עולים לאילת: "היינו בחופשה באילת בחודש אפריל האחרון, משהו פה פשוט קסם לנו והחלטנו שאנחנו רוצים שינוי. אנחנו מדברים על מעבר כבר הרבה זמן ויש משהו במדבר שעשה לנו טוב. אני ובן זוגי מגיעים מעולם הרוח והרגשנו קריאה להגיע לכאן". כך מספרת לימור מרסל לוי (44), פסיכותרפיסטית הוליסטית, נשואה לאבירם (49), מנהל עבודה ופרויקטים וקבלן לשעבר. לשניים שני ילדים בני 14 ו-17, ולעיר הדרומית הם עברו לאחרונה ממושב אחיטוב בעמק חפר שבאזור השרון.
"בשנים האחרונות גרנו במושב בשכירות. מצאנו בית פרטי עם 7 חדרים בשטח בנוי של 220 מ"ר עם חצר מאוד גדולה, 2 קומות ומקלט, וכל זה תמורת 6,200 שקל בחודש בלבד, אבל הארנונה הייתה מאוד יקרה", מספרת מרסל לוי, לשעבר דיקאנית סטודנטים במכללה הטכנולוגית רופין, בעלת קליניקה טיפולית מזה למעלה מ-15 שנים. מרסל לוי, במקור מגבעתיים, ובן זוגה, התגוררו תחילה בנחלה של המשפחה שלו במושב בית חירות, גם כן באזור השרון, עד שהחליטו לפרוש כנפיים. רק שאם תחילה עברו למושב לא מרוחק, הרי שכעת השינוי הוא גדול הרבה יותר.
עם הגעתם לאילת, קיבל בן זוגה של מרסל לוי הצעת עבודה מקבלן מקומי, והיא החלה לנהל את פורום המטפלים ההוליסטיים של אילת וחבל אילות, במתחם בית לעסקים של העירייה. בנוסף, פתחה קליניקה בקיבוץ אילות, הסמוך לעיר. "כשהגענו לכאן מצאנו דירת 5 חדרים בשכונת שחמון תמורת 5,500 שקל בחודש, אבל הייתה בעיה עם פינוי הנכס ולא הייתה דירה אחת לרפואה להשכרה", היא אומרת. "אז רכשנו קרוואן בסכום של כ-70 אלף שקל, כולל ציוד, וגרנו על החוף במשך 3 שבועות. בשלב מסוים, החום שבר אותנו ומצאנו את עצמנו בדירת ביניים שכורה ביישוב באר אורה, מרחק של רבע שעה מאילת".
"יש באילת ביקושים מאוד גבוהים למגורים. רוב הנכסים הפנויים הפכו לבתי נופש, ויש משפחות שפשוט לא מוצאות דירות בשכירות"
מדובר במבנה דו-קומתי, בשטח של 100 מ"ר, שמושכר תמורת 4,700 שקל בחודש. לדברי מרסל לוי, ביישוב מתגוררים לא מעט מהשפים ובעלי החופים באילת. "שוק השכירות באילת מאוד יקר, הסכום שהיינו אמורים לשלם עבור דירת 5 חדרים שכורה היה מאוד קרוב לסכום ששילמנו על קוטג' עם 7 חדרים בעמק חפר, אבל הארנונה יותר נמוכה", היא מוסיפה. "יש באילת ביקושים מאוד גבוהים למגורים. רוב הנכסים הפנויים הפכו לבתי נופש, ויש משפחות שפשוט לא מוצאות דירות בשכירות. הפעלתי 5 מתווכים ועדיין לא מצאתי בית למגורים".
בניגוד לבעייתיות בשוק השכירות, לבני הזוג יש תוכנית לקנות בעיר דירה להשקעה "כי התשואה מצוינת ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו את מחיר המכירה. למשל, נכס של 46 מ"ר ב-1.2 מיליון שקל, שמושכר סביב ה-4,000 שקל בחודש או מושכר מדי יום לנופש, מה שהופך את העסקה למשתלמת עוד יותר. גם קצב הבנייה פה מטורף, זאת לא אילת של פעם, רק חבל שהורסים את ההרים לטובת הבנייה".
