רגלו של חולה סוכרת המתמודד עם סכיזופרניה לא תיקטע בניגוד לרצונו חרף הסכנה לחייו – כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בחיפה. השופטת לירון זרבל-קדשאי אימצה את עמדת כלל הגורמים המעורים במקרה, שלפיה אין תועלת בביצוע הפרוצדורה הקשה שעה שהמטופל ממילא צפוי שלא לשתף פעולה עם ההליכים לשיקומו.
מדובר בבן 69 שמזה שנים מאובחן כחולה בסכיזופרניה פרנואידית. בנוסף הוא חולה בסוכרת, חי בתנאי הזנחה קשים ומסרב לקחת תרופות או לשתף פעולה עם גורמים המבקשים לסייע לו. בעבר שימשה אחותו כאפוטרופסית על ענייניו, עד שב-2020 היא הוחלפה במרכז הישראלי לאפוטרופסות ("המרכז").
בחודש שעבר פנה המרכז בבקשה בהולה לבית המשפט, בטענה שחלה החמרה משמעותית במצבו של הגבר, שהתבטאה בין היתר בעשיית צרכים בפרהסיה ובדימום ברגלו. לדברי המרכז הוא הועבר לבית החולים רמב"ם, שם אובחן כסובל מזיהום חריף בכף רגלו השמאלית, המחייב את קטיעת הרגל עד מתחת לברך לצורך מניעת התפשטות הזיהום העלול לסכן את חייו.
ואולם הוא מסרב בכל תוקף לקטיעת הרגל ואומר שהוא מעדיף למות מאשר לבצע את הניתוח. אפוטרופוס לדין שמונה לו לצורך הדיון המשפטי ציין כי לשיטתו יש לבצע את קטיעת הרגל למרות התנגדותו. הוא הדגיש שמדובר באדם שאינו מודע לחומרת מצבו, לקשר שבין מחלת הסוכרת לסיכוני הזיהום, ולחשש לחייו ככל שהניתוח לא יבוצע.
לעומתו סברו יתר הגורמים המעורבים בפרשה, כמו היועצת המשפטית לממשלה והעובדת הסוציאלית בבית החולים, שאין תועלת בביצוע הקטיעה שעה שהמטופל צפוי שלא לשתף פעולה עם ההליכים לשיקומו אלא להישאר מרותק למיטה, מה שעלול לגרום אצלו לפצעי לחץ, להופעת זיהום ברגל השנייה ולסכנת חיים. הם תיארו את ביצוע הניתוח כהארכת הסבל ותו לא.
לאחר שמיעת טיעוני המתנגדים חזר בו האפוטרופוס לדין מעמדתו, והודיע שגם הוא לא תומך בביצוע הניתוח. תמימות הדעים בקרב כלל הגורמים נגד הקטיעה הביאה את השופטת לפסוק שהיא לא תבוצע.
"נראה כי ביצוע הניתוח יהיה המעשה הנכון בהיבט המידי", כתבה, "אך הוא צפוי בסבירות גבוהה לגזור על האדם סבל רב בהמשך, שכן הוא צפוי להיוותר מרותק למיטתו, להפוך לסיעודי ותלוי באופן מלא בצד ג', לסבול מתופעות לוואי קשות הכרוכות בכך, לעמוד בסיכון לקטיעת רגלו השנייה וכן בסכנת חיים, ומצבו הנפשי עלול בסבירות גבוהה להחמיר".
היא הדגישה שאין להעניק משקל בלעדי ומכריע להיבט הרפואי המיידי, אלא צריך לנקוט גישה תועלתנית כוללת הלוקחת בחשבון גם את סיכויי ההחלמה והשיקום אחרי הניתוח. היא הוסיפה שלנוכח עמדת הגורמים הרלוונטיים שלפיהם סיכויי ההחלמה נמוכים נוכח דפוסי התנהגותו של המטופל, הרי שהתועלת שתצמח מהקטיעה קטנה בהרבה מהנזק, אם קיימת בכלל תועלת.
לפיכך הורתה השופטת שלא לבצע את הניתוח בניגוד לרצון המטופל, וכי על המרכז, בשיתוף פעולה עם בית החולים, לאתר עבורו מוסד סיעודי ההולם את מצבו, על מנת שיקבל את הטיפול לו הוא נדרש.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: עו"ד טל זלץ ועו"ד יצחק סקילי
• ב"כ האפוטרופוס לדין: עו"ד זיו אור
• עו"ד אלה שינפלד עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין