בשיתוף "המקצוענים"
לפני הקורונה, טרנד הגידולים ההידרופוניים היה בחיתוליו. אמנם בטורונטו שקנדה מגדלים כבר מזה מספר שנים ירקות על גגות, וקירות ירוקים צצים ברחבי העולם ומקשטים את הנוף האורבני, אך עדיין מדובר בניצנים.
בישראל, התופעה עוד לא התחילה, אך כפי שעולה ממחקרו המקיף של האדריכל ד"ר גלעד שביד מהפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת אריאל, כלל לא רחוק היום.
בספרו, המאגד מחקר של כ-5 שנים על תחום המרפסות, הוא מונה מספר שימושים עתידיים למרפסות. ביניהם: מרפסות לנחיתה ולהמראה, שימוש במרפסות לייצור ולאגירת אנרגיה, להפקת מים מהאוויר, מרפסות שישמשו למילוט בעת שריפה, מרפסות מרחפות ומרפסות שישמשו לגינון ולחקלאות.
בישראל, כשחושבים על מרפסת, לרוב הקונוטציה הראשונית היא המרפסת החיצונית הקלאסית.
ואולם, שינויי הצרכים יוביל לבנייה שונה של מרפסות, עם דגש על מרפסות שקועות (כלומר, מקורות שכוללות חזית פתוחה), מרפסות גג ומרפסות מרחפות-תלויות, שמאפשרות גישה בין מבנים שונים, ללא מעבר דרך קומת הכניסה שלהם.
בכתבה זו, נתמקד בשימוש העתידי הצפוי של המרפסות לצורכי גינון וחקלאות.
"אנו עומדים לפני גידול ניכר בהתיישבות העירונית, שילווה בצמצום הנמשך בכמות הקרקעות החקלאיות האיכותיות", אומר שביד, מחבר הספר "מרפסות: עבר, הווה, עתיד".
"בנוסף, גדל המרחק בין מקומות הגידול של צמחי מאכל למקומות שבהם צורכים אותם. כמו כן, הידלדלות השטחים הפתוחים, בכמותם ובאיכותם, גוררת פגיעה קשה במיני צמחי בר ובעלי חיים רבים".
לדבריו, תופעות אלו מעודדות כבר היום גינון וגידול במרפסות, בעיקר של פרחים, ירקות וצמחי תבלין. "עיקר הגידול המשמעותי יותר מבחינה חקלאית נעשה היום בגינות על מרפסות גג גדולות במרכזים עירוניים גדולים, אבל נכון להיום אין זו תרומה ניכרת מבחינת ייצור מזון", הוא טוען. "בעתיד הקרוב, מתבקש שהביקוש לגידולים כאלה יגבר".
"טכנולוגיות גידול יעילות יהיו עם משקל מופחת"
"הבנייה לגובה רב משנה את יחס השטח לנפח בין מרפסת הגג למבנה", אומר שביד. "לפיכך, מרפסות גידול זיזיות (אלו הבולטות מקיר המבנה) יצטרכו להיות מתוחכמות יותר. בכך, הן יוכלו לתרום תוספת שטח עם הגידול בבנייה לגובה".
לדבריו, "טכנולוגיות גידול יעילות ומפחיתות משקל, כמו גינון הידרופוני בקומות בשילוב בנייה מתקדמת יותר, יאפשרו להקיף את קירות המבנים במרפסות גידול זיזיות קבועות או נעות".
מדרגות נעות? גם מרפסות יכולות לנוע
על פי הצפי של שביד, במרפסות קבועות יותאם סוג הגידול למפנה. כלומר כיוון המרפסת ביחס לשמש, ישפיע על הבחירה בסוגי הצמחים. ואולם, לאור העובדה שמרבית הגידולים אוהבים שמש, יהיה צורך בניצול חדשני יותר של המרפסות.
כלומר, אם לא ניתן להזיז את השמש, נסובב את המרפסות. "בהחלט יהיה יתרון למרפסות נעות. מרפסות אלו יוכלו לשנות את מיקומן על חזיתות המבנה בהתאם לחשיפה לשמש", שביד.
"ניידות כזו תאפשר לנצל את מלוא היקף המבנה לשם גידול צמחים שונים. מרפסות ייעודיות לטיפול בצמחים יאפשרו גישה למרפסות הגידול ולחלקי המרפסות, שיגיעו אליהן לפי תור".
