בימים הקרובים צפויים לעלות לכותרות גם ענייני הכלכלה לצד המלחמה, הסיכויים או חוסר הסיכויים לעסקת חטופים, ויחסי ישראל-ארה"ב. אלה יעסקו בהכנת ואישור תקציב המדינה החדש לשנת 2025, שההצבעה עליו בממשלה תתבצע ביום חמישי הבא (31 באוקטובר).
יהיה זה בכל מקרה התקציב הגבוה בתולדות המדינה, מעל 600 מיליארד שקל, עם גידול ניכר של תקציב הביטחון, שיהיה גבוה מ-100 מיליארד שקל, לצד גירעון עצום שצפוי בתקציב. כמו כן, יכלול התקציב הגבוה, שורה של גזירות על הציבור, מהעלאות מיסים ועד צמצום במתן שירותים ממשרדי הממשלה.
הדיונים לקראת אישור התקציב היו מלווים מאז ומתמיד במאבקים קשים בין ראשי משרד האוצר, הוגי עשרות פרקי התקציב וחוק ההסדרים, לבין פוליטיקאים מכל המפלגות, קואליציה ואופוזיציה כאחד, ראשי ארגונים כלכליים, תנועות חברתיות וגם ראשי המוסדות הכלכליים החשובים ביותר במשק, מבנק ישראל ועד הביטוח הלאומי, וכמובן מערכות הבריאות, הרווחה ובעיקר הביטחון.
המדינה תתחיל את השנה בלי תקציב?
הכנת תקציב מדינה ארכה בשנים רגילות כשמונה חודשים - מראשית חודש מאי, כאשר במשרד האוצר החלו לגבש את עיקרי התקציב וחוק ההסדרים, דרך אישורו בממשלה עד סוף מושב האביב של הכנסת, לרוב בשלהי חודש יולי, תוך הבאת התקציב לקריאה ראשונה, דיונים אחרי חגי תשרי בוועדות הכנסת, על אלפי סעיפי התקציב, ואישורו סופית במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית עד ל-31 בדצמבר.
השנה, בעקבות המלחמה ובשל עיכוב מכוון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיוני התקציב, הכל מתנהל בלפחות חודשיים איחור. לכן קיים ספק רב האם תספיק הכנסת לאשר בשלוש קריאות את התקציב עד ה-31 בדצמבר. ההערכה היא שזה לא יקרה ולכן תתחיל שנת 2025 עם תקציב המשכי, שפירושו בכל חודש, החל בינואר 2025, היתר לשימוש בתקציב שיהווה רק אחד חלקי 12 מתקציב שנת 2024, שכמובן אינו ריאלי עוד ל-2025.
הוצאות הביטחון העצומות במלחמה, שסיומה לא נראה עדיין קרוב, יחד עם הצורך בגיוס עשרות אלפי חיילי מילואים גם לאחר השגת הסכם של הפסקת אש וצורך לממן עדיין את עשרות אלפי המפונים, שלא יוכלו לחזור ליישובים שנפגעו קשות בדרום ובצפון כאחד, יחייבו תקציב יוצא דופן.
זה יהיה תקציב כואב בגזירות שיתלוו אליו, שיפגע ברמת החיים של כל אזרח בישראל, בוודאי בשנת 2025, וכנראה גם שנים אחדות לאחר מכן.
נתניהו הבטיח: "במשמרת שלי לא יועלו מיסים"
כעת ברור כבר שמיד אחרי החגים צפוי להתחיל כאן מחול שדים סביב תקציב המדינה וסעיפיו. הצעות האוצר לגייס כספים כמעט מכל המגזרים והאזרחים במדינה, יגרמו להתנגדות תקיפה מכל מי שרק יוכל להיאבק בהם.
אמנם ראש הממשלה ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבטיחו שוב ושוב כי "במשמרת שלנו לא יועלו מיסים", אולם חלק לא מבוטל מהצעות האוצר לממן לפחות חלק מעלויות המלחמה, מגיעות מהעלאות מיסים והקפאת קצבאות. אלה יביאו לשחיקת שכר ופגיעה בהטבות לכל האוכלוסיות, אולם הנפגעים העיקריים, כמו מיד במקרים מסוג זה, יהיו דווקא החלשים והעניים ביותר בחברה הישראלית.
