נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה, התייחסה בכנס מקצועי לשוק העבודה בתקופה שאחרי פרוץ מגיפת הקורונה והעלייה בעבודה מרחוק, ואמרה בין היתר כי "אנו עדים לשיטות חדשות של התעמרות אשר מביאות איתן שאלות משפטיות חדשות שבוודאי נדרש אליהן בעתיד הקרוב. כך לדוגמה, אנו עדים לאירועים בהם מנהלים שמים עובדים על 'השתק' במהלך שיחות זום, הוצאת עובדים מקבוצות ווטסאפ במקום העבודה, הסרה של עובדים מרשימות תפוצה במיילים, מקרים של שיימינג במערכות פנים ארגוניות שונות ועוד".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
דבריה של הנשיאה נאמרו במסגרת הרצאה שהעבירה ביום חמישי האחרון בכנס אילת ה-26 לנושאי עבודה שעסק בסביבת עבודה בעולם משתנה ואורגן על ידי ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי בישראל.
לא בכל יום ניתן להקשיב להרצאה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, אשר מתייחסת לתופעות שונות בעולם התעסוקה הישראלי ובין השאר לתופעת ההתעמרות שצוברת תאוצה במשק הישראלי. לדבריה, "בשנים האחרונות נושא זה תופס יותר ויותר מקום בשיח הציבורי וכך גם בבתי הדין לעבודה במה שמכונה כיום כ'מגיפה השקטה'. מקום העבודה מהווה מקום מרכזי בו העובד מנסה לממש את עצמו ואת הפוטנציאל שלו, על כן, עובד אשר מגיע למקום העבודה מצפה שבמקום זה יוכל להרגיש בטוח ולא יצטרך לחשוש מפני התנהגות פוגענית כזו או אחרת.
"במאמר שפורסם במהלך החודש שעבר על ידי המוסד לבטיחות וגיהות עולה כי בעולם כולו 17% מהעובדים ציינו כי הם חווים התעמרות העבודה, ובישראל נמצא שלמעלה ממחצית דיווחו כי חוו לפחות פעם אחת הצקה במקום העבודה. כמו כן, הנתונים מלמדים שחצי מהעובדים שחווים התעמרות בעבודה לבסוף מתפטרים מעבודתם. ניתן להבין מנתונים אלו כי אין מדובר בתופעה איזוטרית שניתן להתייחס אליה בביטול, אלא מדובר בתופעה רחבה אשר בוודאי צריכה להעסיק את כולנו".
הנשיאה וירט הסבירה כי נכון להיום, ועל אף שנעשו ניסיונות רבים בעבר, טרם חוקק חוק אשר מגדיר במפורש מהי התעמרות בעבודה. "אכן העדר החקיקה מקשה על בתי הדין לעבודה בטיפול בתופעה זו, אולם מהצעות החוק שהוגשו כן ניתן ללמוד על כוונתו של המחוקק ועל האופן בו הוא בוחר להתייחס להגדרת תופעת ההטרדה. כך, ניתן לראות את הגדרת ההתעמרות בעבודה העוברת כחוט השני בין הצעות החוק, ובין השאר בהצעת החוק האחרונה שהוגשה בשנה שעברה, כאשר הצעות החוק מגדירות התעמרות בעבודה כ"התייחסות מבזה או משפילה כלפי אדם", "שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו", "הכפפתו של אדם לאווירת פחד ואיומים", "ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו", "בידודו המקצועי או החברתי של האדם בעבודה".
לדברי השופטת וירט-לבנה, "היעדר החקיקה לצד הגידול בכמות התיקים המגיעים לפתחם של בתי הדין לעבודה מצריכים חשיבה יצירתית בכדי לתת מענה לבאים בפתחו".
