פערי התיווך לא גבוהים כמו שטענו החקלאים וארבע הרשתות הגדולות מחזיקות יחד כ-62% משוק הפירות והירקות ברשתות. כך עולה מדו"ח ביניים של הוועדה לבחינת פערי תיווך בפירות ובירקות של משרדי הכלכלה, החקלאות והאוצר שפורסם אתמול (ב'). הדו"ח מבוסס על נתונים ועל חוות דעת של 30 גורמים ומתפרסם ברקע הרפורמה בחקלאות שמנסים לקדם שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר מזה מספר חודשים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתוך כך, שרי האוצר והחקלאות יקיימו היום (ג') מסיבת עיתונאים בה הם צפויים להציג צעדים נוספים שנוגעים לרפורמה בחקלאות ושרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, שיגרה מכתב בו היא קוראת לדיון דחוף בנושא "מניעת הפגיעה בביטחון התזונתי של מדינת ישראל".
מיכאלי הפצירה במכתב שנשלח לראש הממשלה נפתלי בנט ולראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, "לוודא כי ממשלת ישראל מחזקת את התוצר המקומי החקלאי וכי כל העוסקות והעוסקים בתחומים אלו יקבלו את כל התמיכה הנדרשת".
מהדו"ח שפורסם עוד עולה כי המקטע החקלאי מקבל 64% בממוצע מהמחיר לצרכן של פירות וירקות והרשתות/הסיטונאים מקבלים כ-36% בממוצע ממחיר זה. זאת, בעוד שהחקלאים טוענים שהפערים מגיעים למאות אחוזים.
השיווק מהחקלאי לצרכן נעשה במספר ערוצים, לפעמים ישירות (קמעונאי עם מרכז לוגיסטי שקונה ישירות מהחקלאי ומוכר לצרכן כמו שופרסל, רמי לוי, יוחננוף אושר עד וחצי חינם - שהן גם סיטונאיות) ולעיתים באמצעות תיווך סיטונאי (ויקטורי, יינות ביתן) או בקוֹנְסִיגְנַצְיָה (מחסני השוק, טיב טעם) - שיטה בה הסחורה נמצאת בבעלות הספק עד לרגע בו היא נמכרת ללקוח (מכונה גם "מכר מותנה").
במקרה של תיווך סיטונאי, התרומה הממוצעת למחיר לצרכן של המקטע החקלאי בשנת 2020 עמדה על 57% מהמחיר לצרכן, המקטע הסיטונאי תרם בממוצע 18% והמקטע הקמעונאי תרם בממוצע 25%. כלומר, המקטע הלא חקלאי תרם בממוצע 43% למחיר.
מניתוח המקטע הקמעונאי ניתן לראות כי שלושת השחקנים הגדולים שולטים בכ-54% משוק הפירות והירקות של רשתות השיווק ואילו ארבעת הגדולים בכ-62%.
במשרד הכלכלה מדגישים שאין בכך כדי להשפיע על החלטת המדינה לגבי ויתור על מכסים כהגנה על התוצרת המקומית וכאמצעי להורדת מחירים לקמעונאים (שלא תמיד מביא להורדת מחירים לצרכן), שכן נמשך הדיון על כך ועל גובה התמיכה שתינתן או לא תינתן לחקלאים בתמורה לוויתור על מכסים.
יש שלל גורמים למחירים הגבוהים בישראל
יש לקחת בחשבון שהוועדה מציינת מרווחים באמצעות שימוש בממוצע, שהוא מספר שלא קיים במציאות (בניגוד למרווח שכיח, למשל). כמו כן, בסיכום הממצאים, הוועדה לא הבחינה בין סוגי פירות וירקות ובין סוגי חקלאים (מושבים, קיבוצים, מאוגדים ולא מאוגדים) וכן לא הבחינה בין קמעונאים שונים שחלקם מגלגלים לכיסם מרווח גדול יותר. בנוסף, לפעמים המקטע החקלאי שייך למקטע הסיטונאי והקמעונאי למשל בתי אריזה או יצרנים של המותג הפרטי.
תזכורת - החקלאים עונים לליברמן: "לא לבטל את המכסים, פעל בהיגיון"
(צילום: משה מזרחי)
כמו כן, כל הגורמים מודים שפערי התיווך אינם הגורם היחידי למחירים הגבוהים של פירות וירקות בישראל. ישנם גורמים נוספים לעליית המחירים כמו כניסה מאסיבית של יבוא (בעגבניות, ענבים, תפוחים) שמביאה לפחות שתילות וגידולים בישראל ואף גורמת להעלאות מחירים (בתפוחים למשל). לדוגמא, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לא מבדילים בין פירות יבוא לפירות מקומיים ומחשבים את הכל כאילו היה אותו סל.
