1 צפייה בגלריה
הסכמי ירושה
הסכמי ירושה
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות שהגיש בנה של אישה שהלכה לעולמה לצוואה שהשאירה, בטענה שאחותו הפעילה עליה השפעה לא הוגנת וזייפה את המסמך כדי לקבל את חלקה של האם בחנות בתל אביב. השופט יהורם שקד קבע כי אין בטענות תוכן ממשי והצוואה אף הגיונית.
האם הלכה לעולמה לפני כארבע שנים בגיל 93. בצוואה שנערכה בפברואר 2017 היא ציוותה את זכויותיה בחנות לבתה (שמחזיקה במחצית השנייה של הנכס) בעוד שאת יתר רכושה ציוותה לשני ילדיה בחלקים שווים.
הבן, שיוצג על ידי עו"ד ענת לוי, התנגד לצוואה וטען שסממנים רבים מלמדים כי היא מזויפת. הוא ציין שבינואר 2017 חתמה האם על צוואה בכתב יד ולא היה כל צורך בצוואה נוספת. לדבריו, אין זה סביר שהיא ערכה צוואה נוספת בעדים תוך שימוש במחשב וחיפוש באינטרנט שבוע לאחר מכן. לטענתו, אחותו היא ש"הורידה" את הצוואה מהאינטרנט וגרמה לאימם לחתום עליה מבלי שהבינה על מה היא חותמת.
הוא הוסיף שאחותו ניצלה את עובדת מגוריו בארה"ב והשפיעה על האם לערוך צוואה לטובתה. לדבריו, מאחר שהיא לקחה חלק פעיל בעריכת הצוואה, היא פסולה מלרשת את האם ויש להכריז עליו כיורש היחיד.
מנגד טענה האחות באמצעות עו"ד אתי סדיס שלא הייתה מעורבת בעריכת הצוואה ושאימה הייתה אישה חזקה ועצמאית, בעלת דעה משלה, שלא אפשרה לאיש לעמוד בדרכה. היא הוסיפה שאין לה כל ידיעה כיצד ערכה אמה את הצוואה שבמחלוקת. לדבריה, לאם היו חברים ומכרים ובתקופה הרלוונטית התגוררה בדיור מוגן, ויש להניח כי נעזרה במי מהם כדי להדפיס את הצוואה.
זאת ועוד, טענה האחות, הצוואה הגיונית. האם הורישה לה את זכויותיה בחנות מאחר שהן רכשו אותה יחד ועבדו בה יחד במשך עשור. בנוסף, היא זו ששהתה לצד אימה כל חייה, הייתה איתה בקשר רציף וקרוב ולכן היא ביקשה להוקיר לה תודה. היא גם ציינה את היחסים המורכבים בין אימה לאחיה: לדבריה, ב-2014 רכשה אמה חלקת קבר והוסיפה הערה בטופס הרכישה שלפיה היא מבקשת כי בנה לא יגיע ללווייתה.
ואכן, השופט יהורם שקד דחה מכל וכל את מלוא טענות האח וכתב שהוא גרר את אחותו להליך מיותר בעליל. הוא ציין כי מומחית לכתב יד שמונתה בתיק קבעה שחתימות האם על הצוואה אותנטיות ואין כל זיוף. באשר לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת הוא כתב שהאח לא הוכיח שהאם הייתה תלויה בזולת לביצוע פעולות היום יום או שהיא הייתה תלויה בבתה מבחינה שכלית והכרתית.
בפסק הדין צוין שהאח אף לא הסביר כיצד השפיעה אחותו על האם באופן לא הוגן. הוא גם לא הוכיח שהאחות הייתה מעורבת בעריכת הצוואה וכל טענותיו הן בגדר השערות בלבד. השופט מצא את הצוואה הגיונית לנוכח העובדה שהמנוחה ובתה חלקו זכויות בחנות ועל רקע מערכת היחסים הלא טובה שבין הילדים. האח חויב בשכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ האחות: עו"ד אתי סדיס • ב"כ האח: עו"ד ענת לוי • ynet הוא שותף באתר פסקדין