"הדבר הכי מטורף שעשינו בחיים"
גם אור ניר (37), מזכירה באגף התחבורה של המועצה האזורית חבל אילות, ובן זוגה דרור (37), איש קבע בחיל הים, ביצעו שינוי דרמטי בחייהם ועברו לאילת מהצפון הרחוק - כרמיאל. השניים, נשואים פלוס שני ילדים בני 12 ו-8, מתגוררים כמעט שנה במגורי צבא קבע בעיר הדרומית. "זה היה מעבר מאוד מהיר", נזכרת ניר. "תוך שבועיים עברנו, וזה היה הדבר הכי מטורף שעשינו בחיים. הודיעו לבעלי שהוא צריך להתייצב באילת, הוא שאל אותי מה אני חושבת על זה ופשוט אמרתי: יאללה בוא נלך על זה".
ניר, במקור ממושב חוסן שבגליל, ובן זוגה, במקור משדה בוקר, נישאו ב-2008 והתחילו את דרכם כזוג צעיר בדירת 3 חדרים בכרמיאל, עבורה שילמו מדי חודש 2,300 שקל. לאחר מספר שנים כבר התקדמו לדירה גדולה יותר, וב-6 השנים האחרונות התגוררו בדירת 5 חדרים בשטח של 162 מ"ר, עם מרפסת בשטח של 160 מ"ר ומחסן, תמורת 3,500 שקל בלבד. "היינו מרוצים מהדירה, אבל כשהגיע הזמן לעבור - הגענו למגורי צבא הקבע. בהתחלה זה היה הלם, בראייה שלי רציתי לתת לילדים את החוויה של בית. אבל למדנו להסתדר וטוב לנו", היא אומרת.
לדבריה, "אנחנו לא משלמים שכירות אבל כן משלמים חשבונות. הבית קטן אבל שווה לבלוע את זה כדי לחסוך לעתיד. אנחנו רוצים להשתקע באילת ולרכוש דירת 4 חדרים. המחירים כאן לדירות כאלה יכולים לנוע סביב 1.3 מיליון שקל, סכום שפוי יחסית כי יוקר הדיור הגיע גם לפה. בשכונת שחמון הנחשבת, למשל, דירות יד שנייה עם מרפסת יכולות לעלות גם יותר מ-1.6 מיליון שקל. למה? אלה אפילו לא דירות מהניילונים מקבלן. זה לא הגיוני".
"בשכונת שחמון דירות יד שנייה עם מרפסת יכולות לעלות יותר מ-1.6 מיליון. למה? אלה אפילו לא דירות מהניילונים. זה לא הגיוני"
ניר מספרת כי מערכת החינוך באילת הרשימה אותה לטובה: "תחילה היו לי חששות, אבל גיליתי שהצוות החינוכי מקצועי, אכפתי, עוטף ומחבק, דבר שלא חוויתי בעבר. יש תחבורה ציבורית זמינה, יש פארקים וגני שעשועים לילדים. יש מקומות בילוי שעובדים 24/7 - וזה משהו שלא הכרנו. בכרמיאל בשעה 22:00 סוגרים את העיר, פה הכל פתוח. אם רוצים לראות את המשפחה פשוט נכנסים לרכב, מניעים ונוסעים או נעזרים בטיסות של אנשי הקבע. המינוס באילת הוא הנושא הרפואי - לא תמיד יש מענה. למשל, יש חוסר עצום בקלינאי תקשורת. אבל מבחינתי זה החיסרון היחיד".
6 צפייה בגלריה
שכונת שחמון באילת. "דירות יד שנייה יכולות לעלות יותר מ-1.6 מיליון שקל. למה?"
