאפשר להם לקבוע את רצונם להמשכיות לאחר לכתם לבית עולמם, אך ורק בשל גילם".
נוכח עדויות קרובי המנוח היא שוכנעה שרצונו האחרון אכן היה להביא ילדים באמצעות זרעו המוקפא. כך למשל, אימו העידה שהוא תמיד דיבר על המשכיות, וכי אמר לה מפורשות שמעוניין בילד שימשיך אותו. "הוא לא ביקש יאכטה שנקנה על שמו", סיפרה, אלא "רצה שנביא ילד משלו".
אשר לאם המיועדת, נכתב בפסק הדין שהיא קיבוצניקית בת 43, אם יחידנית לבן 15 אשר תוארה בתסקיר כאישה נבונה, פתוחה, בעלת כוחות ואחראית בהתנהלותה. בנסיבות אלה התירה השופטת להורים להשתמש בחלק ממנות הזרע של בנם לצורך הפריית האם המיועדת. במידה שההפריה תיכשל - הם יוכלו להשתמש במנות שנותרו לשם הפריית אישה אחרת על פי בחירתם.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד נתן דרוקמן ועו"ד ניר גשרי
• ב"כ הנתבע 1: עו"ד גלי גפן
• עו"ד קמילה מיכמן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין