ההיגיון הבריא אומר, שאם יש בארץ שכונות ייעודיות לאנשי קבע, לחרדים, לצעירים ומשפחות צעירות ועוד – אז למה שלא תהיה שכונה ייעודית גם לאנשים עם מוגבלויות? ואיך זה שכולם מדברים על שילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה, אבל אף אחד לא חשב על הרעיון לשכן אותם בתוך תוכה? לפי סקר של החברה המרכזית לסטטיסטיקה, כל אדם שמיני בישראל הוא אדם עם מוגבלות כלשהי. כך שאדם מוגבל הוא כבר מזמן לא חריג בנוף, אלא חלק ממנו.
היוזמה להקים שכונה שלמה עבור אוכלוסיית אנשים בוגרים עם מוגבלויות נולדה בעמותת "אלין - בית נועם": "בעבודה היומיומית שלנו ובאמצעות השכונה החדשה, אנו שואפים לשנות את הגישה המקובלת כלפי אנשים עם מוגבלות", אומר מנכ"ל העמותה איקי בר־חיים.
תסביר בבקשה.
"הגישה המקובלת כיום היא שיש 'לתקן' את האדם עם המוגבלות ולגרום לו להיטמע בתוך החברה ולמעשה, בדרך זו ליצור תקן אנושי אחיד שמתאים לכולם. בניגוד לכך, אנו מאמינים שיש לתקן את החברה ולא את האדם, כלומר – לגרום לחברה להסיר את המחסומים ואת המכשולים שהיא מעמידה בפני אנשים עם לקויות והופכת אותם לאנשים עם מוגבלות, ולאפשר לכל בני האדם בחברה לחיות יחדיו בהרמוניה".
הרעיון המקורי היה להקים מתחם ייעודי עבור אנשים עם מוגבלויות. ב־2017 התקבלה בעניין החלטת ממשלה ונחתם הסכם על הקמת מיזם לאומי בהיקף של כ־200 מיליון שקל, שאליו הצטרפו כשותפים: המשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי וכן: משרדי ראש הממשלה, האוצר, הבריאות, החינוך, הבינוי והשיכון, התרבות והספורט והתיירות. לפרויקט החשוב הצטרפו גם קרנות, גופים כלכליים ופרטיים שתומכים ומסייעים להשלמתו, כמו קרן אריסון, מפעל הפיס, המועצה להימורים בספורט, קק"ל, הקרן לפיתוח שירותים לנכים במוסד לביטוח לאומי, קרן שלם וקרן סילבר, בצד גופים ותורמים נוספים.
בתים חכמים בשכונה חכמה
בשכונת האפשרויות הסביבה תותאם לתושביה ולא ההיפך, כפי שמסביר לנו איקי בר־חיים. "בניית השכונה החדשה נסמכת על גישת העיצוב האוניברסלי והמכיל, המתבססת על הכרה בשונות האנושית. בעוד הגישה המסורתית מביאה אנשים עם מוגבלות לאזורי החיים של אנשים בלי מוגבלות – סיטואציה שמייצרת בעיות נגישות, רתיעה של הסביבה ונחיתות מובנית – אז החיים בשכונת האפשרויות המהפכנית יהיו מבוססים על גישה חדשנית של אינטגרציה הפוכה. כלומר אנשים ללא מוגבלות הם שיצטרכו להשתלב באזורי החיים של אנשים עם מוגבלות, מה שיקדם מפגש שוויוני ומכבד.
"זה אומר בפועל, שבמרחב השכונתי המיוחד יוסרו חסמים חברתיים, מבניים וסביבתיים, המדירים ומבודדים אנשים עם לקות ומעכבים את השתתפותם המלאה בחברה. בשכונה יוקמו גם יחידות דיור חכמות, המאובזרות בפתרונות מתקדמים של 'בית חכם' למתן עצמאות מרבית לדיירים – כלומר יהיה ניתן לתפעל את מערכות הבית כמו דלת הכניסה, התאורה, המזגן, התריסים וכיו"ב בעזרת שלטים מותאמים, פקודות קוליות וכו'".
מי עוד צפוי לגור בשכונה?
"במחצית מהדירות ישוכנו אנשים עם מוגבלות פיזית ומנטלית, ובחצי השני יגורו סטודנטים מהמכללות הסמוכות, כמו מכללת רופין, בית ברל, מכללת נתניה או ווינגייט, שיזכו לשכירות מוזלת או לנקודות זכות אקדמיות מהמועצה להשכלה גבוהה, וזאת כאקט חינוכי. אנחנו מאמינים, כי המגורים בשכנות והשימוש המשותף במרחבי הפנאי יאפשרו כר נרחב למפגשים בינאישיים בלתי־מתווכים, וייצרו דיאלוגים בין אנשים עם ובלי מוגבלות על בסיס שוויוני, אקראיים ומובנים כאחד.
