"העלאות הריבית הקפיצו את התשלום החודשי למשכנתא שלנו הרבה מעבר לתקרה שכבר הגענו אליה. בשנה האחרונה אנחנו מרגישים את יוקר המחיה בכל מקום, מרגישים שהכול עלה, גם המשכנתא עלתה בכל שנה מאז שקנינו את הדירה - אבל עכשיו הפער הוא ממש משמעותי. אז אנחנו חושבים פעמיים על כל דבר, מצטמצמים איפה שאפשר, פחות יוצאים לקניון עם הילדים, פחות מרשים לעצמנו לקנות דברים, פחות מתכננים חופשות, פשוט פחות מהכול".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
את התסריט הזה מתארת אושרת כהן (38), תושבת אופקים, נשואה פלוס ארבעה ילדים, שנמצאת בימים אלה בחופשת לידה, ויחד עם בן זוגה ערן (41), סוכן מכירות, מרגישה את העלאות הריבית היטב בכיס. אתמול (ב') הייתה זו הפעם השמינית ברציפות שבנק ישראל מעלה את הריבית - הפעם בחצי אחוז. ההעלאה הנוכחית מגדילה את ההחזר החודשי הממוצע על משכנתא קיימת ב-127 שקלים, ומשלימה עלייה של כ-967 שקלים תוך 10 חודשים. כמובן שיש אלפי משפחות שכבר מרגישות בכיס גם עליות של 1,500 ו-2,000 שקלים בחודש - תלוי בגודל המשכנתא ואיך היא בנוייה.
"בתחילת דרכנו גרנו בשכירות בכפר סבא, אבל מהר מאוד הבנו שבגלל יוקר המחיה עדיף לעבור לפריפריה. בדרום היה זול יותר לחיות, אבל היום מי שמגיע לאופקים כבר מבין שרמת המחירים פה זה לא מה שהיה פעם", אומרת כהן. "לפני קצת יותר משלוש שנים שכרנו כאן דירת 3 חדרים בקומה השלישית בבניין ישן ושילמנו כ-1,700 שקל בחודש, מחיר בדיחה לעומת המחירים של היום, ואפילו היה לנו ממ"ד. היום במחיר כזה אפשר אולי לשכור מחסן. לשם השוואה, בכפר סבא שילמנו על דירה דומה כ-3,300 שקל וחיינו ממינוס למינוס. פה הצלחנו להתאזן".
במקביל, מספרת כהן, בני הזוג נרשמו להגרלת מחיר למשתכן וזכו בדירת 5 חדרים בקומה השנייה בבניין חדש בן 5 קומות באחד הפרויקטים בעיר. "הדירה עלתה לנו כ-750 אלף שקל, הצלחנו לגרד הון עצמי שגם ככה לא היה בשמיים, אבל אז זה עוד היה אפשרי", היא נזכרת. "לקחנו משכנתא במקביל למגורים בשכירות כי לקח זמן עד שקיבלנו את המפתח, ועשינו מהלך של גרייס כדי שלא נשלם את הכול ביחד. כך יצא שבכל חודש שילמנו כ-1,700 שקל עבור השכירות וסכום דומה עבור המשכנתא".
"פשוט מרגישים את ההתייקרות במשכנתא ואת אומרת לעצמך - מה עדיף? למכור ולעבור לשכירות - זה לא משתלם, למכור ולקנות נכס אחר? מי בכלל יכול להרשות לעצמו. לחזור להורים? לא יקרה"
לדירה נכנסו בני הזוג כהן לפני כשנתיים, אלא שכבר אז תשלומי המשכנתא החלו לטפס. "העלות עלתה בכל שנה ובשלב מסוים הגיעה לתקרה של 2,800 שקל. זה היה אמור להיות הסכום המקסימלי שהיינו אמורים לשלם. אבל מאז העלאות הריבית - המחיר קפץ וקפץ, ובחודש שעבר כבר שילמתי כ-3,300 שקל", היא מספרת. "פשוט מרגישים את ההתייקרות במשכנתא ואת אומרת לעצמך - מה עדיף? למכור ולעבור לשכירות - זה לא משתלם, למכור ולקנות נכס אחר? מי בכלל יכול להרשות לעצמו. לחזור להורים? לא יקרה. אפילו מיחזור משכנתא ייעצו לנו שלא לעשות כי זה לא משתלם. זה מצב קשוח ואין לנו ברירה אלא לחיות עם הגזירה הזאת".
