בצל המחסור בעובדי בניין והירידה בהתחלות וגמר בניית דירות, דוח סיכום שנת 2024 של המוקד הלאומי "קו החיים" במוסד לבטיחות ולגהות (המוס"ל) מזכיר את הנושא שבשגרה רבים נוטים להתעלם ממנו, אך הוא מהווה את הרעה החולה המרכזית בענף הבנייה – תאונות עבודה קטלניות. הדוח חושף את הערים המסוכנות והבטוחות בישראל בענף מבחינת עבודה באתרי בנייה ומגלה כי רוב הליקויים באתרים היו בתחום העבודה בגובה.
היקף התאונות של פועלי בניין גבוה, הן ביחס לענפים אחרים במשק הישראלי והן ביחס להיקפי הפגיעות בענף בחו"ל. בשנים האחרונות, כ-60% מכלל ההרוגים בתאונות העבודה מקורם בענף הבנייה. אחת הסיבות המרכזיות לתאונות עבודה קטלניות בכלל ובענף הבנייה בפרט היא נפילה מגובה, לצד קריסת תשתיות או פיגומים.
על פי הדוח של "קו החיים", הבעיה המרכזית באתרי הבנייה היא היעדר נוכחות של מנהלי עבודה באתרים, לאחר שמדריכי המוסד לבטיחות ולגהות נתקלו בכך שוב ושוב כשהגיעו לאתרים כדי לאבחן סיכונים. במוס"ל מספרים כי התקבלו השנה אלפי דיווחים מאזרחים ומעובדים בנוגע לליקויים באתרי הבנייה.
הדוח מציג את דירוג הערים שבהן המודעות להצלת חיים גבוהה ואנשים רבים פעלו לדווח על סיכונים ולהציל חיים. כפי שניתן לראות בטבלה, ירושלים מובילה עם 163 דיווחים – עלייה במקום אחד לאחר שבשנה שעברה הייתה במקום השני; תל אביב, שהייתה בשנים האחרונות המובילה בדיווחים, ירדה למקום השני עם 160 דיווחים; ואילו ראשון לציון שמרה על מיקומה במקום השלישי עם 74 דיווחים.
הדוח מציג גם את רשימת הערים שבהן במהלך ביקורי מדריכי המוס"ל באתרי הבנייה נמצא כי האתר פועל ללא נוכחות מנהל עבודה, מה שמעיד, לדברי המוס"ל על זלזול בנהלים וסיכון חיי העובדים והעובדים והשבים. על פי הנתונים, בני ברק מובילה את הרשימה, לאחר שב-46% מביקורי מדריכי המוס"ל באתרי הבנייה בעיר נמצא כי לא נכח באתר מנהל עבודה. אחריה חולון עם 21%, ירושלים ואשדוד עם 15% כל אחת ותל אביב ובת ים – עם 10% כל אחת.
מנגד, העיר פתח תקווה זכתה בתואר העיר עם נוכחות מלאה של מנהלי העבודה בביקורי מדריכי המוסד לבטיחות ולגהות השנה. בכל 44 הפעמים שדווחו קריאות ומדריכי המוס"ל הגיעו לאתר, נמצא תמיד מנהל עבודה שקיבל את המדריך ויחד איתו יצא לאבחון הסיכונים וקיבל חניכה מהמדריך למזעורם. בנוסף, גם ברמת גן, בכל ביקורי מדריכי המוס"ל השנה הייתה נוכחות של מנהל עבודה, למעט ביקור אחד (47 דיווחים וביקורים).
הדוח אף מציג את הליקויים שאובחנו באתרי הבנייה לאחר קבלת דיווח: סולמות ועבודה בגובה – 256 ליקויים; שילוט וגידור – 252 ליקויים; פיגומים – 207 ליקויים; ציוד מגן אישי – 191 ליקויים; חוסר במנהל עבודה – 140 ליקויים; עגורנים ומנופים – 95 ליקויים; חשמל – 74 ליקויים; בורות ומעקות – 56 ליקויים.
לשפר את תנאי הבטיחות
המוסד לבטיחות ולגהות הוקם ב-1954 לפי סעיף 26 בחוק ארגון הפיקוח על העבודה 1954 כדי לקדם תרבות של בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית בכל ענפי המשק השונים: תעשייה, שירותים ומסחר, בנייה וחקלאות. זאת על ידי פעולות מחקר, אבחון סיכונים, חניכת מנהלים, מרכז לאומי לסימולטורים, מוקד לאומי קו החיים, הדרכה, הסברה, מידע, סקרים וניטורים. הוא אינו עוסק בפעילות של פיקוח ואכיפה, שעליהן אחראי מינהל הבטיחות במשרד העבודה.
לדברי ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות, "המוס"ל הקים את מוקד קו החיים עבור הציבור הישראלי כדי שכל מי שרוצה יוכל לפעול ולהציל חיים של העובדים במקומות העבודה בישראל. כל אחת ואחד יכולים לדווח למוקד, להרים טלפון, או לדווח באפליקציה של המוס"ל. מערכת הדיווח שלנו מאפשרת לקבל מידע ללא צורך בהזדהות תוך שמירה על אנונימיות מלאה. שיתוף הפעולה בין המוקד, משרד העבודה ומינהל הבטיחות ומדריכי הבטיחות שלנו מבטיח טיפול מהיר ויעיל במפגעי וסיכוני בטיחות, המצילים חיים".
שר העבודה, יואב בן צור, ציין כי "מנתוני סיכום השנה של המוקד עולה כי גם בענף הבנייה על היזמים והקבלנים לשנס מותנים ולהשקיע יותר בבקרה על עמידה בדרישות החוק והתקנות שימנעו את הפגיעה בעבודה. בשנת 2025 נמשיך בהגברת פעילות ההסברה והמחקר של המוס"ל וכן בפעילות לעדכונים רגולטוריים, חקיקה חדשה והגברת פעילות האכיפה במקומות העבודה על ידי מינהל הבטיחות".
מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן, הוסיף כי "הנתונים מוכיחים פעם נוספת עד כמה הקבלנים והיזמים צריכים לקחת אחריות ולשפר את תנאי הבטיחות באתרי הבנייה. משרד העבודה יחד עם המוסד לבטיחות וגהות עושים ימים כלילות כדי להעלות את המודעות ולמנוע סיכונים בזמן אמת, כשאחריות גדולה מוטלת על המנהלים בשטח. משרד העבודה מחויב לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו כדי לשנות את המציאות הזו – הגברת האכיפה, העלאת המודעות והחמרת הענישה במקרים חמורים".
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "עיריית בני ברק פועלת במלא האחריות לשיפור הבטיחות באתרי הבנייה בנהלים ברורים וקבועים בהתאם לחוק. מדובר ביריעה רחבה ובמנעד דגשים כשרשרת פעולות הננקטות ונהלים הנאכפים דרך קבע בדגשים מקצועיים עדכניים שקשה לכמת ליריעה מצומצמת זו".