דיזינגוף סנטר הבוקר
(צילום: ניצן דרור, משי בן עמי)
הדלתות פתוחות. הצוותים, גם אם מצומצמים, מחכים ללקוחות. אבל ישראלים רבים ספונים בבתים - מבודדים עם קורונה או עם הילדים שנחשפו לחולה מאומת, ואחרים חוששים להידבק. והעסקים? חלקם נותרים כמעט ריקים לגמרי. עצמאים מספרים על היום שלהם ברקע התפשטות האומיקרון ועמדתו הלא מתפשרת של משרד האוצר והשר אביגדור ליברמן לגבי האפשרות של פיצויים.
"לא אסגור ולא אלך הביתה. זאת הפרנסה שלי"
עמי עובדיה (46), בעל חנות לאופנת נשים (הוט דיזיין, ביאליק רמת גן. אב לחמישה)
09:00: "הגעתי כבכל יום לפתוח את החנות. מצאתי את עצמי יושב ומחכה ללקוחות. כלב לא נכנס. אצלי החלה מכירת סוף העונה, בשגרה עשרות לקוחות מגיעות בשעות הבוקר כשהילדים במסגרות. השבוע לא".
12:00: "אפשר לספור על יד אחת בדיוק שתי לקוחות שנכנסו היום לחנות. יש לי ירידה של 70% בפדיון היומי. לקוחות קבועות מספרות לי שהן מעדיפות להישאר בבית, חוששות להידבק. מתחילות שוב המחשבות: איך אמשיך לנהל את העסק שלי, שטפו טפו, בימי שגרה עובד מצוין? אני גרוש שצריך להאכיל 5 ילדים ולדאוג להם".
13:00: "החנות ריקה, אבל אני לא אזוז מכאן עד שמונה בערב. לא אסגור ולא אלך הביתה. זאת הפרנסה שלי. העובדת שאיתי בחנות ואני מתפללים שאולי בכל זאת לקוחה או שתיים יגיעו מאוחר יותר, או מחר. אני מזמין את השר ליברמן לשבת לצידי כאן שעתיים ביום כזה ולראות את החנות שוממת בלי תנועה. ריקה. אולי ייפול לו האסימון איך בעלי עסקים סובלים בימים שכאלה שבהם אין סגר אבל הרחובות ריקים. איך אפשר לנהל משבר בלי תוכנית פתרון לסיוע לנפגעים? ההוצאות השוטפות ממשיכות לרדת. שכר דירה, מיסים ואספקות".
ליברמן צודק? "עסקים קורסים כל יום מהרבה סיבות ולא מקבלים סיוע"
(צילום: אבי חי, נויל האריס)
"30 נשים מגיעות אליי ביום עבודה בשגרה"
אריאלה אמרוסי (55), בעלת מכון קוסמטיקה (אריאלה ביוטי, בני ברק. אם לשלושה)
10:00: "אחת העובדות מצלצלת מבוהלת. הילדה שלה הייתה ליד חולה מאומת ועד שהיא תקבל תוצאה לבדיקה היא נאלצת להישאר איתה בבידוד. מהטלפונים האלה אני הכי חוששת, כי בלי עובדות זה כמעט בלתי אפשרי להחזיק עסק שבשוטף מטופלות בו כמה לקוחות ברצף או בו-זמנית.
"אני, כמעסיקה, חייבת להבין את המצב ולשלם לעובדת על יום היעדרות או כמה ימי מחלה. אבל מי ישלם לנו בעלי העסקים עבור ההוצאות הללו? בסוף כולנו נשב בבית אם נרצה או לא, אבל זה לא מאכיל את המשפחות שלנו. אז פרופ' נחמן אש נתן אור ירוק לעובדים לחדול מעבודה גם אם הם רק מתעטשים. אני רועדת כל בוקר - לא רק שהלקוחות מבטלות תורים והיומן מתרוקן מעבודה, אני גם חוששת גם מהעובדות שלי שחלילה לא יצטרכו להיכנס לבידוד".