המאבקים סביב הגזירות צפויים להיות אמנם קשים, הן מצד ההסתדרות והן מצד גופים וארגונים כלכליים וחברתיים, אולם אין כלל ספק שחלק מהצעות האוצר יאושרו.
ואיך אנחנו יודעים זאת? באוצר קיימת שיטה קבועה: הם כוללים בהצעות התקציב עשרות סעיפים, שחלק מסוים מהם נקרא "עיזים". סעיפים אחדים מוכנסים לרשימת הגזירות רק כדי שאפשר יהיה להוציא אותם מספר התקציב בכאילו ויתור של האוצר. זאת, תמורת הסכמה כמובן לאשר בממשלה ובכנסת סעיפים רבים אחרים.
אז אילו סעיפים יעוררו את הכי הרבה מחלוקת, מה צפוי להיות מאושר ואיזה גזירות מתוכננות ימצאו את דרכן לפח האשפה?
הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי: הגזירה הקשה מכולן. כאן מדובר למעשה בפגיעה, ברוב המקרים, באזרחים החלשים ביותר מבחינת כלכלית: נכים, מוגבלים, ניצולי שואה שכבר מלאו לרובם 90 שנה ויותר, הורים לילדים, חד הוריות, מקבלי קצבת זקנה וכל מי שמקבל קצבה מהביטוח הלאומי. ומה פירוש הקפאה? מדי שנה נעשית התאמה של הקצבאות לשיעור האינפלציה. אם המחירים יעלו השנה בכ-4%, ואם הקצבאות לא יועלו בינואר הקרוב, למעשה כל ציבור מקבלי הקצבאות יפסיד 4% מכספו, ובמשרד האוצר מציעים לנהוג כך עד שנת 2028.
ככל הידוע ראש הממשלה מתנגד להקפאת חלק מהקצבאות. הוא האחרון שירצה לראות בימי מלחמה, ואולי לפני בחירות אפשריות, אלפי נכים מפגינים ברחובות. ארגוני הנכים כבר הודיעו בראש חוצות שייצאו ל"מלחמת חורמה" בגזירת הקפאת וקיצוץ הקצבאות. לגבי ניצולי שואה דומה שקיים קונצנזוס שלא לפגוע באנשים הקשישים, רובם עם מחלות, שחלקם מתקרב כבר לגילאי 90 וגם 100. הסיכוי לאישור הגזירה הוא נמוך.
6 צפייה בגלריה
מחאת הנכים בתל אביב, ב-2022. ארגוני הנכים כבר הודיעו בראש חוצות שייצאו ל"מלחמת חורמה"
(צילום: מוטי קמחי )
קצבאות ילדים: לא נוח יהיה גם לקואליציה לאשר פגיעה בקצבאות הילדים, כאשר המפלגות החרדיות מייצגות כיום את רוב המשפחות ברוכות הילדים במדינה.
הקפאת מדרגות מס הכנסה: הכוונה היא להקפיא את העלאת המדרגות, מה שיגרום לכך שנשלם מס גבוה יותר על חלק מהשכר. למשל, עד שכר של 10,060 משלמים כיום בישראל 14% מס ומעל לשכר זה משולמים כבר 20% מס הכנסה. אם לא יוקפאו המדרגות - מי שמגיע לשכר מעל מדרגה זו ישלם 20% מס הכנסה רק על החלק של שכרו שמעל 10,460 שקל ואם הן יוקפאו - מס של 20% ימשיך להיות משולם מ-10,060. זאת בהחלט גזירה לא קלה ודווקא על כל ציבור העובדים בישראל.
הקפאת נקודות הזיכוי ממס: כל נקודה שווה כיום 242 שקל, וללא ההקפאה היא צפויה לעלות בכ-10 שקלים. כל אזרחי ישראל נהנים מנקודות זיכוי, נשים אגב יותר מגברים. ההפסד מאי ההעלאה על נקודה אחת בשנה יהיה כ-120 שקל. נקודת זיכוי אחת ממס מזכה השנה ב-2,904 שקל.