"ניתן לגדל במרפסות גם אצות, דגים, פטריות, חרקים ובעלי-חיים"
"נוסף על ירקות טריים, ולפעמים פירות, ישנם גידולים חקלאיים שאינם נקשרים היום למבנים כלל, אך אפשריים בלי בעיות טכניות מורכבות", טוען שביד. "אלה יוכלו להוסיף עניין, יעילות ומזון איכותי בצמידות ליחידות הדיור. גידול אחד הוא אצות מאכל. אלה דורשות מעט מבחינת תשתית ויכולות להסתפק באמבטיות מים עם מתקני סינון ובקרה, אור שמש ומעט מינרלים. מרפסות זיזיות מותאמות לגידול כזה אם יקבלו עיצוב מעט שונה, כולל מתקן עיבוד בסיסי לאצות, אבל אין בהן סיבוך.
גידול אחר יכול להיות דגי מאכל (ודגי נוי) במרפסות גג, במרפסות זיזיות ובמרפסות שקועות-מקורות. שביד: "גידול כזה נראה מסובך יותר, בעיקר אם רוצים לשמור על רווחתם של הדגים ובריאותם, שכן לשם כך נדרש שטח גדול למדי. לשם כך יוכלו להשתמש במכלי מים שמקיפים את המבנה, והגישה והטיפול בהם ייעשו באמצעות מרפסות שירות (זיזיות או שקועות-מקורות) קטנות ייעודיות".
לדבריו, גידולים אפשריים נוספים, שאינם מטרידים מבחינת הדיירים, יכולים להיות פטריות מאכל שונות, חרקים כמו חגבים, ואולי גם בעלי חיים אחרים.
"אצל הילידים בצפונה של דרום אמריקה, למשל, כמו בני הטיירונה, היה מקובל לגדל בבית המגורים או בצמוד לו שרקנים לאכילה", אומר שביד. "כמובן, גידול חיות מאכל כאלה יצריך עיצוב מרפסות ייעודי ותכנון שימנע הפרעה למגורים".
בניין מגורים, לא רק לבני-אדם אלא גם לציפורים ולדבורים
בגלל הפגיעה בטבע, מבנים גדולים יכולים לשמש גם בתי גידול לצמחים ולבעלי חיים שאינם למאכל. "יצירת מקומות מתאימים לקינון יכולה, למשל, לזמן ציפורים שונות, ופיזור כוורות יכול לאכלס דבורים, שתרומתן רבה", מוסיף שביד.
"חלק מאלה יכולים לשהות עם בני האדם במרפסות גג, במרפסות זיזיות ובמרפסות שקועות-מקורות. אך חלק אחר יצריך הפרדה במרחב ביניהם לבני-האדם. לכן, ייתכנו גומחות או חלקים זיזיים במבנה שיאכלסו בעלי חיים במנותק מבני אדם. סביר שתידרש להם גישה לתחזוקה, וזו תוכל להתבצע באמצעות מרפסות מסדרון חיצוני זיזיות-נשלפות".
עוד כתבות בנושא:
השימושים חדשים, אך בעצם גינון על גגות תמיד היה כאן
" גינון הוא אחד השימושים הקדומים במרפסות", מדגיש שביד. "הגנים התלויים של מסופוטמיה היו בעצם מרפסות גג (או טרסה) גבוהות ומגוננות.
"גינון בעציצים או בערוגות הופיע במרפסות טרסה מזמנים קדומים, וגינון בעציצים מלווה כמעט כל אחד מסוגי המרפסות, לפי העדפות המשתמשים במרפסת. לפיכך, הגינון עצמו אינו שימוש חדש או שימוש שמצריך עיצוב חדש למרפסות".
לדבריו, "מבחינה אסתטית ואקולוגית (שיפור איכות האוויר, למשל), טיפוח צמחייה משמעותית על דופנות מבנים גדולים נעשית כבר היום. מרפסות זיזיות ושקועות-מקורות גדולות יוכלו לשמש לשם כך, כאשר עם הצמחייה המפותחת הן יוצרות חזות מבנית ועירונית חדשה. החשיבות של השימושים האלו תלך ותגבר. זאת, לאור הגדילה של הערים לרוחב ולגובה, וצמצום גובר של אדמות הזמינות לחקלאות ולשטחי בר".
