ה-OECD הוריד בחדות את תחזיות הצמיחה של כלכלת ישראל הן של 2024 והן של 2025, כך עולה מדו"ח התחזיות החצי שנתי שפורסם היום (ד').
לפי כלכלני הארגון, הצמיחה בישראל ב-2024 תעמוד על 0.6% בלבד (לעומת 1.9% בדו"ח הקודם במאי). המשמעות היא צמיחה שלילית לנפש. תחזית הצמיחה בשנה הבאה הורדה בחדות מ-4.6% במאי ל-2.4% בלבד. בנוסף, הועלתה תחזית האינפלציה ל-3.1% ב-2024 ול-3.6% ב-2025 - מחוץ ליעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה. זאת, לעומת תחזית של 2.5% ב-2024 וגם ב-2025 שהנפיקו במאי אחרון.
"המדיניות המקרו-כלכלית חייבת להיות זהירה", מתריעים כלכלני ה-OECD. "כאשר הציפיות לאינפלציה קרובות לתקרת היעד (3%) יהיה צורך בהעלאות ריבית נוספות אם ביצוע התוכניות לקונסולידציה פיסקאלית (הפחתת הגירעון) יהיה מוגבל או חלקי, או אם לחצי האינפלציה יהיו גבוהים יותר מהצפוי.
"הממשלה צריכה לתמוך בשינויים תקציביים בעלי אופי פרמננטי, כגון ביטול פטורים במע"מ או הפחתת סובסידיות המעודדות הישארות מחוץ לשוק העבודה, על פני צעדים שסביר יותר שיבוטלו בעתיד, כגון העלאת מדרגות מס או הקפאת קצבאות".
לדברי כלכלני ה-OECD, ביטול סובסידיות המעודדות אי כניסה לשוק העבודה בקרב גברים חרדים והתחייבות לכך שכל התלמידים ילמדו את תוכנית הליבה ירחיבו את התעסוקה וישפרו את הפריון.
"הסכסוכים המתפתחים במזרח התיכון מאז אוקטובר 2023 ימשיכו לעצב את הפעילות הכלכלית של ישראל", מסבירים ב-OECD ומדגישים כי הביקושים הממשלתיים להוצאה צבאית נותרו גבוהים. להערכת הארגון, נורמליזציה חלקית של הסביבה העסקית תאפשר עלייה מסוימת ביצוא ובצריכה הפרטית אך רק החל ממחצית 2025 כאשר המחסור בעובדים מגביל את הבנייה ומגביר את הלחץ על האינפלציה.
מבחינת הסיכונים הגדולים, הכלכלנים מציינים כי המשך המלחמה "ימשיך להכביד עוד יותר על הפעילות ועל הגירעון הפיסקאלי הגדול ממילא". ומוסיפים: "מצד שני, הרגעה מהירה יכולה לשחרר ביקוש עצור".
דגש מיוחד הוקדש למדיניות הפיסקאלית על רקע הגירעון העצום של הממשלה. גם כאן עדכוני התחזיות היו חדים במיוחד: הגירעון החזוי לשנה זינק מ-6.6% תמ"ג ל-7.5% תמ"ג אך הבעיה הגדולה היא כי לשנה הבאה תחזית היגרעון הוקפצה מ-5.5% במאי ל-5.7% תמ"ג בדו"ח המעודכן. כלומר, למרות התחייבויות הממשלה לגירעון שלא עולה על 4.8% תמ"ג, גם ב-OECD – בדומה לכל שאר הארגונים הכלכליים הבינלאומיים ללא יוצא מן הכלל - סבורים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא יעמדו בהבטחה והגירעון יחרוג כמעט ב-1% תוצר (כ-20 מיליארד שקל) מהתקרה שהם הציבו לעצמם.
ב-OECD קוראים לממשלה "לפעול לצמצום פרמננטי של הגירעון בשנים הקרובות" ומציינים את "הצורך להגדיל את ההכנסות כדי לממן הוצאות ביטחון גבוהות יותר באופן קבוע תוך התמקדות בהוצאות בתחומי מפתח, כולל מחקר, חינוך והשקעות ציבוריות". ב-OECD מביעים תמיכה במדיניות של בנק ישראל שכן לדבריהם "המדיניות המוניטרית צריכה להישאר מגבילה כדי להבטיח שהאינפלציה תחזור לטווח היעד".
לפי הדו"ח, התנאים הכלכליים מושפעים עמוקות מהמלחמה שגרמה לדרישות התקציביות מהממשלה לעלות במחצית השנייה של 2024 ביותר מ-20% לעומת הרמה ערב המלחמה. לאחר התאוששות מהירה מהשפל לאחר 7 באוקטובר 2023, הצריכה הפרטית גדלה באיטיות, ואמון הצרכנים נותר חלש נכון לאוקטובר 2024 לעומת האמון העסקי שהתחזק, דבר שגם בא לידי ביטוי בהתאוששות של שוקי המניות המקומיים וגם בשוק המט"ח. מנגד, מחסור מתמשך בכוח עבודה בבנייה הגביל את ההשקעה. רק עובדים זרים מעטים (0.4% מהתעסוקה) נכנסו לישראל מאז שהושעו אשרות עבודה לפלסטינים (4% מהתעסוקה לפני המלחמה). כמו כן, ירי הרקטות הפחית משמעותית את הייצור התעשייתי והחקלאי באזורים הצפוניים. אילוצי ההיצע תרמו לעלייה באינפלציה מ-2.5% בפברואר 2024 ל-3.5% כעת.
