בימים האחרונים גורמים מהבורסה המקומית קוראים לפעול כדי לצמצם השקעות של ישראלים במדדים בחו"ל, ובמקביל דיווחים בתקשורת שרשות שוק ההון תצמצם בקרוב חלק ממסלולי ההשקעה בחו"ל עוררו סערה לא קטנה בשוק. ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, ניסינו לעשות סדר בהוראות החדשות ובפרסומים האחרונים, ולהבין האם יש סיבה לדאגה.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, שמייצג את החברות הישראליות שנסחרות בבורסה, אמר ב"כסף חדש" כי "בנוגע לחוזר של שוק ההון (שייכנס לתוקף בינואר 2024, ובימים האחרונים נטען שהוא יגביל את אפשרויות הבחירה של חוסכים ישראלים בחו"ל, צ.ש) - להבנתי מדובר בעניין טכני, לא במשהו מהותי".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
לדבריו, "דיברתי עם עמית גל. בסך הכל מדובר בחוזר שמשנה את השמות של מסלולי ההשקעה כדי פחות לבלבל את הציבור. להבנתי, אין במסגרתו שום ניסיון להגביל השקעה או לכוון השקעה. ברמה האישית אני חושב גם שאם יהיה ניסיון שכזה זו תהיה טעות. אני לא חושב שבעזרת רגולציה אפשר לנהל שוק הון.
"הבעיה העיקרית שלנו היא מצב הבורסה בתל אביב, כי המצב לא טוב. אנחנו נמצאים בסוג של התייבשות של הבורסה, חזרנו עשר שנים אחורה בעניין הזה. אין ספק שמה שגורם לזה זה גם מצב המאקרו העולמי של עליית הריבית, האינפלציה וכו', וגם אין ספק שחוסר הוודאות וחוסר היציבות ששורר במשק הישראלי גורמים לכך שהביצועים של הבורסה בישראל נמוכים יותר גם מהבורסות בחו"ל.
"ברגע שיש קצת ערפל וקצת אי ודאות זה משפיע גם על המשקיעים - גם על הזרים שמשקיעים בישראל, וגם המשקיעים הישראלים שמעדיפים לצאת לחו"ל, וכתוצאה מזה הביצועים של הבורסה נמוכים. לכן, מעבר לזה שהגיע הזמן להכניס קצת יציבות וקצת ודאות למשק הישראלי, שזה הדבר המרכזי כרגע, הגיע הזמן שהממשלה עצמה תיזכר שיש שוק הון בישראל, ויש רשימה ארוכה של צעדים שהמלצנו לממשלה לעשות כדי כן לעזור לשוק ההון וקצת להטות את התמונה".
בנוגע לקריאה של סמנכ"ל הבורסה יניב פגוט לבטל את הטבת המס למי שמשקיע את כל כספו ב-S&P 500, כדי למנוע הוצאה של כספים מהבורסה המקומית, אמר פלטו כי "אני חושב שדווקא יותר נכון לעבוד בצורה של תמריצים, לא בצורה של מיסים. אני חושב שצריך לתת תמריצים לחברות שמנפיקות בתל אביב כמו שנותנים תמריצים בהרבה נושאים אחרים - החל מהחוק לעידוד השקעות הון ובכלל כל נושא ההייטק לא היה קם וצומח לולא היו תמריצים רחבי היקף בנושא המיסוי ואחרים. ואני חושב שגם בתחום החברות הציבוריות בבורסה בתל אביב, מן הראוי לתת תמריצים לחברות שיבואו וינפיקו בתל אביב. בסופו של דבר זה טוב למשק, זה מביא יותר הכנסות למשק, יותר פעילות למשק.
"מעבר לזה, מנקודת ראות משקית, חברות ציבוריות עדיפות באופן עקרוני על חברות פרטיות. הן שומרות על ממשל תאגידי נכון, הן שקופות, אפשר לראות מה הן עושות - הן לא עובדות במחשכים כמו חברות פרטיות. לכן יש להן יתרונות גדולים למשק הישראלי ואפשר לעודד השקעות בהן בכל מיני דרכים".
אז אתה אומר לא לבטל את הטבת המס כמו שיניב פגוט קרא?
"אפשר להקטין את המס על חברות שנמצאות בתל אביב ועל ידי זה כן לתת העדפה לחברות שנמצאות בתל אביב. זו אחת הדרכים, אבל אני לא חושב שזו הדרך היחידה. בכלל אני חושב שהפחתת מס באופן כללי תהיה טובה לבורסה ובסופו של דבר גם לכלכלה בישראל, וזה צעד שלפי דעתי בסופו של דבר גם יניב יותר הכנסות למשק".