תמיר ולוטם רוזנר, בני 31 ו-29, הורים לליעד בן השנתיים, נמצאים בשלבים הסופיים של הליך רכישת דירה - רק בימים האחרונים הם קיבלו אישור מכמה בנקים למשכנתא ומתלבטים באיזו הצעה לבחור. תמיר עובד בחברת אקווטרון, שמייצרת רובוטים לניקוי בריכות, ולוטם עובדת בחברה שמייצרת לוחות חשמל סולאריים.
"אנחנו מתגוררים כרגע בשכירות בעפולה, ונמצאים ממש לקראת סגירת משכנתא לצורך רכישת דירה בעיר", הם מספרים. "שנינו שכירים, מתפרנסים יפה יחסית לזוג צעיר עם ילד קטן. אבל לאן עוד נגיע עם המשכנתאות? עד מתי זה יימשך? המשכורות שלנו לא עולות, אבל יוקר המחיה רק ממשיך לעלות, מדד הבנייה גם לא מפסיק לטפס וכעת שוב בנק ישראל מעלה את הריבית. זה סיוט בלי דד-ליין. מהרגע שהחלטנו לרכוש דירה אנחנו עמוק בתוך תהליך נואש שנמשך שנה, בכל רגע כשכבר נדמה לנו שמתקרבים לסגור - שוב יש משהו חדש שצץ ומרחיק אותנו מהיעד".
"אף אחד לא מתחשב בעלויות השוטפות שיש לזוג צעיר שמשלם לא רק על השכירות שמתייקרת, גם הוצאות על גן פרטי וכל ההוצאות הנלוות לגידול פעוט. איך הורים יכולים לעמוד ביותר מילד אחד?"
תחילה, מספרים בני הזוג, זאת הייתה התייקרות הדירות, "כך שגם ההון העצמי שהצלחנו איכשהו לגרד כדי לעמוד בתנאים של המשכנתא לא הספיק. נוצר לנו פער של עוד 100 אלף שקלים להשלים לקבלן, אז נאלצנו לוותר על הדירה ההיא ולהמשיך הלאה בחיפושים. מאז זאת כבר הפעם השמינית שהריבית עולה תוך כדי. האופציה להישאר בשכר דירה לנצח גם לא הגיונית. במקום לזרוק את הכספים כל חודש על שכירות, חשבנו שנכון יותר להתחייב על משכנתא, אבל זה נהיה מטורף מרגע לרגע. מישהו חייב לעצור את הטרפת הזו במדינה. אף אחד לא מתחשב בעלויות השוטפות שיש לזוג צעיר שמשלם לא רק על השכירות שמתייקרת, גם הוצאות על גן פרטי וכל ההוצאות הנלוות לגידול פעוט. איך הורים יכולים לעמוד ביותר מילד אחד? אנחנו מרגישים שאף אחד במדינה לא רואה אותנו".
"המחיר שישלמו נוטלי המשכנתאות יהיה כבד"
לצידן של משפחות כהן ורוזנר, יש מאות אלפי נוטלי משכנתאות נוספים שחוו זינוק בהחזר החודשי, בעיקר בעקבות קפיצת ריבית הפריים ל-5.75% - השיעור הגבוה ביותר מאז 2008. אבל זאת לא רק המשכנתא: הריבית הגבוהה מקשה מאוד על משפחות שנטלו הלוואות, על עסקים קטנים ובינוניים שמתקשים לעמוד בהתחייבויות שלהם וגם על הקבלנים. בריאיון ל-ynet ולממון שהתפרסם לאחרונה הזהיר מנכ"ל משרד השיכון היוצא, אביעד פרידמן, מתסריט שכולל פשיטות רגל של קבלנים. אם נוסיף לכך את החשש מהפגיעה ביציבות הכלכלה בעקבות המהפכה המשפטית - אפשר להבין מדוע מאות אלפי משפחות בישראל חיות בחרדה מפני העתיד.