"מפגשים חיוביים אלו יתרחשו במרחב חברתי משותף ובטוח, בסיטואציה שבה האדם עם המוגבלות נמצא במרחב חסר חסמים, שבו באים לידי ביטוי מכלול יכולותיו ולא מוגבלותו. המפגשים יובילו להיכרות הדדית, להבנה ולקבלה של האחר כשווה בין שווים".
מיקום השכונה
הפרויקט לאומי ייחודי פורץ הדרך מוקם ממש בימים אלה בטבורו של אזור השרון, בשטח השיפוט של המועצה המקומית קדימה צורן, על שטח המשתרע על פני כ־40 דונם, תחת השם: "קריית אלגה - שכונת האפשרויות הבלתי מוגבלות".
על פניו הפרויקט, שנמצא בשלבי בנייה מתקדמים, ייראה למבקר המזדמן לשם כשכונת מגורים "רגילה", הכוללת מתחמי תעסוקה, חינוך, ספורט, יחידות דיור ומעונות לסטודנטים, אולם מי שמסייר במקום ומתרשם מקרוב, מבין כי מדובר בשכונה מיוחדת, שונה מכל מה שנראה בישראל עד כה. שכונה המייצרת הלכה למעשה "דרך אחת לכולם" ומיועדת לאנשים עם ובלי מוגבלות כאחד. שכונה שתייצר הבנה וקבלה של האחר בחברה, ותתרום לשינוי עמדות והכחדת סטריאוטיפים הנובעים בחלקם הגדול מהיעדר אינטראקציות ומפגשים יומיומיים על בסיס שוויוני אמיתי - עם השונה.
לדברי בר־חיים, הושקעו בתכנון השכונה משאבים רבים, תוך בחינת דגמים המקובלים במדינות שונות בעולם, אשר ידועות בגישתן המתקדמת לשילוב אנשים עם מוגבלות במרחב הציבורי. בין השאר, מבוסס התכנון על השראות ממדינות סקנדינביה ומיפן.
"חיפשנו להגיע לפתרונות הטובים ביותר שיתאימו לכל האנשים באשר הם, בבחינת 'דרך אחת לכולם', כך שבסופו של דבר השכונה תהיה משופעת בפתרונות אדריכליים, עיצוביים, טכנולוגיים וחברתיים, שיאפשרו לאנשים עם מוגבלות לחיות בצורה עצמאית ולהשתתף באופן מלא בכלל פעילויות היומיום, תוך מיצוי מלוא הפוטנציאל שלהם".
מה תכיל השכונה מלבד בתים?
"מלבד דירות המגורים, יוקמו בה מבני ציבור, שישרתו את כלל תושבי האזור – עם ובלי מוגבלות, בהם: מכון לאומי לחקר ולימודי מוגבלות, אקסלרטור אזורי לסטארט־אפים שמפתחים טכנולוגיות מסייעות, מרכז ספורט עם בריכה חצי אולימפית ובריכה טיפולית, פארק אתגרי, בית הארחה, גלריה לאומנות חברתית, מסעדה, בית כנסת שמנגיש אפשרויות עלייה לתורה לנוער נכה ועוד. לפי התוכנית שלנו, כ־2,000 איש צפויים להשתמש בשירותי השכונה מדי יום. כך, למשל, יוקם מרכז יום שיקלוט כ־70 אנשים עם מוגבלות לפעילויות בשעות הבוקר, ואילו בשעות אחר הצהריים המקום ישמש מתנ"ס אזורי לתושבי השרון".
לחוש שווה בין שווים
ומה חושבים על שכונת האפשרויות החלומית שלהם כל הדיירים הפוטנציאליים? – לא קשה לנחש את ההתרגשות והשמחה. אמיר בר־חיים מספר שהוא ממתין בקוצר רוח לרגע שאחיו אודי (45) יוכל סוף סוף להיכנס לדירה בשכונה. "אודי הוא אחי הבכור, והוא מבוגר ממני בעשר שנים", מספר אמיר. "כילד, התברר שהוא סובל מלקויות מורכבות, ומצאנו לו מסגרת שמתאימה למצבו, בבית הספר ונצואלה לחינוך מיוחד בתל אביב, המיועד לילדים ולנוער. המכנה המשותף לכל הורי התלמידים היה החרדה לעתידם כשיתבגרו. הפתרון הגיע באמצעות אבא שלי, איקי בר־חיים, המשמש כמנכ"ל העמותה, עם החזון שלו להקים בית מחבק, המתאים לאנשים בוגרים במצבם של התלמידים הללו, ביחד עם צוות מדהים ומקצועי שנרתם אף הוא למשימה".