הקפאת השכר הממוצע במשק: הגזירה הזו תביא גם להקפאת שכר המינימום, שעלה ב-1 באפריל השנה מ-5,571 שקל ל-5,880 שקל, ואמור לעלות ל-6,000 שקל בשנת 2025. הקפאת השכר הממוצע תקפיא גם את העלאת שכר הבכירים במשק, כולל שרים, חברי כנסת, שופטים ומקבלי שכר גבוה במגזר הציבורי. בעניין שכר המינימום, מוצע גם להפחית אותו ל-40% מהשכר הממוצע במשק, לעומת 47% כיום. לכל עניין הפגיעה בשכר המינימום מתנגדת ההסתדרות, וככל הנראה גם ראש הממשלה.
הגדלת הפרשות הפנסיה התקציבית של עובדי המגזר הציבורי: גזירה נוספת שיהיה סביבה מאבק גדול. לפי התכנון המקורי, ההפרשה אמורה לגדול מ-2% ל-7%. כאן צפויה התנגדות של הוועדים במגזר הציבורי וגם של ההסתדרות.
אי יישום ההסכם להעלאת השכר במגזר הציבורי: עוד הצעה שההסתדרות תתנגד לה בנחישות היא בנוגע להפרת ההסכם שנחתם בין האוצר להסתדרות בנושא. מדובר בעלות של 3 מיליארד שקל שייחסכו למדינה בשנה, אם העלאת השכר תבוטל.
הטלת מס על קרנות השתלמות: תמיד יש מאבק עיקש כשהאוצר מנסה להטיל עליהן מס, כולל איומים של ההסתדרות להשבתת המשק. זהו כיום אפיק החיסכון הפופולרי היחיד למעשה שלא מוטל עליו מס כלשהו. מאחר שראשי האוצר מבינים שהטלת מס על הקרנות הללו היא בבחינת טאבו בהסתדרות, מצאו שם נוסחה מקורית חדשה: נטיל מס על קרנות ההשתלמות רק החל מחיסכון בשנה השביעית. מכיוון שכאן מדובר בגזירה קשה פחות, כאשר רבים מהחוסכים בקרנות הללו אינם נמנים על השכבות החלשות, יתכן שבהסתדרות יסכימו לה הפעם תמורת ויתורים על שפע גזירות אחרות שפוגעות בציבור העובדים.
מס על רווחים כלואים: אחת ההצעות של האוצר נוגעת דווקא לפגיעה בבעלי ממון. אלה שיש להם חברות קטנות, כמו חברות של רואי חשבון, יועצי מס או עורכי דין, שלא משכו את הרווחים מהחברה. אלה מכונים "הרווחים הכלואים". אם יוציאו בעלי החברות את הרווחים הם ייאלצו לשלם עליהם לרוב 33% מס. כעת מציע האוצר להטיל מס של 2% בשנה על הרווחים שלא יחולקו. באוצר מקווים לגייס כך לפחות 5 מיליארד שקלים כבר בשנה הקרובה. אולם, במשרד ראש הממשלה מעדיפים לצרף לתוכנית "מבצע". ייגבה מס של 25% בלבד (במקום 33%) על משיכת הכספים, וכך ניתן יהיה לגייס להערכת היועץ הכלכלי של רה"מ, פרופ' אבי שמחון, לפחות 10 מיליארד שקל ואולי גם קרוב ל-20 מיליארד שקל כבר בעת הקרובה. באוצר מתנגדים למתן ההנחה, שכן מדובר באובדן גביית מס לשנים הבאות. כבר ברור שראשי המגזר העסקי יתנגדו לכל עניין מיסוי הרווחים הכלואים וינוהל מאבק קשה סביב הנושא הטעון הזה של בעלי הממון.
סגירת משרדים ממשלתיים: ההצעה לסגור חמישה משרדים טרם הבשילה, ועל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, יהיה להגיע בעניין הזה להסכמה עם ראשי המפלגות, כאשר המפתח יהיה כנראה ויתור על שר אחד בכל מפלגה. נראה שכאן צפוי מאבק לא קטן מצד השרים שיומלץ שמשרדיהם (ומשרתם) יבוטלו. כאן המקום לציין גם כי ההמלצה המקורית של האוצר הייתה לסגור 10-12 משרדים.
