"רבים נוטים לחשוב שחדשנות משמעה ליצור יש מאין. אבל חדשנות היא לא פחות גם היכולת לקחת משהו קיים ולהפוך אותו למשהו אחר לגמרי". כך אומרת תניה אטיאס, מייסדת-שותפה ומנכ"לית מדינט, חברה שמספקת מידע קליני מותאם אישית לרופאים ומוסדות רפואיים, ששוקדת בימים אלה על בשורה חדשה שתיושם במדינט ותצטרף למהלכים חדשניים נוספים, פרי היזמות של אטיאס.
"אנחנו לומדים איך ליצור מנוע AI (בינה מלאכותית), שיחקה מחשבה והתנהגות של מומחה אנושי. זה היסטרי כי לא מדובר רק בבינה מלאכותית של שאלות ותשובות, אלא על התנהגות וחמלה אנושית", היא מבהירה. "עד היום, אין בעולם בינה מלאכותית שמיועדת למטופל ספציפי, וגם אין, או לפחות אני לא מכירה, אפשרות אימון של בינה מלאכותית להתנהגות אנושית. אנחנו מתכוונים ליצור כזה באמצעות הדאטה-בייס העשיר שהצטבר במדינט, מבוסס עשרות אלפי דילמות קליניות של מומחים שתועדו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
למה אתם צריכה את זה?
"מהות החברה שלנו היא התמודדות עם דילמות רפואיות. בינה מלאכותית מתמקדת רק בשאלות ותשובות, וזה לא מספיק לנו כבר. אנחנו עובדים עם רשת עולמית של חוקרים מומחים מתחומי המדע, הרפואה, הביולוגיה והמודיעין, שמזהים במהירות נתונים מהימנים רלוונטיים עבור המטופלים, אבל הצגת הנתונים היא רק חלק מהתמונה, יש גם צורך בהבנה מעמיקה של נקודת המבט האישית ושל ההיבטים ההומניים והאתיים של הרפואה. בינה מלאכותית לא יכולה להתחרות בשלב זה עם האינטליגנציה והחמלה האנושית. לשם אנחנו חותרים, לשירות שישלב מומחיות רפואית אנושית עם טכנולוגיית AI".
תניה אטיאס, מייסדת-שותפה ומנכ"לית מדינט
מהי דרך הפעולה של מדינט?
"יש לנו חוקרים בכל העולם, שמתמקדים במודיעין של רפואה, ואוספים מידע רלוונטי באמצעות AI ומומחיות אנושית. זה מתחיל בקבלת שאלה ספציפית שנשלחת אלינו בצורה מאובטחת, במקביל לפרטים של מטופל, חולה במחלה מסוימת. המומחים סוקרים את הספרות הרפואית שקיימת בכל השפות לגבי השאלה שהגיעה, ובתוך 24 שעות מתקבלות אצל הרופא המטפל 10-5 שורות תחתונות, שכוללות המלצות לטיפול ואת המקורות שנותחו לשם כך. צריך להבין, בכל 26 שניות מתפרסם מאמר חדש בתחום הרפואה על בעיות שונות, ובממוצע כ-1,200 מחקרים ביום. אין רופא שמסוגל לעבור על הכל עבור כל מטופל".
איפה פועל המודל?
"התחלנו בפעילות, לפני כשנה, בארה"ב. כרגע יש חמישה בתי חולים, שאי אפשר לנקוב בשמותיהם מחמת סודיות, שמנסים את השיטה שלנו, כפיילוט. הם גם משלמים עבור התהליך. התשובות של החוקרים שלנו מתקבלות בפחות מ-24 שעות, אבל הממשלה הפדרלית בארה"ב לא מאפשרת להסתמך על החלטות רפואיות בזמן של פחות מיממה כי היא מחייבת שלאחר שהתקבלו תוצאות המודיעין הרפואי, יעבור איש מקצוע מטעמם על התוצאות. עד היום טיפלנו כבר במאות פניות, שהמשותף להן הוא רצון הרופאים שלא יזרקו עליהם רק מידע באמצעות גוגל או באמצעות הבינה המלאכותית, אלא הם מבקשים מידע רלוונטי תכל'ס ושורות תחתונות".
גם הבעל בתחום ה-AI
אטיאס בת 35. כשהייתה בת 7 עלתה לישראל מבלארוס, סיימה תיכון הנדסאים בת"א ושירתה כקצינה ביחידה הטכנולוגית 81 של חיל המודיעין. היא בעלת תואר במשפטים וממשל מאוניברסיטת רייכמן, ובמשפט ועסקים מ-SMU בסינגפור. נשואה ליוסף (34), שבימים אלה שוקד על סטארטאפ משלו, פסיכולוג ב-AI. "אני מפתחת דוקטור האוס ב-AI, והוא פסיכולוגיה קלינית", היא מדגישה. הם הורים לשני ילדים קטנים, בני 7 ו-5, ומתגוררים בת"א.