שרי וגל, זוג מאזור כפר יונה, הורים לשני ילדים ותינוק שלישי בדרך, קרובים לייאוש. "אנחנו בהלם ששוב מעלים את הריבית. אנחנו גרים בדירה חדשה ונהדרת, סוף-סוף אחרי הרבה שנים שעמלנו כדי לקנות אותה, גם בעלי וגם אני מרוויחים משכורות יפות, אבל זה כבר לא מספיק כדי לקיים חיים נורמליים ולגדל ילדים. המשכנתא התייקרה לנו ב-1,300 שקל, לאן עוד נגיע? חשבנו שברגע שנקנה דירה נוכל לחיות בשקט כי יש לנו נכס, אבל זה רק יותר כאב ראש ולחץ נפשי. בתכל'ס אין לנו הנאה מהדירה היפה שלנו. כבר אין לנו אוויר לנשימה מרוב שאנחנו בלחץ כלכלי".
"המשכנתא התייקרה ב-1,300 שקל, לאן עוד נגיע? חשבנו שברגע שנקנה דירה נוכל לחיות בשקט כי יש נכס, אבל זה רק יותר כאב ראש ולחץ נפשי. אין לנו אוויר לנשימה מרוב שאנחנו בלחץ כלכלי"
"הפגיעה בנוטלי המשכנתאות היא קשה, וזוגות צעירים מתקשים, כבר כיום, לעמוד בהחזרים החודשיים", אומר מאור אוחנה, מנכ"ל "דרכנו", רשת ארצית לייעוץ משכנתאות. "בעיקר מדובר בכאלו שנעזרו גם בהלוואות משלימות לצורך הגדלת ההון העצמי, או זוגות שמשלמים דמי שכירות ומשכנתא במקביל, עד שיקבלו את הדירות החדשות שלהם. לנוטלי משכנתאות חדשות אנחנו ממליצים לבחון היטב את יכולת ההחזר המקסימלית שלהם, ולקחת משכנתאות עם החזר חודשי שכולל מרווח להמשך עליית הריבית. לבעלי משכנתאות קיימות, אנחנו ממליצים להחזיק חזק, לצמצם הוצאות מסביב - ורק במקרה של חשש ממשי לאי-עמידה בתשלומים, לבחון מהלך של מרכוז הלוואות או פריסת המשכנתא לשנים ארוכות יותר".
מאור אוחנהצילום: אדיר אסרףאוחנה מוסיף כי "אנחנו עדים היום לעלייה במספר הלווים שפונים להליך של מרכוז הלוואות, שבאמצעותו הם מגדילים את הלוואת המשכנתא, פורסים אותה לשנים ארוכות יותר ופורעים באמצעותה הלוואות נוספות שיש למשק הבית, כמו הלוואות לרכב, הלוואות מחברות כרטיסי אשראי וכדומה - שבהן ההחזרים החודשיים גבוהים והריבית גבוהה. המשמעות של שני המהלכים היא ייקור משמעותי של עלויות המימון לכל תקופת ההלוואה, אך עם זאת היא יכולה למנוע סיכון של אובדן הנכס".
אופיר אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ Auren ישראל, סבור שהמהלך אתמול של בנק ישראל להמשך העלאות הריבית אינו האחרון, ומזהיר כי "החלטת נגיד בנק ישראל להעלות את הריבית היא רק אמצע העלייה". לטענתו, "המחיר שבנק ישראל והמדיניות הכלכלית יגבו מנוטלי המשכנתאות ומציבורים נוספים במשק יהיה כבד וכואב. אם לדבר במספרים, אז מי שחשב ש-3.75% או 4% ריבית בסיס זה גבוה, צפוי להיות מופתע כשבהמשך הרבעון הקרוב ובהמשך השנה, הריבית תגיע ל-4.5% ואנו עלולים גם להגיע או לעבור את ה- 5% ריבית בסיס".