ב-OECD מזכירים איך המלחמה פגעה בפעילות החוץ של המשק הישראלי: "התקפות ספינות בים האדום הפכו את תחום הספנות ליקר יותר; הקשרים המצומצמים עם חברות תעופה סיבכו את הסחר בשירותים; המתיחות הגוברת מאז אמצע 2024 פגעה במגזר ההייטק, ועצרה את הראלי במניות ההייטק; ותיירות החוץ לישראל כמעט ואינה קיימת".
להערכתם, כניסות גדולות של עובדים זרים ופתיחה מחדש של היתרי עבודה לפלסטינים יצמצמו את המחסור בכוח העבודה.
ב-OECD סבורים כי המדיניות הפיסקלית צפויה להתהדק ב-2025-26 ביותר מ-2% תוצר, זאת "אחרי הרחבה תקציבית חזקה שהעבירה את המאזן התקציבי מעודף ב-2022 לכ-7.5% תוצר גירעון ב-2024". שם מציינים כי ההידרדרות במצב הפיננסי של הממשלה הובילה את שלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות להוריד את דירוג האשראי של ממשלת ישראל. למרות הגידול הצפוי בהוצאות הביטחון גם ב-2025, הממשלה מתכננת לצמצם את הגירעון על ידי העלאת מסים וקיצוץ בהוצאה האזרחית.
"העלאות מס משלבות גם צעדים פרמננטיים, כגון עלייה של אחוז אחד בשיעור המע"מ, אך גם שינויים שעלולים להיות מאתגרים יותר לשמירה בטווח הארוך, כגון הקפאות במדרגות מס הכנסה. הוצאות הביטחון צפויות לרדת מאמצע 2025, אם כי יישארו ברמה גבוה יותר במונחי תוצר לעומת הרמה ערב המלחמה" נכתב.
לגבי המדיניות המוניטרית, ב-OECD סבורים כי בנק ישראל צפוי לשמור על ריבית של 4.5% לאורך תקופת התחזית (עד מאי 2025) כאשר "הצמצום הפיסקאלי יחד עם השיפור ההדרגתי בהיצע החל מאמצע 2025 צפויים לנטרל את לחצי האינפלציה שנבנו מאז תחילת 2024".
עם זאת תחזית האינפלציה שלהם אינה אופטימית: הםכאמור חוזים בשנה הבאה אינפלציה גבוהה של 3.6% - חצי אחוז מעל יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה. יתרה מזו, היא תתמתן רק ב-2026 לרמה שעוד נחשבת גבוהה: 2.9% - ממש על גבול התקרה.
הרכב הצמיחה ישתנה, הסיכונים נותרו "גבוהים מאוד"
כאמור, כלכלני הארגון צופים התאוששות הדרגתית ואיטית יותר כאשר הצמיחה בשנה הבאה תעלה במקצת ל-2.4% ורק ב-2026 נראה התאוששות אמיתית (צמיחה של 4.6% ב-2026). לדבריהם, הרכב הצמיחה (בצד הביקוש) ישתנה במהלך השנתיים הבאות: היצוא יעלה בהדרגה, במיוחד החל מהמחצית השנייה של 2025, כולל בתחום ההייטק; הצריכה הפרטית צפויה לעשות דרך דומה; מנגד, הצריכה הממשלתית תשנה כיוון ותתחיל לרדת לאורך הזמן; ההשקעות במשק עדיין תהיינה מוגבלות בשל מחסור בכוח עבודה, במיוחד בבנייה. כלכלני ה-OECD קוראים לממשלה להפסיק את ההשעיה של היתרי העבודה לפלסטינים בתחום הזה, מה שלדבריהם יסייע להתמודד עם מחסור בכוח העבודה בבנייה.
לגבי הסיכונים למשק, ב-OECD מודים שהם "גדולים מאוד": בצד השלילי מציינים תרחיש של התחדשות המלחמה ש"עלולה לפגוע באופן משמעותי במצבה הפיננסי של הממשלה תוך פגיעה ישירה ברמת הפעילות". יתרה מזו, "אובדן אמון המשקיעים הזרים עלול לגרום לעלייה נוספת בתשואות האג"ח הממשלתיות ובחינה מחודשת בעצמת השקל". בצד החיובי, הרגעת הרוחות עשויה להגדיל את הביקושים, הן הזרים והן המקומיים, מה שיגרום לצמיחה מהירה יותר ולשיפור במאזן הפיסקאלי.