את מדינט הקימה אטיאס לפני כשמונה שנים, במהלך ההיריון הראשון שלה. "הסתובבתי עם תינוק צורח בעגלה לגייס את המשקיעים הראשונים, לא יצאתי לחופשת לידה", היא מחייכת. לפני מדינט, קיצור של Medical Intelligence, שירתה אטיאס במשך כעשור ביחידות מודיעיניות וביטחוניות. "יש דמיון בין שיטות איסוף צה"ליות לעבודה שלנו", היא אומרת. "אם בחיל המודיעין יכולים לאתר מחבל, כאן אנחנו מאתרים מידע רפואי חיוני מתוך ים של נתונים כדי לספק ללקוח שלנו את ההמלצות על הטיפול הכי מתאים, ועל הרופא הכי מתאים, ועוד דברים שיכולים לעזור לו בתהליך. ההתחלה של החברה הייתה מבחינתי תשובה למוטו שלי 'יזמות מתחילה בהיצמדות לבעיה כואבת מאוד'. מדינט החלה כשראיתי, לצערי, שרוב מטופלי מחלת הסרטן במדינות רבות ובישראל נפטרים כי לא היה מספיק מידע מדויק על שולחנו של הרופא, כי לא כל רופא יכול להשיג במהירות מספקת את עצת המומחים עבור התיק הרפואי שבידו".
זו היתה הבעיה הכואבת שלך?
"כן. וכשיש בעיה כ"כ כואבת, שווה אפילו להיכשל בשבילה. כך התחלתי".
נכון להיום יש במדינט 18 עובדים קבועים ועוד כ-30 פרילנסרים, מומחים לבינה מלאכותית שמפוזרים בכל העולם. עד לשנה זו, המשקיע המרכזי של מדינט היה איש העסקים ניר קלקשטיין, אנג'ל בתעשיית ההייטק וזה שהקים את חברת האלגו טריידינג המצליחה פיינל. עד היום הוא תרם לחברה כשישה מיליון דולר. השנה הצטרפה גם רשות החדשנות לתמיכה במדינט, כך שקלקשטיין כבר לא לבד.
איך אתם מודדים הצלחה בתהליך הפיילוט?
"לפי מידת שביעות הרצון של הרופא והמטופל, ומה קרה בהמשך. למשל, האם המטופל חזר לקליניקה בתוך שבוע או בתוך שנה? שזה אומר הרבה על המענה שהוא קיבל. יש להצלחה גם היבט כלכלי. הממצאים מונחים לפני הרופא המטפל בכל רגע, זה חוסך זמן רופא ובדיקות נוספות. מעבר להכל, בתוך ים המידע שהולך וגדל, חייבים לעמוד בזמנים ולתת לרופאים המטפלים את השירות הכי טוב ואמין. השאיפה היא להכניס את השירות הזה גם לישראל, ובעיקרון, שהשימוש בנו יהיה חלק מסטנדרט של טיפול לכל אדם בעולם".
היית בת 27 כשעזבת עבודה נוחה כשכירה בעולם המודיעין האזרחי והקמת סטארטאפ חדש בעולם הרפואה, רחוק ממה שלמדת. למה?
"למעשה, אין לי קשר ישיר לעולם הרפואה. ולכן, אגב, אני גם לא קוראת את התשובות של המומחים, כל אחד והמומחיות שלו. המומחיות שלי היא דאטה. מגיל 17 אני על התפר של מידע, מודיעין וטכנולוגיה. שאלתי את עצמי איך יכול להיות שתחום הדאטה והבינה המלאכותית, שכ"כ מפותח בצבא, לא מפותח ברפואה. הרי רופא מסתמך על מידע רק כשהפרוטוקול לא עודכן כבר עשור. אז אמרתי לעצמי שאם יש במודיעין כלים מטורפים ב-AI, כדאי להביא אותם גם לרפואה. מכאן גם שהתארים שלי חשובים, ותואר במשפטים הוא שימושי, אבל הם לא רלוונטיים באופן ישיר למה שאני עושה, מדובר בדרך חשיבה".
מחקר מהפכני בתחום הטיפול בחטופים ושבויים
כשאטיאס נדרשת לחזור לשבת השחורה ולמלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה, היא מתייחסת לכך, שאמנם מדינט התמודדה, מיום הקמתה, עם לא מעט אתגרים, בהם אירועים מטלטלים ומכוננים, דוגמת הקורונה, אבל גם אותה הפתיעה המלחמה. "חצי מהעובדים גויסו והמומחים הרפואיים גויסו לבתי חולים. היינו ממש על מצבת כוח אדם דלה. במקביל, הוצבו בפנינו אתגרים מורכבים שלא ידענו כמותם בישראל ובעולם, בהם חטיפת ילדים, קשישים, נשים וגברים, מבתיהם, והמפונים. התאפסנו על עצמנו די מהר, כבר במהלך השבוע הראשון, ועם מעט כוח אדם ביצענו את מה שביקשו מאיתנו".
