מה עושה מי שמגיע לישראל ממדינה שפטורה מאשרת כניסה ורוצה לוודא מראש שכניסתו לא תסורב? עד היום, לא הייתה לכך תשובה טובה. כולם היו מגיעים להליך ביקורת הגבולות רק לאחר הנחיתה בנתב"ג, ולעיתים ציפתה להם כאן חוויה משפילה של סירוב כניסה. כעת זה עומד להשתנות. מאוגוסט הקרוב, מי שירצה להגיע לישראל כתייר ממדינה הפטורה מאשרת כניסה יידרש להגיש קודם בקשה לאישור מסע אלקטרוני דרך מערכת "ETA-IL".
תנאי הכניסה לישראל עבור תיירים כרגע
מדינת ישראל חתומה על הסכמי "פטור מאשרה" הדדיים עם רוב מדינות העולם הראשון, ומ-2023 זה כולל את ארה"ב. הסכמים אלו מאפשרים לאזרחי המדינה החתומה לבקר במדינה האחרת ללא צורך לקבל מראש אשרת מבקר (בישראל, "ויזת תייר – ב/2" המאפשרת שהייה בארץ לתקופה של 3 חודשים לכל היותר).
שימו לב שלא מדובר על פטור מאשרות למטרות עבודה, לימודים, עסקים והגירה. כל הרוצה להיכנס לישראל למטרות אלו עדיין נדרש לקבל אשרה ייעודית מראש מול רשות ההגירה במשרד הפנים.
חשוב מכך, לא מדובר על פטור מבדיקה בעת ההגעה לישראל – כלומר שיחה עם נציג של מינהל ביקורת גבולות שמטרתה לוודא שהמבקר אינו מתכנן להגר לישראל באופן לא חוקי, לעבוד בה ללא אשרה, או לפגוע בביטחון הציבור והמדינה. כך לדוגמה נחסמת כניסתם לישראל של פעילי BDS, אשר נחשדים בכניסה לארץ למטרות הפגנות, פרובוקציה ופגיעה בשלום הציבור.
כמו כן, בני זוג של ישראלים שרוצים לקבל מעמד בישראל (תושבות או אזרחות על בסיס נישואין או קשר זוגי עם אזרחים) חייבים להיות מוזמנים מראש באמצעות הליך מיוחד של משרד הפנים. אם יגיעו לישראל ללא הזמנה מסודרת ייתכן שפקידי משרד הפנים יחשדו שהם מנסים לדלג על שלב ההזמנה, וכניסתם תסורב.
לרוב, במקרה של "חשד סביר", לא ירשו למבקר להיכנס לישראל והוא יוחזר לארץ המוצא עם הטיסה הפנויה הבאה. מדובר בחוויה משפילה הכרוכה באובדן הרבה זמן וכסף, ואולי אף כליאה של מספר ימים בתנאים קשים במתקן המסורבים. בנוסף, מסורב כניסה לא יוכל להיכנס לישראל לתקופה של כמש שנים לפחות.
איך מוודאים שלא תתקלו בסירוב כניסה כיום?
ראשית, חשוב לציין שמספר סירובי הכניסה אינו גבוה. ב-2022 למשל, 0.7% בלבד מכלל המבקרים בישראל נתקלו בסירוב. עם זאת, משרדנו מקבל תלונות מתיירים, קרובי משפחה של ישראלים, ואחרים אשר כניסתם סורבה והם נתקלו ביחס משפיל כשכל רצונם היה לבלות כמה שבועות בישראל.
פקידי ביקורת הגבולות אינם נדרשים להוכיח שהמבקר מתכוון לחרוג מתנאי האשרה – אלא רק להציג "חשד סביר" על בסיס השיחה עמו והאינטואיציה של הפקיד. ניתן להתכונן לשאלות הצפויות של ביקורת גבולות ולהיות בקשר עם ישראלי אשר מכיר את המוזמן. ישנו סיכוי שפקידי ביקורת גבולות יתקשרו אל הישראלי והוא ויוכל לשכנע אותם שאין בסיס לחשד לגבי השתקעות או עבודה לא חוקית.
מה עומד להשתנות?
במסגרת תוכנית "ETA-IL" - Electronic Travel Authorization Israel - מבקרים יידרשו לשלם 25 שקלים ולמלא טופס בקשה מקוון לקבלת אישור מסע אלקטרוני – לפני הטיסה. הטופס יכלול בקשה למילוי פרטים אישיים, פרטי מסמך הנסיעה, פרטים ליצירת קשר, מטרת ההגעה לישראל, מועדה ומשך השהיה בישראל, ביקורים קודמים בישראל, השבה על שאלות לגבי עבר פלילי, שהייה לא חוקית בישראל בעבר, פעילות נגד מדינת ישראל או העם היהודי, ומידע נוסף הרלוונטי לביצוע בדיקות.