בהמשך הריאיון פירט פלטו באיזה צעדים מדובר ומה צריך לעשות, מי אמור לקדם זאת, מה דעתו על המינוי של ספי זינגר ליו"ר הרשות לניירות ערך, ומה הוא חושב על ההידרדרות של השירות הציבורי, בתור מי שהיה חלק ממנו במשך שנים רבות גם במשרד האוצר וגם במשרד ראש הממשלה. רוצים לשמוע עוד? האזינו לסימנייה הראשונה בנגן שבראש הכתבה או חפשו "כסף חדש" באפליקציות הפודקאסטים.
המשמעות של הקפאת הכספים למגזר הערבי
בהמשך הפרק דיברנו עם הפרשן הכלכלי של ynet גד ליאור על הכספים ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסרב להעביר למגזר הערבי - גם הכספים שאמורים להיכנס לתוכנית חומש חדשה עבור ערביי מזרח ירושלים במוסדות החינוך ובגופים האקדמיים בעיר, וגם כספים שהובטחו בממשלה הקודמת עבור הרשויות הערביות.
ניסינו לעשות סדר ולהבין האם מדובר ב"כספי שוחד קואליציוניים שניתנו לעבאס ואינם מוצדקים מבחינה מקצועית", כפי שטען היום סמוטריץ', או בתקציבים חשובים לפיתוח ושילוב החברה הערבית. הריאיון המלא בסימנייה השנייה בנגן.
שוק השכירות גדל - והמחירים בהתאם
נתונים חדשים של הלמ"ס שפורסמו מוקדם יותר היום מצביעים על עלייה עקבית במספר הישראלים שמתגוררים בשכירות בשנים 2022-2013, שבהן חל זינוק גדול במחירי הדירות. הנתונים האלה מגיעים על רקע תוכנית חדשה של משרד השיכון, שנועדה לטפל במחירי השכירות שמזנקים גם הם.
סער פלד, לשעבר סגן יו"ר לשכת השמאים, אמר ב"כסף חדש" כי "המצב שנוצר עם עליית הריבית וגורמים נוספים זה שמחירי הדירות עלו מאוד וזה הפך לבלתי אפשרי לזוגות צעירים לרכוש דירה, כי המחיר מאוד גבוה והמשכנתא מאוד יקרה. לכן, רבים עברו לשוק השכירות ואז החל לחץ גדול על שוק השכירות עם אנשים שמחפשים פתרונות דיור.
"דירה זה משהו בסיסי, זה לא שאפשר לוותר על זה. אם אין אפשרות לרכוש דירה כמו שבשנה האחרונה היה מורגש במיוחד עם העלאות הריבית, אז הדרך היחידה היא לעבור לשכירות. הלחץ הזה על שוק השכירות גורם למחירי השכירות לעלות".
בנוגע לפתרונות לשוק השכירות, הסביר פלד כי "אפשר לייצר כל מיני פתרונות כמו שכירות ארוכת טווח ועוד, ואז זה יכול לגרום לכך שיהיה עדיף לחלק מהאנשים לגור בשכירות עם חוזה ארוך טווח ולא לרכוש דירה, וכך זה יוריד לחץ משוק רכישות הדירות וזה עשוי להביא לירידת מחירים כי יהיה פחות ביקוש לקניית דירות. אבל שוב, הפתרון האמיתי זה הגדלת ההיצע. עליית הריבית מקשה על כולם, הקבלנים לא בונים והאזרחים לא קונים, פשוט קיפאון".
בנוגע לתוכניות של משרד השיכון, הסביר סער כי "זה בשלבים מאוד ראשוניים, אבל בעיקרון רוצים ליצור משהו שדי דומה לעולם רכבי הליסיניג - שלמעשה נותנים סכום מסוים כמקדמה, משלמים שכירות לתקופה מסוימת, ובסוף התקופה משלמים את שארית מחיר הדירה. אנחנו מנסים לקדם גם פתרונות אחרים.
"בסופו של דבר, הפתרון האמיתי הוא בנייה מאסיבית באזורי ביקוש, במקומות שאנשים רוצים לגור בהם. אם בונים באזורים פריפריאליים שזה מבורך, צריך קודם כל לקצר את המרחק בין הפריפריה למרכז. זה נשמע משעמם לחזור על זה שוב ושוב אבל זה הפתרון היחיד - לחבר את הפריפריה למרכז וליצור משיכה אמיתית של אנשים לעבור לפריפריה". הריאיון המלא בסימנייה השלישית בנגן.
אם פספסתם: אתמול ניסינו להבין מה המשמעויות של אי-הפעלת הרכבת הקלה בשבת, מי יפגע מזה במיוחד ומה קרה להבטחות של שרת התחבורה הקודמת, מרב מיכאלי. וגם: מה כדאי לעשות עם האוברדראפט ולאילו רמות הגיעו המחירים ההיסטריים של חטיפים בקולנוע? רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה ביום רביעי>>