מס רווחים על הבנקים: הצעה נוספת, שכבר גורמת להתנגדות תקיפה מצד איגוד הבנקים, היא לחרוג מההסכם של משרד האוצר עם הבנקים, שאושר בוועדת הכספים של הכנסת. אלה חויבו להשתתף בעלויות המלחמה בתשלום מס של 2.5 מיליארד שקל על רווחיהם הגדולים בשנים 2024 ו-2025. כעת מבקש משרד האוצר להטיל את המס הזה גם על שנת 2026, ובבנקים, כאמור, ייצאו למאבק, יתכן גם משפטי, שכן מדובר בהפרת ההסכם עמם.
ביטול הפטור ממע"מ לתיירים: מי שאין להם לובי מול משרד האוצר הם התיירים, שכרגע לא מגיעים כלל לארץ בגלל המצב. אולם, נראה שההצעה לביטול הפטור ממע"מ על אספקת שירותי תיירות לתיירים תיתקל בהתנגדות תקיפה במיוחד של העוסקים בענף התיירות בישראל, שסובלים כבר חמש שנים ממשבר קשה ביותר, מאז תחילת מגפת הקורונה, דרך שורת מבצעים צבאיים וכמובן המלחמה.
הקטנת הטבת המס על כלי רכב "ירוקים": סעיף שמעורר כעס בקרב העוסקים בענף הרכב, שעוסק בהקטנה של הטבת המס על כלי רכב במסגרת המיסוי הירוק. הכוונה להעלות את המס הזה נוגדת אגב גם חתימה ישראלית על אמנה בכנס האקלים הבינלאומי לפני שלוש שנים.
ביטול פטור המס מסיגריות בדיוטי פרי: התנגדות של חברי הליכוד הייתה וצפויה להימשך סביב הסעיף בחוק ההסדרים שמבטל בהדרגה את הפטור המלא ממס על פאקט סיגריות בדיוטי פרי, אף כי רק בהדרגה בשנים 2026 ו-2028. ומדוע ההתנגדות? כיוון שוועד רשות שדות התעופה נשלט ע"י תומכי הליכוד, שטוענים שעובדי הרשות יפסידו הכנסות מביטול הפטור.
בקרה על שכר עובדי ארגוני הביטחון: במשרד הביטחון כבר הודיעו שיתנגדו להצעת האוצר, שנמנעה כבר שנים רבות והוכנסה הפעם לחוק ההסדרים, למנות חשב מטעם משרד האוצר שתפקידו יהיה לבקר את תשלומי השכר והגמלאות בצה"ל. באוצר אומרים כי מי שמתנגדים כנראה מנסים להסתיר נתונים. נדמה שכאן ראש הממשלה יצטרך להכריע במחלוקת.
העסקת שוטרים בחוזים אישיים: הצעה נוספת שתעלה בחוק ההסדרים, וכנראה תאושר.
סגירת נציגויות של ישראל בחו"ל: צפוי מאבק של שר החוץ ישראל כ"ץ והוועד במשרד סביב הצעת האוצר לסגור את הנציגויות דווקא בעת הצורך בהסברה ישראלית נרחבת בעת המלחמה.
הפרטת נמל אשדוד: ועד העובדים החזק של הנמל מתכוון להיאבק בצורה קשה נגד הכוונה להפרטה, וספק אם ההצעה תיושם.
באוצר יודעים: "נצטרך להיות עקשנים"
ביטול חלק מהצעות האוצר, שמסתכמות ב-35 עד 40 מיליארד שקלים, על פי ההערכות, ייאלץ את ראשי האוצר לחפש במהירות רבה תחליפי קיצוצים ומיסים חדשים, עוד לפני הגשת הצעת התקציב לאישור הכנסת ב-1 בדצמבר.
בכיר באוצר אמר לנו השבוע: "צפויים ימים קשים של מאבקים עם כולם בערך, כנראה יותר מאשר בהרבה שנים קודמות. נצטרך להיות כאן מאוד עקשנים, אחרת לא יישארו קיצוצים ומיסים - והגירעון עלול יהיה לזנק עוד ועוד ולגרום למשבר תקציבי קשה".
