שבוע המסחר במטבע חוץ נפתח בהיחלשות מחודשת של השקל כאשר ברקע המבוי הסתום בשיחות לעסקת חטופים והפסקת אש. האירו שמתחזק בעולם עולה גם בישראל יותר מהדולר, ומטפס כבר ב-1.3% מול השקל לסביבות 4.1 שקלים. זאת לעומת שערו היציג שנקבע על ידי בנק ישראל ביום שישי, 4.0475 שקל. הדולר מתחזק ב-0.8% ונסחר סביב שער של 3.71 שקל, לעומת השער היציג ביום שישי שעמד על 3.6830 שקל.
1 צפייה בגלריה
שקל דולר ואירו
שקל דולר ואירו
שקל דולר ואירו
(צילום: shutterstock)
בנעילה בבורסה: ת"א 35 ירד ב-0.4% ות"א 125 ירד ב-0.5%. אתמול, על רקע האופטימיות המסוימת שנרשמה בנוגע למו"מ, המסחר ננעל בעליות קלות.
האנליסטים מציינים כי כל התקדמות או נסיגה מההסכם המתגבש בין ישראל לחמאס יגרום לשינויים מהותיים בשערי המטבעות כמו גם בבורסה בת"א.
בנוסף, ברקע לירידות בשקל ובשווקים גם הנתונים הכלכליים המדאיגים שפורסמו בימים האחרונים: אתמול התפרסם האומדן הראשון לנתוני הצמיחה של המשק הישראלי ברבעון השני, שהציג תמונה עגומה למדי של האטה. קצב הצמיחה צנח ל-1.2% בשנה, מה שמהווה צמיחה שלילית לנפש, כאשר בהשוואה לשנה שעברה הנתונים הראו התכווצות של 1.4%.
בשבוע שעבר פורסם כי האינפלציה זינקה מעל יעד הממשלה (3%), והגיעה ל-3.2%, בעוד שרק יומיים לפני זה הגיעה עוד בשורת איוב לכלכלה הישראלית - כאשר סוכנות פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ישראל, והזהירה שוב מהשלכות המלחמה ומההתנהלות הלא אחראית של הממשלה בכל הנוגע לשיקום הכלכלה. ימים ספורים קודם פורסם כי הגירעון כבר הגיע לרמות שיא של 8.1% ב-12 החודשים האחרונים.
מדוע המיסים צפויים לעלות?
(קרדיט: רלוונט)
יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, הסביר כי "היצעי מט"ח מצד מוסדיים ויצואנים ממשיכים לבלום את התחזקות הדולר ותומכים בהתייצבותו מתחת לרמת 3.7 שקל לדולר. להערכתנו, על רקע הפוטנציאל להסלמה ביטחונית, רכבת הרים של שער הדולר נותרה תקפה והדולר עשוי להמשיך לנוע בתחום שערים רחב. פוטנציאל הייסוף נותר מוגבל והדולר עשוי להיתקל בביקושים ערים עם התחזקות השקל אל עבר רמת 3.6 שקלים.
"צמצום היקף הנוסעים לחו"ל לצד חולשת הדולר בשווקים הגלובליים עם הציפייה להפחתת ריבית בארה"ב, תורמים לירידה בביקוש לדולר. בשווקים מצפים להפחתת ריבית של 0.25% כבר בהחלטה הקרובה של הפד".
לדברי מוטי הרוש, מנכ"ל חברת פלקון קפיטל: "בהתייחס לתנודתיות בשוק המט"ח בתקופה האחרונה, יש לראות בכך תגובה טבעית למצב הרוח והסנטימנט בשווקים. התנודות מונעות בעיקר על ידי חוסר ודאות שמלווה את הציפייה לעסקה משמעותית ושחרור חטופים או לאירועים גיאופוליטיים בעלי השפעה אזורית. למעשה, במובנים רבים, ניתן לומר שהאירועים כבר מתרחשים בפועל, גם אם לא תמיד במישור הפורמלי. השווקים, כידוע, נוטים להגיב במהירות לאיומים ולסיכונים פוטנציאליים, וזה בדיוק מה שאנו רואים כעת. חשוב לזכור שגורמי אי הוודאות הללו מחזקים את התנודתיות, וזו צפויה להימשך כל עוד האיומים ימשיכו לרחף מעל השווקים".
פורסם לראשונה: 10:18, 19.08.24