(צילום: מאיר אוחיון)
"תחום ההייטק באילת ממש בחיתולים"
גם אריאל צוקרמן (26), מהנדס מכונות, התאהב באילת, בין היתר, בזכות חיי החברה והעובדה שהוא מתגורר בעיר נופש מלאה באטרקציות, לדבריו. צוקרמן, רווק, עבר מאריאל לאילת בנובמבר 2020, במסגרת פרויקט "החממה" - תוכנית של רשות החדשנות, שבה לוקחת חלק חברת הסטארט-אפ "רודסנס" בה הוא עובד, אשר עוסקת בפיתוח תשתיות לערים חכמות. "כחלק מהפרויקט, צריך לעבוד באזור הערבה", הוא מסביר. "תחום ההייטק באילת ממש בחיתולים, אבל ביחס לשאר היישובים באזור היא העיר הכי מפותחת וגם יותר נעים לגור פה, כיף לי אפילו יותר מהתקופה שבה גרתי במרכז".
עד למעבר התגורר צוקרמן אצל הוריו באריאל, שם למד גם לתואר ראשון באוניברסיטה. בעיר הדרומית הוא שוכר יחידת דיור מרוהטת עם 2.5 חדרים בקוטג' בשכונת גנים, שבקרבת קניון מול הים, ומשלם 2,900 שקל בחודש כולל חשבונות. "מצד אחד, ברור שבערי המרכז יקר יותר לחיות, מצד שני ביחס לאריאל שנמצאת מחוץ לקו, אילת דווקא יקרה יותר", הוא מודה. "אחד היתרונות שמצאתי בעיר הוא שהיא מאוד ידידותית לכלבים, האוכלוסייה מגוונת, יש הרבה אנשים נחמדים והרבה יחידות דיור להשכרה לצעירים שמגיעים לעבוד. יש גם דירות נופש, לטוב ולרע. לפעמים רואים משפחות בסופר, במקרים אחרים צעירים שעורכים שם מסיבות וקריוקי, וזה די מפריע".
כמו מרסל לוי, גם צוקרמן עובד בבית לעסקים של העירייה, "מקום שהוא סוג של האב אופן ספייס לעסקים קטנים עבור מי שלא צריך משרד", הוא מסביר. "אמנם המגורים שלי כאן תלויים במקום העבודה שלי, אבל יכול להיות שאחליט להישאר פה בכל מקרה. אין את הפקקים של המרכז, אני מטר מהים, חברים באים לבקר, יש הרבה מה לעשות. אני מגיע מיישוב קטן וסגור, ולעבור לעיר שפתוחה אחרי חצות - אי אפשר להשוות. אני יותר נהנה פה מאשר בתל אביב הצפופה".
"פה כנראה אוכל לקנות דירה להשקעה מיד שנייה: יש פקולטה של האוניברסיטה, עבודה מועדפת ותיירות, תמיד יהיה למי להשכיר"
צוקרמן אינו יכול להתעלם ממצב הנדל"ן בעיר ומודה כי שוקל לרכוש דירה להשקעה. "יש כאן פוטנציאל מטורף, אני צופה פה צמיחה והשקעה מצד המדינה. אני רואה בתים חדשים שנבנים. כרגע אני בשלב החיסכון של ההון העצמי, אבל בוחן אופציות", הוא אומר. "אילת זה מקום שבו אוכל להרשות לעצמי לקנות דירה להשקעה מיד שנייה, ומאחר שיש פה פקולטה של אוניברסיטת בן גוריון ויש עבודה מועדפת ותיירות חזקה, כנראה שתמיד יהיה למי להשכיר. לעומת זאת, אם אצטרך לחזור למרכז, סביר שלא אוכל לקנות דירה בשנים הקרובות".
"מחירי הדירות עלו בשיעור של 8%"
היום נערכות הבחירות לראשות עיריית אילת, לאחר מינויו של ראש העיר הקודם, מאיר יצחק הלוי, לחבר כנסת מטעם מפלגת תקווה חדשה. הלוי כיהן כראש העיר 18 שנה, וברשימה 4 מועמדים להחליפו: סגן ראש העיר אלי לנקרי, ראש העיר לשעבר גבי קדוש, יעקב קיסוס והדס מילוא. מי שייבחר יצטרך להתמודד עם המחסור בדירות וינסה להמשיך את תנופת הבנייה שחוותה העיר בשנים האחרונות.
