ריבית בנק ישראל לא צפויה לרדת בקרוב, למרות שברבות מארצות העולם, כולל בארה"ב ומדינות גוש האירו הריבית צפויה לרדת כבר בחודש הקרוב. אחרי שהותיר היום (ד') את הריבית ברמה גבוהה של 4.5%, בשיחה עם ynet אמר הערב נגיד בנק ישראל כי במצב הנוכחי ולפי התרחיש המרכזי, לא נראה שיהיה ניתן להפחית את הריבית הבסיסית במשק אף בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2025.
הנגיד פרופ' אמיר ירון הבהיר כי ככל שהמלחמה תימשך, המצב הגיאו-פוליטי של ישראל לא ישתפר וכל עוד לא יינקטו על ידי הממשלה צעדים לצמצום הגירעון - יהיה קשה להפחית את הריבית ולכן יש לשאוף להעביר בכנסת את תקציב המדינה לשנת 2025 במועד ולשלב בו את ההתאמות הדרושות.
בהחלטת הריבית עצמה הדגישו בבנק ישראל כי "אי הוודאות סביב תקציב המדינה לשנת 2025, וביצוע ההתאמות הנדרשות להקטנת הגירעון באופן מתמשך, תורמת לעלייה בפרמיית הסיכון ועלולה להקשות על חזרת האינפלציה ליעדה".
בתשובה לשאלה מהן ההתאמות שהממשלה נדרשת לעשות ומה היקפן, אמר הנגיד כי אין כלל ספק שצריך יהיה להעלות מיסים ולקצץ תקציבים בלתי נחוצים בעת הזאת, בין השאר בכספים הקואליציוניים, ויהיה מקום לבחון את סגירתם של משרדי ממשלה אחדים.
ריבית נגיד בנק ישראל
עוד הבהיר הנגיד כי הקיצוצים ושינויי המיסים הנדרשים בתקציב המדינה חייבים להיות בסדר גודל של כ-30 מיליארד שקלים, בעוד שככל הידוע אפילו הצעדים המסתמנים שמקדמים באוצר, שלא בטוח שיתקבלו על ידי שר האוצר וראש הממשלה, מסתכמים בכ-10 מיליארד שקלים בלבד. זאת, על רקע הסירוב של נתניהו וסמוטריץ' לבצע צעדים מהותיים של העלאות מיסים וקיצוצים. עוד הוסיף כי הממשלה תהיה חייבת לפעול כדי להביא לירידה מתמשכת של תוואי החוב לעומת התוצר בישראל, אחד הנתונים החשובים ביותר שיהיה צורך לטפל בהם בשנים הקרובות.
בהתייחס לסכנת הפחתת דירוג אשראי נוספת לישראל, אמר הנגיד כי "יש להטות אוזן לאמירות של החברות". לדבריו, לצד העובדה שהחברות בוחנות מקרוב את המצב הביטחוני וכן המצב הכלכלי בעת המלחמה, הן גם עוקבות באופן ברור אחרי המדיניות הכלכלית שנוקטת הממשלה, ויש לכן השלכות מפעולות הממשלה בתחום הכלכלי על בחינת הבאות את דירוגה של ישראל.
בהמשך למכתב הנוקב ששלח הנגיד לנתניהו בשבוע שעבר, ושפורסם לראשונה ב-ynet, הנגיד שוב קרא לקיים בהקדם האפשרי דיונים משמעותיים לגיבוש תקציב המדינה "בהשתתפות כל הדרגים המקצועיים הדרושים בדיונים האלה", ובכך מתח למעשה ביקורת על אי זימונם של בכירי משרד האוצר לדיוני התקציב שהיו עד כה אצל ראש הממשלה בהשתתפות שר האוצר, אך שאליהם לא הוזמנו כלל ראש אגף התקציבים, החשב הכללי, מנהל רשות המסים והכלכלן הראשי במשרד האוצר.
