למלחמה ולמבצע צבאי יש תמיד שתי תוצאות שיש לבחון אותן היטב בסיומם: כמה חיילים ואזרחים נפגעו – נהרגו ונפצעו חלילה – במהלך ימי הלחימה, ומה היה מחירה הכלכלי של הפעילות המלחמתית, עלותה לצבא ונזקה למשק.
איש הצבא הפרוסי הנודע, קרל פון קלאוזביץ, מאבות הלחימה המודרנית ומההוגים הצבאיים החשובים ביותר, השמיע כבר בראשית המאה ה-19 כמה וכמה אמירות שהפכו לקביעות מובילות בתחום המלחמתי. הידועה מכולן היא כי לעולם כאשר מדינאים מחליטים על יציאה למלחמה - אין הם יודעים איך ייצאו ממנה.
במבצע "עלות השחר" המצב היה דומה, אולם עובדה אחת התבררה, לפחות כלכלית, כזאת שניתן היה לדעת מראש כמובן: ככל שימי הלחימה יהיו מעטים יותר - כך מחירו של המבצע הצבאי יהיה נמוך יותר ומזיק פחות, אם בכלל, למשק.
בניגוד למבצעים קודמים, כמו "צוק איתן", שנמשך 50 ימים בחודשים יולי ואוגוסט 2014, ושעלו מיליארדי שקלים לצבא וגרמו נזק כבד לפעילות המשק הישראלי – הפעם היה מבצע "עלות השחר" קצר במיוחד ונמשך רק 55 שעות, שתי יממות ושבע שעות.
תוצאותיו הצבאיות של "עלות השחר" היו על פי כל המומחים טובות, אולם מתברר שגם התוצאות הכלכליות הבהירו הפעם שעדיף מבצע-בזק צבאי על פני התמשכות פעילות מלחמתית לאורך שבועות.
יום לחימה אחד של צה"ל עולה במחירי 2022 על פי ההערכות כ-150-160 מיליון שקל, לעומת כ-120 מיליון שקל שעלה יום לחימה במבצע "שומר החומות", בחודש מאי אשתקד.
בעלי העסקים בעוטף יקבלו פיצויים
(צילום: גיל יוחנן, סטס קופולו)
העלייה במחיר נובעת מסיבות אחדות ובהן שימוש באמצעים מתוחכמים ויקרים יותר, גיוס מסוים של אנשי מילואים, אינפלציה של כ-5% שהייתה במשק הישראלי ב-15 החודשים שחלפו בין שני המבצעים, ועלות גבוהה נוספת למשטרה, למשמר הגבול ולזרועות הביטחון, בשל היערכות רחבת היקף – שלא הייתה קיימת אשתקד - בערים המעורבות ובמזרח ירושלים.
אולם, ההישג הגדול באירוע המלחמתי הקצר ניכר לא רק בתוצאות הלחימה כי אם גם בכלכלה: העובדה שהמבצע התנהל בסוף שבוע ונמשך ביום שהוא שבתון חלקי במשק הישראלי – תשעה באב – מנעה נזק כלשהו לפעילות במשק. ונכון, העוצר שהוטל על תושבי העוטף התחיל שלושה ימים לפני כן, אך השפעתו על המשק לא הייתה דרמטית.
במבצעים קודמים, שבוע של שיתוק חלק מהמדינה והמשק בשל פעילות צבאית, כולל נזקים לתעשייה ולמסחר, עלו בשבוע אחד למשק ב-0.2%-0.3% אובדן צמיחה, ובמאות מיליוני שקלים. גם קופת המדינה הפסידה מאות מיליוני שקלים ואף יותר מכך במבצעים ממושכים, בשל הצורך לפצות את העסקים ואת העובדים השכירים שנאלצו להיעדר ממקומות עבודתם.
הנזק למשק שנמנע הפעם ניכר גם בפעילות הבורסה, שלא פעלה בכל ימי המבצע - בימים שישי עד ראשון (תשעה באב) - ויום לאחר המבצע (היום, יום ב') שערי המניות אפילו עלו כבר בראשית יום המסחר.
גם ענף שסובל תמיד קשות מפעילות מלחמתית – התיירות – לא נפגע כלל. המבצע היה כה קצר שתיירים עתידיים לא הספיקו לבטל את ביקורם בארץ ואלה שכבר מצויים בישראל לא קיצרו את משך שהייתם. גם חברות התעופה (למרות ניסיונות ירי הטילים של הג'יהאד האיסלמי לעבר נתב"ג) לא ביטלו הפעם אפילו טיסה אחת, ורק מסלול חלק קטן מהטיסות הוסט לנחיתה מצפון במקום ממערב ומדרום לנתב"ג.
הלקח מהמלחמה הקצרה הזאת הוא אחד: פון-קלאוזביץ אמר אמנם כי לא ניתן לצפות כיצד תסתיים מלחמה, אולם דבר אחד ניתן יהיה לצפות בהחלט למבצעים הבאים (שלדאבוננו כנראה יבואו): מבצע קצר-ימים לא גורם נזק למשק הישראלי ועולה פחות בסכומים ניכרים גם לצבא ולתקציב ממבצעים ארוכי טווח.
