בהתאם למרבית ההערכות, הבנק המרכזי האמריקני (הפדרל ריזרב) הודיע אתמול (ד') כי הוא מעלה את הריבית לטווח של 0.25%-0.5%. זאת, על מנת להילחם בגל עליות המחירים ששוטף את העולם ככלל ואת ארה"ב בפרט מזה זמן מה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
העלאת הריבית, אשר משמעותה "התייקרות הכסף", אמורה - לכאורה - להוביל לירידות בשווקים. זאת, מכיוון שכאשר הריבית עולה, ההלוואות מתייקרות וחברות ואנשים פרטיים אמורים להוציא פחות. כך, לפי מחקר של חברת ההשקעות אוורקור (Evercore), בארבע הפעמים האחרונות שהפד העלה את שיעור הריבית, מדד S&P 500 ירד ב-4% בחודש שלאחר מכן.
ואולם, על אף שהיום המסחר נפתח בירידות קלות, אתמול השווקים הציגו מגמה הפוכה: לאחר שנפלו מיד לאחר ההודעה, מדד ה-S&P 500 התאושש במהירות וסיים את היום בעלייה מרשימה של 2.24%, דאו ג'ונס הציג מגמה דומה עם עלייה של 1.55% והנאסד"ק הוביל עם זינוק של 3.77%.
למעשה, העליות בשווקים החלו עוד לפני ההודעה על הריבית ובצל דיווחים על התקדמות כלשהי במשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה: כבר ביום שלישי רשמו דאו ג'ונס עלייה של 1.8%, S&P 500 של 2.17% ונאסד"ק של 2.93%.
במקביל, הזינוקים החדים בבורסות אסיה בעקבות הודעת הממשל כי יתמוך בסקטור הטכנולוגיה ולא ידרוש מאותן חברות לצאת מוול סטריט, ככל הנראה סייעו למגמה החיובית: עליבאבא זינקה אמש ב-37% בניו יורק, דידי ב-42%, ביידו ב-39% ופינדואודואו ב-56%.
משחק הניחושים: לאן האינפלציה הולכת?
אם הריבית היא אכן זו שהשפיעה על העליות בשוק - מה שלא ניתן לדעת בוודאות - יכולות להיות מספר סיבות למגמה ההפוכה שנרשמה אמש בוול סטריט. האחת, היא שהמשקיעים אינם מודאגים במיוחד מהעלאת הריבית וייתכן שאף סבורים כי היא נחוצה.
גישה זו, תוחזקה במידה רבה גם על ידי יו"ר הפד בעצמו, ג'רום פאוול, אשר טען כי "כל הסמינים מעידים על כלכלה חזקה שיכולה לפרוח גם בראי מדיניות מוניטרית כזו. הסכנה למיתון בשנה הקרובה היא נמוכה".
מייק לאוונגרט, בכיר בחברת ההשקעות האמריקנית E-Trade, הסביר בריאיון לרשת CNBC: "המשמעות של הידוק מוניטרי היא שהבנק המרכזי מאמין שהכלכלה היא יציבה, שזה דבר טוב בסופו של יום".
סיבה אחרת למגמה החיובית בשווקים עשויה להיות שהריבית אומנם עלתה, אולם נכון לעכשיו היא עדיין ברמה מאוד נמוכה, במיוחד בהתחשב בעובדה שהפד אותת כי יעלה את הריבית עוד שש פעמים השנה. במקביל, עדיין לא ברור האם, באיזו מידה ובאיזו מהירות העלאות הריבית הצפויות יסייעו למיתון האינפלציה, אשר שברה שיאים של כ-40 שנה.
נדב דביר, אנליסט בבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, הסביר כי "בשונה משוק המניות, שוק איגרות החוב דווקא הגיב בחוסר אמון בנוגע להשפעת פעולות הבנק המרכזי על מיגור האינפלציה מבלי להאט את הכלכלה האמריקנית או להכניסה למיתון.
"הדיסוננס בין תגובת שוק המניות לשוק החוב מראה לנו כי המשקיעים אומנם שמחו כי הבנק המרכזי לא הפתיע אותם וכי תוכנית פעולתו דומה לזו שחזו. עם זאת, המשקיעים לא לגמרי משוכנעים כי התוכנית הנוכחית היא התוכנית הנכונה על מנת להתמודד עם האינפלציה הגבוהה מבלי לפגוע בכלכלה האמריקנית".
אוקראינה הפכה את הקריפטו לחוקי
בתוך כך, שוק המטבעות הווירטואליים מתנהל היום בעליות שערים ברקע העליות בשוק המסורתי והדיווח על כך שנשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, חתם על צו שמסדיר את המעמד החוקי של הקריפטו במדינתו.
3 צפייה בגלריה
אוקראינה קיבלה תרומות בסך כ-100 מיליון דולר במטבעות וירטואליים. זלנסקי
(צילום: AFP / Ukraine presidency)
זאת, לאחר שאוקראינה החלה לקבל תרומות רבות באמצעות מטבעות וירטואליים מאז הפלישה הרוסית אליה, אשר לפי הערכות הגיעו עד כה לסך של כ-100 מיליון דולר.
לדברי יובל רואש, מנכ"ל חברת המסחר בקריפטו ביטס אוף גולד (Bits of Gold), "מה שישפיע בעיקר על שוק הקריפטו היא האינפלציה, ולא העלאת הריבית שבאה להתמודד איתה. ביטקוין בנוי כמערכת מוניטרית שבה קצב הדפסת הכסף (אינפלציה) צפוי וקבוע מראש. הדבר הזה בולט לטובה לאור תחילתה של ההתפרצות האינפלציונית שאת אותותיה אנחנו כבר מתחילים לראות בארה"ב ובעולם.
לטווח הקצר אומנם לא ברור אם תהיה ההשפעה, אבל לטווח הארוך אפשר לצפות כי ביטקוין ומטבעות דיגיטליים מבוזרים מרכזיים אחרים ישרתו את העולם כאמצעים לאיחסון של ערך ויגנו על המחזיקים משחיקה של ערך הכסף שלהם".