אנג'ל מסביר כי מכלול ההתפתחויות במשק הישראלי מחייב את בנק ישראל לנקוט בצעדים דרסטיים, כאשר הכלי העיקרי שעומד לרשותו זה עליית הריבית. "מתחילת השנה אנחנו עדים לעליות מחירים נוספת בתחומי החשמל, המים, המזון, הדלקים, תשומות הבנייה ובעיקר הדיור, עלייה שתופסת נפח משמעותי מעליית המדד", הוא אומר.
"החלטת נגיד בנק ישראל להעלות את הריבית היא רק אמצע העלייה. המחיר שבנק ישראל והמדיניות הכלכלית יגבו מנוטלי המשכנתאות ומציבורים נוספים במשק יהיה כבד וכואב"
אלא שלדבריו, בשילוב עם הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה, לצד גל המחאה ההמוני והתהודה הבינלאומית, "נוצר לחץ על חברות ומשקי בית להעביר כספים לחו"ל, להפקיד ולהכניס פחות כסף למדינה, כולל החשש מירידת דירוג האשראי. כל אלו מחזקים את הפיחות של השקל, ופועל יוצא מכך, נראה בחודשים הקרובים עלייה בכל מחירי המוצרים והסחורות המיובאים, כולל תשומות הדרושות לכלכלה הישראלית לפעילות שוטפת".
"יזמים סופגים עלויות מימון כבדות בשל עליית הריבית"
ואכן, העלאות הריבית משפיעות לא רק על ציבור נוטלי המשכנתאות. בין היתר ישנן השלכות גם על יזמים וקבלנים ממונפים, שבחודשים האחרונים מתחילים לכרוע תחת נטל הוצאות המימון בסביבת ריבית גבוהה, שגוררת איתה ירידה ביכולתם לתכנן את פעילותם בענף, ובמקרי קיצון להתקשות לממן פרויקטים. אחד החששות המרכזיים הוא שמצב כזה, שנמשך לאורך זמן, עלול להוביל לירידה בהתחלות הבנייה. גורמים בענף מסבירים שאמנם המהלך של העלאת הריבית הוביל לצניחה בביקושים לדירות, ובכך לבלימה בעליות המחירים, אולם מדובר בביקושים כבושים, וכאשר רוכשי הדירות יירדו מהגדר, הביקושים יחזרו לעלות, ובמצב של היצע נמוך מחירי הדירות עלולים לחזור ולזנק.
ערן היימר, מנהל כספים ראשי בחברת המימון לנדל"ן רובי קפיטל, מסביר כי "ענף הנדל"ן הוא ענף עתיר מימון, כאשר גם הרוכשים ממונפים דרך המשכנתא וגם היזמים והקבלנים, ולכן ההשפעה של עליית הריבית על ענף הנדל"ן מורכבת יותר ומהירה יותר. בצד הביקוש לנדל"ן, רואים כבר כמה חודשים ירידה בביקושים, בעיקר מצד משקיעים שמבחינתם יש היום עוד אלטרנטיבות השקעה בצורת פיקדונות ואגרות חוב, שבשנים האחרונות נתנו תשואה אפסית. גם משפרי דיור מהססים לרכוש נכסים בגלל עליית מחיר הכסף או מחיר שדרוג הדירה, בצורה של ריבית יקרה יותר על המשכנתא".
מנגד, ממשיך היימר, "עלות הבנייה מורכבת גם היא מרכיב משמעותי של מימון ממימון היזם, מימון הקרקע ועד אחרון הספקים בשרשרת הייצור. לכן, עליית הריבית מייקרת את הבנייה ו'תורמת' גם היא לאינפלציה. בנוסף, גם התחזקות הדולר מייקרת חלק מרכיבי הבנייה המיובאים והתוצאה היא האטה גם בהתחלות בנייה שנרגיש בקרוב". בשורה התחתונה, הוא אומר כי "השחיקה ברווחיות היזמים בעקבות עליית הריבית תגרום לעצירה של חלק מהפרויקטים כתוצאה מאי כדאיות כלכלית ומצמצום היצע הדיור".