עוד גורמים למחירים הגבוהים: פגעי מזג אוויר ושטח גידול קטן וכן העדפה של צרכנים שנוטה לפירות יקרים יותר בשנים האחרונות.
בנוסף, מרבית האנשים טוענים שהחקלאות בישראל יעילה מאוד, אבל שיש מספר הולך וקטן של חקלאים ושאין הרבה מצטרפים חדשים לתחום, שכן מדובר במקצוע שהרווחים בו לא יציבים ושמדינות המערב כבר הבינו שהוא לא אמור להיות תחרותי או להניב רווחים גדולים לעוסקים בו, אלא מקצוע שהמדינה צריכה לשמר ולתמוך בו ואף לארגן אותו כחלק מהשמירה על הריבונות שלה וביטחון המזון שלה. כל המדינות מפלות חקלאות מקומית לעומת חקלאות יבוא.
לקמעונאים עם מרלו"ג יש רווחיות גבוהה יותר
מסיכום נתוני ההשוואה הבינלאומית של תרומת המקטעים השונים למחיר לצרכן, עולה כי נתח החקלאי במדינות השונות, ביחס למחיר לצרכן של פירות וירקות, נע סביב שני ממוצעים עיקריים - סביב ממוצע של כ-20%-30% (ספרד וארה"ב) וסביב 40%-55% במדינות האיחוד האירופי ואוסטרליה. כלומר, ישראל נמצאת ברף הגבוה ביחס למדינות ההשוואה עם ממוצע של כ-50%-60% לנתח המקטע החקלאי מהמחיר לצרכן.
עם זאת, יש להביא בחשבון את הקושי המחקרי בביצוע ההשוואה, כך נכתב בדו"ח. השווקים באירופה למשל שונים מהשוק הישראלי בכך שעיקר היבוא של פירות וירקות לאירופה הוא של פירות וירקות שלא גדלים במדינות עצמן והגידול המקומי מוגן מאוד בתמיכות מקומיות.
מניתוח הרווחיות של המקטע הסיטונאי בשוק הפירות והירקות הטריים, עולה כי שיעור הרווח הגולמי הממוצע של קמעונאים עם מרלו"ג עמד בשנת 2020 על כ-25% ואילו הרווח התפעולי הממוצע עמד על כ-5% - גידול ביחס לשנים קודמות בהן נע בין 3% ל-4%.
מניתוח הרווחיות של המקטע הקמעונאי עולה כי שיעור הרווח הגולמי הממוצע של קמעונאים עם מרלו"ג בשנת 2020 עמד על כ-33% ושל קמעונאים ללא מרלו"ג על כ-26%. יחד עם זאת, השונות ברווח הגולמי במחלקת הפירות והירקות בין קמעונאים שונים בתוך אותה קבוצה גבוהה יחסית ונובעת ככל הנראה מאסטרטגיות שיווק ומכירה שונות. בדיקת הממוצע פוגמת בהצגה של השונות הזאת בין הקמעונאים.
הקמעונאים העלו טענות מול הוועדה כי קיים כוח רב מדי בידי גופים חקלאיים גדולים שמנצלים את הפטור החקלאי מהאיסור על הסדרים כובלים לצורך גביית מחירים גבוהים, וויסות שוק באמצעות תיאום מחירים וכמויות. הם מבקשים יבוא חופי ואיסור על מחירי רצפה לתוצרת חקלאית ישראלית כדי לא לפגוע בחקלאים.
החקלאים מנגד מבקשים לצמצם את כוח הקמעונאים והסיטונאים, שכן הם תלויים בהם בשיווק שלהם ואלה משתמשים לעיתים קרובות בפרקטיקות ביריוניות. הם מסרבים לביטל המכסים אלא בתמורה לתמיכות קבועות, כדי לא "להידבק כקבצנים" על דלתות משרד האוצר מדי שנת תקציב. הסיטונאים מבקשים להפסיק לקבוע מחירים דרך סקר משרד החקלאות וליישם שוק סיטונאי משופר.
בתגובה לפרסום הדו"ח, שיגרו ראשי ההנהגה החקלאית מכתב לשר האוצר, אביגדור ליברמן ולשר החקלאות, עודד פורר, בו מתחו ביקורת חריפה על הרכב הועדה לבדיקת פערי התיווך והתנהלותה וקוראים לשרים לחזור לשולחן המו"מ.
"השיקול שהנחה אתכם בבחירת חברי הוועדה - בעיקר משרות אמון - לאישוש הנחותיכם רטרואקטיבית", כתבו והוסיפו כי וועדה ציבורית שכזו צריכה להישען על נציגי ציבור ומומחים, ובמקום זאת הועדה הורכבה אך ורק מנציגי ממשלה, "שחלקם מקורבים לשרים ואחרים רחוקים מלב העניין".
פורסם לראשונה: 17:00, 14.03.22