12:00: "לא מפסיקה לקבל טלפונים של ביטולים מלקוחות שחוששות לצאת מהבית. ביום עבודה רגיל יש תנועה אצלי בקליניקה של לפחות 30 נשים שמגיעות בשגרה. בימים אלה הטלפון אצלי בקליניקה לא מפסיק לצלצל. עוד ביטול ועוד אחד. הן גם לא קובעות תור חדש לעת עתה כי הן עצמן מבולבלות מהמצב".
13:00: "בלית ברירה, אחרי הרבה לבטים ואי-נעימות בלב, הוצאתי הודעת ווטסאפ ל-12 העובדות בקליניקה עם בקשה שינסו להבין את המצב שלי כמעסיקה שלא מקבלת שום פיצוי מהמדינה, ושתיקחנה בחשבון שיכול להיות מצב שבהמשך השבוע אכתוב בבקרים לא להגיע לעבודה - כי אין, או להגיע רק לכמה שעות ספורות ולא ליום מלא. אחרת לא נשרוד. ההוצאות ממשיכות לרדת, שכירות, חשמל, מיסים, וצ'קים דחויים על ציוד שהכנסתי לקליניקה בעלות גבוהה. אנחנו לא אוכלי חינם, אנחנו אנשי עבודה ואוהבים את העבודה שלנו. השר ליברמן מקבל את המשכורת שלו כל חודש כמו שעון, הגיע הזמן שירד אל העם ויבין מה המצוקה של אנשי עסקים כשהתחלואה משתוללת. הנה, עוד טלפון מגיע כרגע מלקוחה שחוששת לעלות על האוטובוס כדי להגיע לטיפול שנקבע לה להיום. ולי אין מה לומר לה. אני רק יכולה להזדהות עם החששות שלה. ייאוש מוחלט".
14:00: "לא יודעת אם בכלל יש טעם להמשיך לשבת ולענות לטלפונים של ביטולים, כי עבודה אין כמעט. פה ושם נכנסת לקוחה ומספרת שמסביבה כולם בבידוד".
"היום אני בעצמי בבית כי נמצאתי מאומת. מזה אני פחות מתרגש"
הראל בלו (44), בעל מסעדות (קבוצת בלו מסעדות, אזור המרכז, אב לארבעה ילדים)
9:00: "הבוקר מתחיל עם מבול הודעות מהמלצרים. ככה זה כל השבוע האחרון, אני לא מופתע. אחד-אחד הם מעדכנים שהם נאלצים להיכנס לבידוד. יש לנו כמעט 20 עובדים בבידוד בעקבות מחלה או חשד למחלה, ועוד שבעה מנהלי קבוצה במצב דומה. בשבת האחרונה קיבלנו אלינו 100 לקוחות פחות מהרגיל, בגלל חוסר היכולת שלנו לתת שירות מיטיב בלי כוח אדם. הצוות מצטמצם ואיתו גם היכולת לארח בסטנדרטים גבוהים כמו שאנחנו רגילים. גם הלקוחות עצמם מפחדים להגיע. סיטרה ידועה בסופי השבוע כמסעדה למשפחות וקיבלנו עשרות ביטולי הזמנות. עדיין הוזמנו כל חומרי הגלם וחלק גדול נזרק".
12:00: "ביום רגיל המטבח כבר על גלגלים בשעה כזו, התנורים בוערים והלקוחות משריינים מראש שולחנות לארוחות עסקיות בצהריים. היום אני בעצמי בבית כי נמצאתי מאומת. מזה אני פחות מתרגש. נעבור את זה. אני מחוסן שלוש פעמים אז זה יחלוף כמו שבא. מה שמטריד אותי זה הצוות שבכל רגע הולך ומצטמצם לי".
13:00: "בצהריים המליץ מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר נחמן אש שגם אם מישהו קצת מצונן או קצת משתעל, שיישאר בבית. הוא טרף לעסקים שלנו את כל הקלפים. פרופ' גליה רהב אף הדגישה השבוע כי גם שפעת מדביקה. אז אני שואל את שר האוצר, אם משרד הבריאות מנחה את הציבור בצורה כל כך פרטנית ואחראית - איך ליברמן מצפה שהמסעדות תישארנה מלאות בלקוחות? הרי זה דבר והיפוכו. הוא לא מחובר למציאות שאנו חווים כל יום בימים האחרונים וזה רק הולך ומחמיר. האוצר צריך להכניס יד לכיס".