התושבים החדשים באילת מזהים את המגמה שעוברת על העיר. לדברי דניאל שטייגר, זכיין קבוצת התיווך RES באילת, בשנתיים הקרובות צפויה שם מתיחת פנים משמעותית. "יש הרבה פרויקטים חדשים, השוק ממש משוגע, ובשנה האחרונה הייתה עליית מחירים בשיעור של 8%", הוא טוען. "יש כאן ביקוש גדול מאוד למגורים ועדיין לא מספיק היצע, ולכן המחירים עלו".
לדבריו, "רוב המשקיעים שמגיעים לכאן חזרו אחרי הקורונה והם רוכשים דירות 3 חדרים מיד שנייה, כאשר המחירים משתנים בהתאם לאזור - יש במיליון שקל ויש ב-1.3 מיליון שקל. בדרך כלל, משקיעים צעירים ירצו לקנות בזול, במחיר של 1-1.1 מיליון שקל, ולהשכיר את הנכס סביב 3,500-4,000 שקל כדי לקבל תשואה של 4%. משקיעים ותיקים יותר קונים דירות לצורך השכרה לטווח קצר. השכירות לא זולה כי בחודשי הקיץ מגיעים המון צעירים לתקופות של לפחות חצי שנה. הם לא מכירים את השוק, ופשוט לוקחים את מה שמציעים להם".
על פי נתוני אתר madlan, מחיר ממוצע של דירת 3 חדרים מיד שנייה בשכונת שחמון המבוקשת עומד על 1.185 מיליון שקל. הדירה מושכרת תמורת 3,750 שקל בחודש והתשואה עומדת על 3.80%. בשכונת אמדר (בנה ביתך), המאופיינת בנכסים המושכרים לצורכי נופש, מחיר ממוצע לדירה עומד על 1.003 מיליון שקל ושכר הדירה על 3,480 שקל בחודש - תשואה של 4.16%. בשכונת אורים, דירת 3 חדרים ישנה עולה 890 אלף שקל בממוצע ומושכרת תמורת 3,250 שקל בחודש - תשואה של 4.38%.
בשכונת אופיר, דירה דומה עולה 856 אלף שקל ומושכרת תמורת 3,400 שקל - תשואה של 4.77%. בשכונת נווה מדבר (יעלים) המחיר יורד ל-820 אלף שקל בחודש, אך השכירות זהה לשכונת אורים (3,250 שקל), מה שמניב תשואה של 4.76%. בשכונת ערבה, המחיר הוא הנמוך ביותר - 758 אלף שקל לדירת 3 חדרים מיד שנייה, כאשר השכירות עומדת על 3,080 שקל בחודש - מה שמניב את התשואה הגבוהה ביותר מבין השכונות שנבדקו (4.88%).
פוטנציאל של 11 אלף יחידות דיור
בחזרה לשטייגר, הוא מזהיר כי "בעונת הקיץ יש פקקים באזור התיירות. החשש הוא שאם יהיה תכנון לא נכון, יגדל העומס לאחר הקמת השכונות החדשות, המתוכננות במתחם שדה התעופה שפונה". על פי נתוני עיריית אילת, מתוכננות בעיר 11 אלף דירות בתב"עות (תוכניות בניין עיר) מאושרות וכ-8,000 חדרי מלון. כמו כן, קיים פוטנציאל של 5,000 דירות ו-3,000 חדרי מלון במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית בלב העיר, בשכונות הוותיקות ובאזור התעשייה הישן.
