הבנקים יוכלו להמשיך להציע פיקדונות בריביות נמוכות במסגרת "חיסכון לכל ילד" למרות התשואה השלילית שהניבו חלק מפקדונות אלה. במכתב שהגיע ל"כלכליסט" הודיע החשב הכללי לבנקים כי החליט להמשיך את תנאי המכרז שבו זכו לשנה נוספת, עד נובמבר 2023. מדובר בהטבה לבנקים שמסתכמת בעשרות מיליוני שקלים.
ההחלטה מעוררת תהיות לנוכח התשואה הריאלית השלילית שמניבים חלק ממסלולי הריבית בבנקים על רקע האינפלציה שאפיינה את המשק בשנה האחרונה ואמורה להימשך גם בשנה הבאה. אם האוצר היה מנהל מכרז חדש לניהול הפקדונות ככל הנראה שהיתה מוצעת ריבית גבוהה יותר מזו המוצעת כיום על ידי הבנקים, שכן הריבית במשק עלתה בארבעת החודשים האחרונים ב-2%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היקף הפיקדונות המנוהלים בבנקים במסגרת חיסכון לכל ילד יום אינו ידוע ואינו מתעדכן באופן חודשי (בניגוד להיקף החיסכון בקופות הגמל). במחקר שערך ביטוח לאומי נמצא כי הבנקים מנהלים 22% מההון במסגרת חיסכון לכל ילד, כלומר כ-3.3 מיליארד שקל. המשמעות של שיפור של 2% בריבית על הפקדונות (בהתאם לעליית הריבית במשק) היא תוספת עלות של 66 מיליון שקל בשנה לבנקים. עלות זו נחסכה מהם הודות לעובדה שתנאי המכרז הוארכו ללא שינוי.
הריביות על הפיקדונות בבנקים במסגרת חיסכון לכל ילד בבנק נקבעו במכרז שניהל משרד האוצר מול הבנקים בעת השקת התוכנית ב-2017. במכרז נקבע גם כי מי שבוחר במסלול בבנק לא יוכל לשנות את המסלול לאורך כל שנות החיסכון או לכל היותר אחת לחמש שנים.
ועדת הכספים של הכנסת דנה לפני כחצי שנה בתנאי החיסכון לכל ילד שמנהלים בבתי השקעות, בחברות ביטוח ובבנקים. דניאל בלנגה, רפרנט ביטוח לאומי וקליטה מאגף התקציבים של משרד האוצר, אמר לחברי הוועדה כי הסכמי ההתקשרות עם הבנקים מסתיימים בנובמבר 2022.
הוא ציין כי יהיה ניתן לשנות את תנאי המכרז (גובה הריבית ותקופת ההמתנה לשינוי מסלולים). בלנגה אמר גם כי במשרד האוצר עמלים על האפשרות להדיר את הבנקים מענף החיסכון לכל ילד ולהותיר אותו בלעדית לבתי ההשקעות ולחברות הביטוח. ואולם, למרות הבטחות האוצר לוועדה, האוצר החליט לעת עתה שלא לפעול לשנות את התנאים בבנקים לחוסכים אלא להאריך בשנה נוספת את המכרז באותם תנאים שנקבעו כאשר הריבית במשק היתה בשפל. בבנק קיימים שלושה מסלולים לחסכונות בתוכנית חיסכון לכל ילד: ריבית קבועה לא צמודה, ריבית קבועה צמודה למדד וריבית משתנה על פי ריבית הפריים.
הריבית בתוכניות לחוסכים בגיל עד שנה עם ריבית קבועה צמודה למדד נעה בין 2.05% ל-3.4%, הריבית הקבועה ללא הצמדה נעה בין 0.02% ל-1.2% בלבד. הריבית על התוכנית הצמודה לפריים היא בין פריים פחות 1.95% עד לפריים פחות 3.9%. ריבית הפריים היום עומדת נכון לסוף אוקטובר על 4.056% כך שהריבית במסלול זה היא אפסית.
בהתחשב בקצב האינפלציה בשנה האחרונה, 4.6%, החוסכים בריבית קבועה הפסידו בין 1.2% ל-2.55%. התשואה של החוסכים בריבית משתנה נעה בין 0.16% ל-2.1%. החוסכים שהצמידו למדד המחירים הם הנהנים היחידים מהאינפלציה בשנה האחרונה כאשר התשואה שלהם נעה בין 4.62% ל-5.8%. הבעיה היא שמי שבחר מסלול קבוע אינו יכול לשנות אותו במשך חמש שנים מהבחירה.
מדוע האוצר בחר שלא לשנות את התנאים מול הבנקים ולא להגדיל את תנאי הריבית שנקבעו במכרז למרות שהייתה באפשרותו לנהוג כך? במשרד האוצר תולים את האשמה במצב הפוליטי ומסבירים כי ההחלטה שלא לשנות את התנאים הקיימים בבנקים נובעת מהתפזרותה של הכנסת בחודש יוני. "לאור העובדה שהכנסת התפזרה בשלב זה, נערך שינוי משמעותי של ברירת המחדל של התוכנית לקופת גמל בסיכון מוגבר", נמסר מהאוצר. "עם כינון הממשלה החדשה יישקלו שינויים נוספים, ביניהם הוצאת הבנקים כפי שנידון בזמנו בוועדת הכספים".
תוכנית חיסכון לכל ילד הושקה בינואר 2017. במסגרת התוכנית ביטוח לאומי מפקיד 52 שקלים מדי חודש לחשבון הילד עד גיל 18. ההורה רשאי להפריש 52 שקלים נוספים מתוך קצבת הילדים המשולמת לו וכך להכפיל את החיסכון. מנתונים שפרסם ביטוח לאומי אשתקד, בשלוש השנים להשקתה נפתחו יותר מ-4 מיליון תוכניות חיסכון עבור ילדים שבהן יש כ-15 מיליארד שקל. את רוב הכספים מנהלים בתי ההשקעות וחברות ביטוח.