"ההגדרה המשפטית היבשה של אנשים במצבם של המטופלים בעמותת בית נועם", אומר אמיר, היא של "אנשים שטוב מותם מחייהם".
נשמע נורא.
"נכון. זו הגדרה מקוממת והופכת קרביים שסיפקה שופטת, אבל היא לא חייבת להתיישב עם המציאות. בבית נועם המטרה המרכזית היא לשנות את התמונה ולספק לדיירים משמעות, אושר ממשי ושמחה. קשה להסביר למי שלא חי את המציאות הזו, אבל אדם בעל צרכים מיוחדים שואף להיות חלק מהחברה ורוצה להיות 'כמו כולם'. הקטע שפעמים רבות החברה היא שמסתכלת עליו אחרת, לעיתים באופן פוגע ממש. לצערי, כשאני הולך עם אחי, אני רואה את המבטים המרחמים של הסביבה, והם מגיעים לא רק ברגעים של קושי – אלא לפעמים אפילו כשאנחנו צוחקים. רק לאחרונה פורסם שארבעה חבר'ה צעירים עם צרכים מיוחדים היו צריכים להיכנס לדירה ששכרו בבניין משותף, אבל השכנים התנגדו לכך נחרצות ובעל הדירה נכנע ללחצים וביטל את חוזה השכירות, תוך שהוא משאיר את הצעירים והוריהם מתוסכלים ובלי פתרון דיור מתאים.
"אלה בדיוק הדברים שמקשים על ההשתלבות בחברה. למרות הקשיים, והם כמובן קיימים, אחי הוא אדם כמו כולם, והוא חייב לחיות בסביבה שתבין זאת ותיתן לו תחושה שהוא רצוי. לא מספיק רק לראות את השונה, צריך גם לתת לו מקום אמיתי לחיות בו, לגדול, להתפתח. הקהילה שתצמח בשכונת האפשרויות הבלתי מוגבלות, ותכיל גם סטודנטים ומנעד אנשים שיחיו יחד זה ליד זה, זו בדיוק הסביבה המכילה שאנו מאחלים לאחי להיות חלק ממנה".
מעטפת הוליסטית של טיפולים
זיוה, אמו של יהונתן, מספרת, כי "היום, בניגוד לעבר, ניכר שיש התקדמות בארץ בכל הנוגע למודעות לצרכים של אנשים בוגרים עם מוגבלויות מעל גיל 21. ועדיין, כאשר נדרשנו לחפש מסגרות מתאימות עבורו, מצאנו עצמנו חסרי אונים, עם חשש ממשי באשר לעתיד לבוא. רצינו לשלב את יהונתן במקום שבו הוא ירגיש בנוח וימצה את המרב מחייו, והתקשינו למצוא כזה.
"לשמחתי, אחרי שהתוודענו לעמותת 'אלין בית נועם', מצאנו מקום שמקבל את בני כמו שהוא, ומאפשר לו לחוש שווה בין שווים, הרבה בזכות צוות מסור ויחס אישי ומכבד. העמותה מנגישה לבוגרים עם נכויות ולקויות מורכבות מאוד מעטפת הוליסטית של טיפולים, שקשה למצוא אותם במקומות אחרים".
כמו?
"פעילויות להעשרת יחסים חברתיים, מפגשים טיפוליים באומנות, גינון, מוזיקה ובעלי חיים וטיפולים רפואיים ופרא־רפואיים, כמו ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה והידרותרפיה - טיפול באמצעות שחייה במים בבריכה טיפולית מונגשת. אבל בניגוד ליהונתן, יש אנשים רבים עם מוגבלות שלצערי, אינם זוכים לאותו היחס ולמענה ההולם את צורכיהם".
ומה אתם מצפים משכונת האפשרויות?
"שתענה על כל הצרכים האלה ואולי, מעל הכול, תאפשר לכל מי שיזכה לגור בה, להיות עצמאי עד כמה שניתן ולמצות את מלוא יכולותיו. אנחו מאמינים שהיא תשפר באופן דרמטי את חיי היומיום שלו".
בר־חיים מסכם: "אנחנו ממתינים בקוצר רוח לסיום הבנייה ולאכלוס השכונה, שאלפי אנשים עם ובלי מוגבלות מחכים בכליון עיניים ובהתרגשות להקמתה. אנחנו חדורי אופטימיות ומאמינים שהפרויקט יביא עימו בשורה שתשנה את חייהם של אנשים רבים".