בשטח שדה התעופה חלה תוכנית פארק הטרמינל, המשתרעת על 800 דונם. חלקו הצפוני של הפארק מיועד למוקדי תעסוקה; חלקו המרכזי ל-1,000 דירות, 800 חדרי מלון ומבני ציבור; וחלקו הדרומי מיועד בשלב א' כשימוש זמני למתחם אטרקציות ובשלב ב' יפותח לעוד יחידות דיור. תוכנית נוספת לאזור התעשייה הישן חלה על שטח של 735 דונם בכניסה לעיר מצפון, ומאפשרת 200% בנייה של שטחי מסחר, מגורים, מלונאות ותעסוקה. בסך הכל, ניתן יהיה לבנות 2,150 יחידות דיור מוגן, לסטודנטים או להשכרה וכן יוקצו 95 אלף מ"ר לתעסוקה ו-75 אלף מ"ר למסחר.
"בעונת הקיץ יש פקקים באזור התיירות. החשש הוא שאם יהיה תכנון לא נכון, יגדל העומס לאחר הקמת השכונות החדשות"
עוד עולה מהנתונים כי תוכנית לפינוי 115 דונם מהנמל הצבאי באילת תאפשר הקמת רובע עירוני הכולל 750 דירות, 400 חדרי מלון, 9,000 מ"ר של שטחי תעסוקה ו-15 אלף מ"ר של שטחי מסחר. הבסיס הצבאי משתרע על 155 דונם והוא יועתק לשטח של 47 דונם ממזרח לכביש 90, כך שיתפנו 83 דונם ממערב לכביש 90 ו-25 דונם משטחי הרציפים הקיימים לאורך הים, שבתחומם תוקם חזית ים עירונית, שתשלב שטחים פתוחים לציבור, חדרי מלון, מסחר, שימושי פנאי ותרבות.
תוכנית נוספת להקמת 425 דירות ברובע 2 בשכונת השחמון, הפונה למפרץ אילת, אושרה לאחרונה. כך שהרובע יכלול בסיום פיתוחו כ-9,000 בתי אב, ויהווה מחצית מסך משקי הבית בעיר. מדובר בחלק מהסכם הגג, שנחתם ב-2017 על ידי העירייה והחברה הכלכלית. בנוסף, לאחרונה הופקדה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תוכנית ראשונה להקמת מתחם עם 140 דירות להשכרה ארוכת טווח לתקופה של מינימום 15 שנים ברובע 11 בשכונת השחמון, שיכלול עם סיום הקמתו 1,141 דירות.
טל קופלצילום: אורית פניני"הפיתוח של אילת בעשורים הקרובים ייעשה בעיקר בקצוות העיר, כאשר כרגע הדגש הוא על דרומה", מסביר טל קופל, מנכ"ל madlan. "שכונת שחמון שבדרום תכיל כ-7,500 דירות כשתושלם בעשור הקרוב, ובצמוד אליה, לאורך קו החוף, מתוכנן רובע מגורים חדש בשם לב העיר, שיכיל כ-1,250 דירות וכ-750 חדרי מלון. לאחר מכן, הפוקוס צפוי לעבור לצפונה, שם מתוכננות כמה שכונות עם אלפי יחידות דיור. לשכונה הראשונה, עם כ-2,700 דירות, יש כבר תוכנית מאושרת, אך עבודות הפיתוח בשטח עוד לא התחילו, ואילו שכונות נוספות נמצאות בהליכי אישור".
לדבריו, "במרכז העיר, במקום שדה התעופה, מתוכננת שכונת מגורים ורצועת מלונות חדשה, וכן מתוכננות שכונות במקום בריכות אידוי המלח מצפון לאזור המלונות עם אלפי דירות וחדרי מלון. לאחרונה נסללו כבישי רוחב, שמחברים את אזור המלונות ושכונות המגורים של העיר, שעד 2019 נותקו פיזית על ידי שדה התעופה. בנוסף, שודרג כביש עוקף אילת, שמאפשר להוציא תנועת משאיות ממרכז העיר. תוכניות לשדרוג כביש הערבה ולסלילת מסילת רכבת הן בעיקר הצהרתיות, ולא ניתן לחזות אם ומתי ייצאו לפועל. עוד תוכנית שעולה לכותרות מדי פעם היא קו רכבת קלה בין מסוף טאבה לשדה התעופה רמון, שיעבור בעיר, אך גם היא רחוקה מאוד מביצוע".
