הבורסות בארץ ובעולם מציגות בשבועות האחרונים ירידות חדות, דבר שבמקרים רבים מביא למחיקה של כסף רב בחסכונות ומערער את תחושת הביטחון הכלכלי של רבים. זאת, ברקע העלאת הריבית של בנקים מרכזיים רבים בעולם לאחר גל חד במיוחד של עליות מחירים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אייל גורן, מנכ"ל קרנות הנאמנות של בית ההשקעות פסגות, מסביר איך הטלטלה הזאת בשווקים משפיעה על כולנו: "מה שמחולל את מה שקורה עכשיו בשווקים אלה עליות המחירים המטורפות שראינו בשנה האחרונה. עליית המחירים שראינו בשנה החולפת ובתחילת השנה הזאת מחייבת את הריביות בעולם לעלות וזה שינוי שלא היינו רגילים אליו בעשור האחרון, שכן היינו רגילים לריבית אפסית.
"כלומר, עליות המחירים הן שהניעו את הבנקים להעלאת הריבית והעלאת הריבית גוררת את השווקים למטה. בנימה אופטימית - זה לא יימשך הרבה זמן, כי העולם הוא מחזורי. אנחנו נראה את האינפלציה מתמתנת ואיתה נראה גם את התמתנות קצב העלאות הריבית.
"כרגע, הבנקים המרכזיים מנסים להגן על הצרכנים, להעלות את הריבית כדי שהמחירים יירדו, אבל בסוף הצרכן בבית מרגיש שיותר קשה לו. המשק יצא משיווי משקל והבנק המרכזי מנסה להחזיר אותו. זה כואב, כי זה קורה בהפתעה ומהר, אבל לקראת סוף השנה הזאת הנורמליות תחזור להיות דרך חיינו".
האם הציבור הגזים בהלוואות?
"הציבור לקח הלוואות כדי לשפר את רמת החיים בצורה מוגזמת בשנים האחרונות. דבר כזה יוצר סיכון לכלכלה, כי אם כולם ייכנסו לחובות שהם לא יכולים להחזיר, זה יכול לייצר כדור שלג. כעת מנסים לעצר את כדור השלג הזה לפני שהוא נהיה גדול מדי. לטעמי, התחילו מאוחר מדי, אבל עדיף שיהיה קצת כואב עכשיו מאשר יהיה יותר כואב בהמשך".
נחזור בקרוב לריבית אפס, או שתם עידן?
"זו היתה טעות ששמרו על ריבית אפסית גם בישראל ובארה"ב, כי ברגע שהצמיחה החלה לזנק והיתה אינפלציה שקפצה בחדות, היו צריכים כבר אז לפעול לקרר את הכלכלה. בפועל, קצת איחרו את הרכבת והבעיה היא שהיום הבנקים המרכזיים צריכים לפעול מהר ובעוצמה וזה מכאיב לכולנו בכיס ובהשקעות, אבל לא צריך לחשוש. כנראה שבעוד כמה חודשים, גם הבנקים המרכזיים יצטרכו לשנות את הטון, כי המטרה שלהם היא להאט את קצב עליית המחירים. ברגע שזה יתממש, הם יוכלו להפסיק ללחוץ על הגז בנושא העלאת הריבית - נחזור לאיזון".
גורן מסביר: "ראינו ב-2021 עלייה בשכר שהובילה לצמיחה ברווחי החברות והשנה אנו רואים תמונה הפוכה. יש האטה כלכלית. הכלכלה זה דבר מחזורי. אחרי צמיחה גבוהה יש האטה, אבל הפעם זה קורה שהבנקים המרכזיים פועלים במטרה לקרר את הכלכלה כי הם חוששים מעלייה ברמת המחירים - אינפלציה".
"בעבר, היה לנו קל ליטול הלוואות במימון זול ולצרוך יותר או לטוס לחו"ל, להחליף אוטו או לשפץ את הבית. ברגע שמעלים ריבית, כל הנושא הזה של מימון והלוואות מתייקר לאדם הפרטי וגם לחברות. צריך לנהל סיכונים ולמצוא דרך להצטמצם. זה מוביל להאטת צמיחה שאמורה להוביל להאטת האינפלציה, שזאת בסופו של דבר כאמור המטרה של הבנקים המרכזיים".
ומה לגבי החסכונות?
"החסכונות שמושקעים במניות חווים ירידות, אבל מזה לא צריך להתרגש. גם אם יהיה מיתון בסופו של דבר, המחזור הכלכלי יידע להתהפך חזרה ונראה לאורך זמן את שוקי המניות ממשיכים לעלות. מי שלא צריך את הכספים לשנה-שנתיים הקרובות, לא צריך להיבהל. מי שצריך את הכספים לטווחים יותר קצרים, מראש לא אמור היה לקחת סיכונים גבוהים בהשקעות".
מה מומלץ למשפחה על הקצה שלקחה הלוואה עם החזר חודשי גבוה?
"היה פה עשור של תחושת צריכה גבוהה עם ריבית אפסית. התחושה היתה שאפשר לקחת כמה הלוואות שרוצים. משפחה כזאת צריכה להצטמצם בהוצאות אחרות כדי שהיא לא תיקלע לסיטואציה בה לא תוכל לעמוד בהחזרים החודשיים. כמובן שאם ארה"ב תיקלע להאטה כלכלית חמורה שתשפיע על ישראל, יכול להיות שנראה עלייה באבטלה בהמשך השנה או בשנה הבאה. אנשים צריכים לקחת בחשבון גם את היציבות הכלכלית, בניגוד לתחושת הביטחון שהיו בה בשנים האחרונות".
מה הקשר בין זה למחירים בסופר?
"כולם יצטרכו להצטמצם בהוצאות על מוצרים שהם לא בסיס. לכן, נראה האטה בעליית המחירים דווקא במוצרי מותרות. האינפלציה תמשיך להיות גבוהה ב-2022, אבל קצב עליית המחירים יילך ויירד. זאת דווקא בשורה טובה".
שער הדולר עולה וזה מייקר מוצרי יבוא.
"המגמה של התחזקות הדולר היא עולמית והיא קשורה בעיקר לקצב עליית הריבית בארה"ב, שהיא אגרסיבית ביחס לשאר מדינות העולם שגם מעלות ריבית. זה גורם כלל עולמי - הדולר מתחזק מול שאר המטבעות בעולם, כפי שהשקל היה מאוד חזק הרבה מאוד שנים וגם זה מביא לשיווי משקל שהוא כנראה נכון יותר. מצד אחד זה מייקר מוצרי יבוא, אולם מצד שני זה מקל על יצואנים. זה יכול להמשיך להביא לעליית מחירים בטווח הקצר והבינוני, מה שיכול להקל על בנק ישראל להמשיך להעלות ריבית כי אחת הסיבות שבנק ישראל נמנע מהעלאות ריבית בשנים האחרונות היה החשש לחזק את השקל. החשש הזה כבר פחות יעניין אותו".