מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת שמואל, מקיבוץ בית העמק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: עדי (38), דניאל (37), איתן (8 וחצי), יהונתן (11), ליבי (6), איילה (3).
הבית? וילה בקיבוץ. דניאל: "הגענו בזמן כי היו אז הנחות גדולות על הקרקע וקנינו אותה ב-40 אלף שקל - הכל יצא 1.6 מיליון.
מאיפה אתם? עדי: "אני מקידר שזה ליד מעלה אדומים שמשם מגיע דניאל, אבל נפגשנו רק בגיל 22 בפאב בירושלים. הייתי עם חברה והוא הגיע עם חבר משותף וישר נדלקתי עליו. סימסתי לחבר הודעה 'מה זה הבחור החתיך הזה'. הם קראו את ההודעות יחד. אני חשבתי שהוא חבר שלי אבל מסתבר שהוא לא היה ממש דיסקרטי. 3 ימים חיכיתי עד שהגיע הטלפון ומאז אנחנו 16 שנים יחד. גרנו מתחת להורים שלי בהתחלה. אני עבדתי כגננת בגן אנטרופוסופי בירושלים ולא רצינו לגדל את הילדים בקידר. פחות התחברנו לחינוך שם".
אנטרופוסופיה: "יש משהו בזה שקסם לי. יש בזה הרבה לימודי רוח. בגלל שהתחברתי לזה, חברה מכמון כל הזמן אמרה לי שאני חייבת לעבור לצפון, שזה המקום המתאים לנו. חיפשנו שנתיים עד שמצאנו. בכניסה לקיבוץ אמרתי לדניאל 'יש לי תחושה שזה זה'".
דניאל: "זה ממש רילוקיישן. עזבנו עבודה, חברים, משפחה, הכל. כשהגענו תפסו אותי ואמרו שצריכים אנשים טובים לחקלאות והחלטתי לנסות. היום אני מנהל את החקלאות של הקיבוץ. אני קם ב-5:00 עושה מדיטציה ויוצא למטעים. אנחנו מגדלים בעיקר אבוקדו, בננות וליצ'י. אני מאמין במדע, נתונים ודיוק. אני לומד איזה שטחים חלשים ואיזה נותנים יותר ומנסה להבין איפה להשקיע יותר נכון את המשאבים. פחות אינטואיציה ויותר נתונים. זו הפרנסה העיקרית של הקיבוץ, בעיקר אבוקדו ליצוא. יצאה שנה שיש מחסור פרי באירופה והמלחמה פחות משפיעה".
חקלאי? דניאל: "אם היית שואל אותי יום לפני שהגענו לקיבוץ הייתי אומר לך שאין סיכוי שאהיה חקלאי, אבל אחרי הפעם הראשונה שנכנסתי לקטוף אבוקדו בגשם הבנתי שזה גן עדן ושמצאתי את הייעוד שלי. במקביל אני גם מעביר קורסי נגרות למבוגרים שרוצים לפתח תחביב חדש. אני בניתי את כל העץ בבית, את המטבח, שולחן האוכל והרהיטים".
עדי? "התחלתי כגננת אנטרופוסופית בחיפה. בהתחלה זה היה מרגש אבל זה שעה ברכבת מפה. זה היה גן עירייה והגיעו כל מיני אנשים, גם כאלה שלא ממש הבינו מה זה אנטרופוסופי ולמה הבן שלהם חוזר הביתה עם בוץ מהגן. אחרי 3 שנים הגיעה הקורונה וטרפה את כל הקלפים בקטע הכי טוב. מצאתי את עצמי בבית עם שלושה ילדים כל היום עושה מחמצות ואופה. בצעירותי עבדתי במחניודה 3 שנים כמלצרית וזה פתח לי את הצ'אקרות לאוכל בקטע גבוה וחדשני".
אפייה? עדי: "הייתי מאושרת. לא צריכה לרוץ לחיפה כל יום. אני זוכרת את השאלה הזו 'אני אהיה עצמאית?' אמאל'ה ואיך עושים את זה בכלל. הלכתי לסדנת אפייה של קרן אגם ורשמתי לי הערות, ואז הלכתי לעוד סדנה של רעות עזר בעפולה שהיא בשלנית מרוקאית מדהימה וניסיתי לזקק משם את מה שמתאים לי. הבנתי שאני רוצה לעשות את זה גם. אני אוהבת לראות אנשים אוכלים ולארח. החלטתי לעשות פיילוט על חברות, אצלי בבית. הכנתי חוברת מתכונים והעברתי להן את הסדנה. הן האמינו בי עוד לפני שהאמנתי בעצמי. הייתה לי חברה שציטטה לי את דודו טסה: 'עדיף כישלון מפואר מחלומות במגרה' וזה הולך איתי. זה רגע שאתה אומר 'מה כבר יקרה', אני הולכת על זה בכל הכוח".
סדנאות? עדי: "זה התחיל בקהילה של הקיבוץ. יש פה קהילה מדהימה שממש באה לתמוך והם הפכו לשגרירים שלי ופתאום התחילו טלפונים ואנשים באים. ואני עדיין לא מאמינה שאני טובה ושאנשים אוהבים את הסדנה. היום אני עושה פה בבית סדנת ממולאים, וסדנת הורה וילד, וסדנת אומנות האירוח ועוד מעט סדנה של אוכל אתיופי כי דניאל הוא חצי אתיופי וחצי אנגלי וזה גם חלק מהמסע שלי".
אוכל אתיופי? עדי: "הייתי טועמת ומנסה ולמדתי הרבה מדודה שלו. אני עדיין בתהליך של ללמוד להכין את האינג'ירה". דניאל: "אבא שלי ברח מאתיופיה והגיע לפה לבד עוד לפני העליות הגדולות ופגש פה את אמא שלי שהייתה עולה חדשה שהגיעה לבד מאנגליה. מי שמבשל את האוכל האתיופי זה הדודות שעלו יותר מאוחר". עדי: אני חולה על אינג'רה בסיגה שזה עם הבשר החריף, ושירו שזה חומוס ואפונה עם ג'ינג'ר וחילבה. והדאבו שלי טעים. זה כמו הקובנה של התימנים".
מצב כלכלי? דניאל: "אין מינוס. לא מאמין בזה. אנחנו בסדר". עדי: "כמובן שהמלחמה עצרה את ההתפתחות של העסק אבל היקום מביא את השפע שלו כשצריך. אחרי כמה חודשים שהרגשתי שאף אחד לא רוצה אותי קיבלתי טלפון ממשפחה שרצתה שאעשה אוכל לברית. פתאום אתה שוב מרגיש שרוצים אותך וזה פתח משהו. אלה שביטלו באוקטובר רצו שוב את הסדנה, והגיעו עוד טלפונים. שבוע שעבר כבר היו 3 סדנאות בשבוע".
הבילוי שלכם? עדי: "בנחל. שישי בבוקר אני עושה לנו 2 סנדוויצ'ים מעולים, לוקחים 2 כיסאות, ויורדים לשבת ליד המים".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