למשל?
"הוצאנו דוח מודיעין בנושא רפואת חטופים שהזמינו כמה גורמים בבת אחת, אחד מהם באופן רשמי היה בשיתוף עם המיזם הלאומי 'ישראל דיגיטלית'. גם תורמים מחו"ל הזמינו דוחות, כך הם רצו לסייע למדינה. המחקר של Medint, שעסק בסוגיה הקשה והמורכבת של הטיפול בחטופים ובשבויים, מבחינת גוף ונפש, היה מהפכני. מרבית הספרות המקצועית המתייחסת לאוכלוסיות כלואות נכתבה על גברים שבויי מלחמה או על אסירים במתקני כליאה, כדוגמת אלו שבמלחמת העולם הראשונה והשנייה. במקרה הזה, המחקר היה שונה לחלוטין, גם מבחינת המקורות שנבחרו. ברגע שידענו שיש עסקה - הוצאנו דוח. כך גם לגבי טיפול גוף ונפש במפונים, גם הם אוכלוסייה מוחלשת".
מי אימץ את ההמלצות?
"רק גופים ממשלתיים, אנחנו לא עובדים עם גופים פרטיים. במקביל להתייעצות על השבויים והחטופים והעקורים מבתיהם, התייעצו איתנו בנושאים של הפוסט טראומה, למשל, מה קורה לנשים וגברים שנחשפו לסרטי הזוועה? ערכנו את המחקרים בהתבסס על ניתוח ספרות מדעית עולמית בנושא, ושימת דגש על התערבויות ותוכניות טיפול מבוססות ראיות, במטרה לסייע בהגברת החוסן של האוכלוסייה בישראל ולהעניק המלצות להקמת תוכנית סקר לאיתור הפרעת דחק פוסט טראומטית".
מדינט מקדישה חשיבות רבה לנושא הפוסט טראומה. "בדו"ח שהוצאנו, בדצמבר 2023, המלצנו להתמקד כמה שיותר מהר בסוגיית הפוסט טראומה, כי יש זמן קצר לטיפול באוכלוסייה, לפני שהטראומה הופכת לפוסט טראומה", אומרת אטיאס. "המלצנו כמה המלצות, בעקבות ספרות מקצועית בנושא. למשל, לאור ההבנה שחלון הזמן הוא מספר שבועות לאחר החשיפה לאירועים הטראומתיים, המלצנו למערכת הבריאות להתחיל לעבוד על הנושא כמה שיותר מהר, והענקנו המלצות לכמה דרכי טיפול. הסברנו, שלמרות הניסיון העולמי בהתמודדות עם פוסט טראומה לאחר התקפות טרור, אירועי ה-7.10 דורשים כלים ייחודיים, כי בהתקפות טרור קודמות אין, למשל, את הרובד הנשי כתוצאה מריבוי מקרי אונס ואת סוגיית החטופים והמפונים מבתיהם. מצאנו, ששכיחות של תסמינים פוסט טראומטיים (PTSS) באוכלוסיה אזרחית עומדת על 25.7% באוכלוסיה באזור סכסוך, עולה, ככל שיש חשיפה גבוהה יותר לתכנים שקשורים לאירועים, כשהצפייה בתכנים הקשים הפכה לחלק מהשגרה היומית, ותורמת לעלייה מחודשת בתסמינים. בדוח של מדינט ציינו, שחשיפה יומית של יותר משעתיים לתקשורת ולתמונות גרפיות באפליקציות של מדיה חברתית מובילים לסיכון מוגבר לפיתוח פוסט טראומה".
אילו עוד המלצות היו לכם ומה קורה איתן מבחינת היישום?
"בין היתר המלצנו בדוח למשרדים ממשלתיים, בהם משרד הבריאות ומשרד הביטחון, להקים כמה שיותר מהר גוף מיוחד, שיאגד את סוגיית הטיפול בפוסט טראומה ברמה הלאומית. המטרה העיקרית של יישום המסקנות מהמחקר שערכנו הייתה למנוע מאוכלוסיה להגיע למצב שבו סובלים מפוסט טראומה לתקופה של יותר משנה, כי אז הטיפול הופך מורכב ויקר יותר עבור המערכות הציבוריות. המלצנו גם להנהיג אזהרות בולטות ומפורשות יותר לפני שידור תכנים קשים, והיו עוד המלצות. אני שמחה לומר, שיישמו את ההמלצות שלנו, נעדכן על כך ממש בקרוב".