אם הבקשה תידחה, המבקר פשוט לא יורשה לעלות על טיסה לישראל. אישור או דחיית הבקשה אמורים לקחת בין 24 ל-72 שעות. תוקף האישור הוא לשנתיים, לתקופת ביקור של עד 90 יום בכל פעם.
לפני כשבועיים הושק פיילוט שבמסגרתו מבקרים מארה"ב וגרמניה יכולים לבחור להגיש בקשה מקוונת מראש, אך באפשרותם להגיע לישראל גם אם לא הגישו בקשה. לאחר צליחת הפיילוט וביצוע עדכונים, הבקשה המקוונת תהפוך לחובה.
עו"ד יהושע פקספולינה ליובנובסקיההאישור המוקדם יקצר את הליך איסור הכניסה עבור בעלי מניעה ביטחונית או פלילית, מי שסורב כניסה במהלך חמש השנים האחרונות, שוהים בלתי חוקיים או מבקשי מקלט אשר עזבו את ישראל. מדובר בחלק ממערכת "מרום" שאמורה לזרז את הליך קבלת אשרות ואישורי כניסה לישראל.
חשוב להדגיש שגם בעלי האישור יידרשו לעבור בדיקה של ביקורת גבולות לאחר ההגעה לישראל, והם עדיין עשויים להיתקל בסירוב על פי שיקול דעת הפקידים בשטח. עם זאת, ניתן לקוות שהאישור המוקדם יחסוך תורים בנתב"ג, כוח אדם שמושקע בתשאול מבקרים, ובעיקר יחסוך למסורבי כניסה מבוכה, השפלה, ובזבוז של זמן וכסף.
מה ניתן לעשות אם בקשתכם לאישור נסיעה סורבה?
משרד הפנים עוד לא ניסח נוהל מסודר לערעורים במקרה של סירובי הבקשה אונליין. נכון לעכשיו במשרד מבהירים כי במקרה של סירוב ניתן לגשת לנציגות הישראלית בחו"ל ולבקש את עזרתם. לצערי, ניסיוני מלמד כי מידת שיתוף הפעולה, היעילות, והכרת הנהלים של עובדי שגרירויות ישראל מוטלת בספק. אני מקווה שהנוהל החדש יביא עמו שיפור ניכר בנושא הטיפול במסורבי כניסה.
בכל מקרה, כשיש סיבה לחשוד שהמבקר ייתקל בסירוב כניסה (לדוגמה אם כניסתו סורבה בעבר, או שמדובר בבן זוג של ישראלי), מומלץ שהאזרח הישראלי שמצפה להגעתו יפנה למשרד הפנים מבעוד מועד כדי להוציא הזמנה רשמית. צריך לקחת בחשבון כי ייתכן שהאזרח הישראלי יידרש להפקיד ערבות בנקאית בסכום של עשרות אלפי שקלים למקרה שהמבקר יפר את תנאי האשרה.
מה הבעיות הצפויות באישור כניסה אלקטורני?
משרד הפנים ציין כי עדכונים ושיפורים לגבי נוהל קבלת האישור האלקטרוני לכניסה לישראל יתקבלו על בסיס תוכנית הפיילוט. לעניות דעתי התוכנית החדשה עשויה להביא לשיפור המצב הנוכחי, והיא מציבה את ישראל בחזית הקדמה הטכנולוגית יחד עם מדינות אחרות כגון ארה"ב, במטרה להגן על הגבולות ולהימנע מסירובי כניסה של מבקרים לאחר ההגעה לישראל.
מצד שני, אין ספק כי יהיו טעויות כגון סירובי כניסה שגויים, וישנה סכנה ממשית לשימוש לרעה בהליך האישור האלקטרוני כדי לסרב כניסה ליותר מבקרים או לדרוש אישור מבעלי ויזות שאינם זקוקים לאישור. תיתכן גם פגיעה בזכויותיהם של בני זוג זרים של ישראלים, או סירוב כניסה למבקשי מקלט לשעבר בישראל מחשש מוטעה להגירה לא חוקית.
לכן, הבעיה העיקרית היא שכאמור אין כרגע אין נוהל מסודר לערעורים נגד החלטות סירוב. טוב יעשה משרד הפנים אילו יפעיל את המערכת האלקטרונית בתבונה ויפרסם בהקדם האפשרי נוהל להסדרת נושא הגשת עררים לכל אלו אשר בקשתם סורבה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד יהושע פקס ממשרד דקר, פקס, לוי עוסק בהגירה והסדרת מעמד בישראל
• בהכנת הכתבה סייע סשה קישקו ולקח בה חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
