בעשור האחרון הוכפל מספר הישראלים שעורכים צוואה. האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים, עו"ד בן ציון פיגלסון, מסר היום (ראשון) כי "בשנים האחרונות ישנה מגמה מבורכת של עלייה במודעות לעריכת צוואות. מומלץ לערוך צוואה המשקפת את רצון וכוונת המצווה, בפרט כאשר רוצים לסטות מהוראות חוק הירושה. ניתן גם להפקיד את הצוואה בחיי המצווה אצל רשם הירושה על מנת להבטיח שהצוואה אכן תקוים לאחר הפטירה. שירות הפקדת צוואות ברשם הירושה הולך וגובר בשנים האחרונות בין השאר בשל העובדה שניתן לעשות זאת מרחוק באופן מקוון".
במדינת ישראל נפטרים מדי שנה כ-50 אלף אנשים. בחמש השנים האחרונות רואים במיוחד גידול במודעות הישראלים לערוך צוואות. בין השנים 2018 ל-2023 כ-208.7 אלף צווי קיום ירושה וצווי קיום צוואה ניתנו על ידי רשם הירושה. באותן חמש שנים הוצאו 99.5 אלף צווי קיום צוואה (במקרים אלו המנוחים הותירו צוואה) וכ-109 אלף צווי ירושה הוצאו (המנוחים לא ערכו צוואה והחלוקה נעשית על פי הוראות חוק הירושה).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדובר בנתון מעודד ממנו ניתן ללמוד כי כמעט חצי מהאנשים במדינת ישראל עורכים צוואה. קפיצה אחורה לשנת 2013 תגלה לנו שאז הוצאו רק 8,940 צווי קיום צוואה לעומת 18,558 צווי קיום צוואה שהוצאו בשנת 2023. כלומר, אחרי עשור זה כמעט יותר מכפול, ומכאן ניתן להסיק כי הישראלים בעשור האחרון בהחלט יותר מודעים לחשיבות שבעריכת צוואה, אך עדיין זה פחות מ-50 אחוזים מהאוכלוסייה.
אילו צוואות יש ומי הכי שכיחה בקרב הישראלים?
צוואה ניתן לערוך בכל גיל, למעט קטין מתחת לגיל 18 ומי שלא מבין בטיבה של צוואה. כלומר, ברגע שאתה מגיע גיל 18 אתה יכול לערוך צוואה. יש ארבעה סוגי צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות (רשם הירושה) או בפני נוטריון, וצוואה בעל פה (שכיב מרע) כשאדם רואה את פני המוות וחושב שהוא הולך למות. חשוב להקפיד שצוואה בכתב יד תהיה בכתב ידו של המוריש ותכלול את חתימתו ותאריך. גם צוואה בעדים לא מחייבת פניה לעו"ד. המוריש יכול לכתוב צוואה או להדפיסה ולהחתים שני עדים שהם לא יורשים בצוואה, כלומר לא זוכים בצוואה וכמובן שאסור לעדים לערוך את הצוואה ולהורות למוריש רק לחתום עליה. אם העדים של המוריש יהיו גם הזוכים בה ההוראה בצוואה שמעבירה להם את רכוש המנוח - תבוטל.
מנתוני האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים, עו"ד בן ציון פיגלסון, עולה כי הצוואה השכיחה ביותר בישראל בין השנים 2018 ל-2023 הייתה צוואה בפני עדים (72%), אחריה צוואה בפני רשות (24%), במקום השלישי, באופן מפתיע, צוואה בכתב יד (4%) ובמקום האחרון צוואה בעל פה (350 מקרים בחמש שנים האחרונות). כלומר, רוב הציבור בישראל עורך את הצוואה שלו בפני עדים.
למה חשוב דווקא לאנשים צעירים לערוך צוואה?
רוב הישראלים עורכים צוואה בגיל מאוחר יחסית, למרות שלצערנו גם בגיל צעיר אנשים נפטרים. חוק הירושה קובע שבפטירת אדם, אם הוא לא ערך צוואה, בן/בת הזוג יירשו 50 אחוזים מהעיזבון (מהרכוש) וה-50 אחוזים הנותרים יורשים ילדי המנוח. בהקשר זה חשוב שדווקא אנשים צעירים יידעו עד כמה חשוב לערוך צוואה בכל גיל אם ברצונם להקל על בן/בת הזוג שיוותרו לטפל בילדים.
הקושי הוא שכל פעולה בנכסיו של קטין דורשת אישור של הרשויות ושל בית משפט וזה עלול להקשות מאוד על ההורה הנותר. אם למשל, ההורה הנותר רוצה למכור את דירת המגורים ולעבור להתגורר ליד בני משפחה, אז על מכירת הדירה ורכישת דירה חדשה יש לקבל אישורים מהרשויות כי מעורבים בעסקה קטינים. כמו כן, אם לבני הזוג היו כספים מושקעים, כל פעולה שצריכה להיעשות, לרבות משיכת כספים למחייה של ההורה הנותר והילדים, יש צורך לפנות לבית משפט, והאפוטרופוס הכללי הוא צד להליך. מדובר בבירוקרטיה וקושי נפשי שניתן לחסוך.
בראיון שהעניק לאחרונה עו"ד בן ציון פיגלסון ל-ynet, הוא ציין כי "במהלך המלחמה, כשאנחנו מגלים שאנשי מילואים או חיילים שנהרגו הותירו צוואות, יש אצלנו אנחת רווחה, מתוך מחשבה על האלמנות. היה לנו מקרה שהיו לכולנו פה דמעות בעיניים. מילואימניק, אב לילדים, שגויס בתחילת המלחמה, ערך צוואה באחת ההפוגות הקצרות כשיצא הביתה, וכתב בה משפט אח: אני מוריש את כל עזבוני ויתרת רכושי לרעייתי. ימים לאחר מכן הוא נהרג. במשפט הזה הוא הקל עליה מאוד את ההתמודדות.
"לכן, כל חייל או חיילת, מילואימניק או מילואימניקית, חשוב שתכתבו צוואה, שקובעת שהרכוש יעבור לבן/בת הזוג אם זה רצונכם, וכך תקלו עליו/ה ותחסכו ממנה הרבה בירוקרטיה. כאיש מקצוע אני חושב שכל חייל מילואים שילדיו קטינים, בתקופה הזו של המלחמה, צריך לערוך צוואה".