חי יוסף כהן, מנכ"ל ובעלי חברת קומפס שיווק פרויקטים, מחזק את הדברים. "העלייה בשיעור הריבית לא תביא לבדה לעצירת האינפלציה או לירידה במחירי הנדל"ן", הוא מציין. "כדי שאלה יקרו נדרשת תוכנית כלכלית אסטרטגית רחבה, שתבוא לידי ביטוי בתקציב דו-שנתי, עם התמקדות בהורדת אינפלציה, הגדלת ההשקעות בתשתיות וטיפול מעמיק להורדת חסמים בשוק הנדל"ן. בטווח המיידי, בנק ישראל ימשיך להעלות ריביות בחודשים הקרובים, כדי שאנשים יצרכו פחות ויחסכו יותר. לצד זאת, המדינה, כאמור, צריכה להשקיע במנופי צמיחה".
עו"ד שמואל שוב צילום סטודיו תומסעו"ד שמואל שוב, שותף מנהל במשרד עוה"ד שוב ושות' המייצג יזמים בעסקאות לרכישת קרקעות, מדגים: "כל עוד הריבית במשק הייתה אפסית, והקבלנים קיבלו מימון מלא או כמעט מלא מהבנקים על הקרקע, הם היו יכולים להמתין גם ארבע-חמש שנים עד להשלמת התכנון וקבלת היתר הבנייה ללא הוצאות גבוהות", הוא אומר. "אך כעת, קבלן שרוכש קרקע ב-100 מיליון שקל ומשלם 6%-7% ריבית לפחות בשנה, וממתין ארבע-חמש שנים למימוש, המשמעות היא שהוא משלם למעלה מ-25% על עלות הקרקע, וזה בהנחה שנעזר במימון בנקאי. אם נעזר במימון חוץ בנקאי העלויות גבוהות בהרבה".
"לגבי יזמים שבוחנים מכרזים חדשים, העלאת הריבית מייצרת זהירות יתר. נמשיך לראות מכרזים עם פחות מתמודדים ומכרזים שבהם הצעות המחיר יפחתו באופן משמעותי"
לדברי שוב, "יזמים שכבר רכשו קרקעות, סופגים היום עלויות מימון כבדות בשל עליית הריבית. במקביל, בגלל התיקון לחוק מכר דירות - הם לא מקבלים את מלוא ההצמדה למדד תשומות הבנייה, ולכן חלקם יאלצו דווקא לייקר את הדירות על מנת לשמר את הרווחיות בפרויקט, או למכור בתנאי תשלום שמבטיחים להם כיסוי של עלויות המימון. ייתכן שחלקם יכניסו שותפים לפרויקטים או ימכרו את הקרקעות. לגבי יזמים שבוחנים עכשיו מכרזים חדשים, העלאת הריבית מייצרת זהירות יתר בהתמודדות במכרזים, ונמשיך לראות מכרזים עם פחות מתמודדים ומכרזים שבהם הצעות המחיר יפחתו באופן משמעותי".
נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, מודה כי "המצב מאוד מטריד אותי. אנחנו שנה בתוך האירוע הזה, הריביות עולות ועולות והאינפלציה גם היא, ועדיין לא ראיתי משהו מערכתי שבנק ישראל שם על השולחן לטובת ציבור הלווים. אני מצפה מבנק ישראל לצאת עם פתרונות כפי שידעו לבוא לקראת הציבור בתקופת הקורונה".
מה למשל?
"היה נכון לו היו מאפשרים ללווי המשכנתאות לחזור לאפשרות של 70% משווי הנכס ולאחוד את ההלוואות הקיימות כדי להקל על התזרים החודשי. נכון שככל שאנחנו מאריכים את תקופת ההחזר של המשכנתא הרי שבטוטל ההלוואה יקרה יותר. אבל אם משפחות לא מצליחות לסיים את החודש חייבים לבוא עם פתרון קצה שיקל עליהן. זה לא פלא ששוק ההלוואות החוץ בנקאיות תופס תאוצה - לבנקים אין מענה כיום ללווים. לדעתי, גם הבנקים צריכים לגלות מחוות כלפי הלווים. אין יום שאני לא מקבלת שיחה מלקוחות שמתחננים לפתרון - אבל אין לי פתרונות קסם. בסופו של דבר, כל משכנתא בתקופה הזו מאתגרת - את יודעת איך היא מתחילה ואת לא יודעת איך נגמרת".
