בית משפט השלום בפתח תקווה קבע לאחרונה שרשת "מגה" תפצה בכ-130 אלף שקל סגן מנהל סניף לשעבר בשל עומס עבודה שנגרם מיציאת המנהלת לחופשת לידה. השופט אריאל ברגנר קיבל את טענתו שלפיה נותר עם פוסט טראומה.
התובע, כיום בן 68, הועסק ברשת בין השנים 1997 ל-2014. בנובמבר 2012 הוא לקה בהתקף חרדה, לטענתו בעקבות לחץ שהופעל עליו משום שתפקידו בפועל חרג מגבולות היכולות הסבירות של עובד בודד. הוא סיפר שביוני-אוגוסט 2012, בזמן שהמנהלת יצאה לחופשת לידה, הוא נאלץ לבצע גם את תפקידה והדבר יצר תנאי העסקה לא אנושיים שגרמו לו ללחץ רב ולשעות עבודה רבות מאוד.
הוא תיאר יום עבודה טיפוסי שהחל בסיור רגלי בסניף לקראת פתיחתו לקהל, פתיחת דלתות חירום, איסוף והרמה של שאריות קרטונים שנותרו במעברים ופינויים, ניקיון מכונת שטיפה, מילוי דו"ח בריאות הציבור, בדיקה פיזית של מוצרים ופינוי פגי תוקף מהמדפים, פינוי שאריות מוצרים, בדיקת טמפרטורה בחדרי הקירור ועוד.
במשמרת ערב נוספו לאותן משימות גם פעולות של סגירת הקופות, סגירת יום עבודה במחשב, סגירת הכספת, וידוא ניקיון והכנסת פריטים לקירור, נעילת דלתות חירום, הכנסת עגלות, טיפול במערכת האזעקה וככל שיש צורך הזמנת המוקד והמתנה להגעת נציג, וסיור רגלי בסניף.
מלבד המשימות היומיות הקבועות, נדרשו ממנו משימות משתנות על בסיס שבועי או חודשי הכוללות ספירות מלאי, שרטוט של הסניף, סידור הסחורה לפי השרטוט והכנת שילוט מתאים. בנוסף היה עליו לבנות תוכנית שיווקית, להזמין את המוצרים מהספקים, לפנות פריטים שאינם במבצע, להציב פריטים משתתפים על הסטנדים ועוד.
הוא הדגיש שמאחר שהסניף סבל ממצוקת כוח אדם, הוא עבד גם כמשלוחן וכמחסנאי, תפקידים הכרוכים במאמץ פיזי רב, ומילא מקום של עובדים נעדרים בכל המחלקות. לאור הלחץ הרב שבו היה שרוי הוא פנה בבקשת עזרה למנהלת האזור, שוחח עמה, שלח לה הודעות מייל, אך לדבריו נתקל באוזניים ערלות, באטימות ובביקורת נגדית בוטה.
בנובמבר 2012, במהלך עבודתו, חש התובע מצוקה ולחץ בחזה. הוא פונה לבית חולים שם נרשם כי הוא סובל מכאבים בחזה, ייתכן על רקע סטרס נפשי. אלא שהמעסיקה הכחישה את הקשר בין תחלואיו לבין מקום העבודה. לשיטתה, הוא הועסק במשימות ניהוליות שגרתיות ורגילות לחלוטין.
בעקבות זאת הוא הגיש את התביעה, והשופט אריאל ברגנר קבע שהמעסיקה התרשלה. הוא קיבל את גרסת סגן המנהל וקבע שעל רקע מצוקת כוח אדם הוא נאלץ לבצע משימות של עובדים אחרים שנעדרו. התנאים ומתכונת העבודה הערימו עליו עומס ולחץ לעמוד ביעדים בפרק זמן נתון ובמאמץ מוגבר.
בפסק הדין צוין שבנסיבות אלה היה על המעסיקה להעמיד לרשותו את ההדרכה המתאימה לאופן ביצוע העבודה ובפרט על רקע היעדר ניסיונו בניהול. זאת, במקביל להעמדת כוח אדם מספק.
השופט השתכנע שיש קשר סיבתי בין העומס לבין מצבו הנפשי של סגן המנהל לשעבר, שנותר עם 30% נכות. נקבע שהוא סובל מהפרעה פוסט טראומתית כרונית המלווה ברמה גבוה מאוד של חרדה. בסיכומו של דבר חויבה המבטחת של מגה (מנורה מבטחים) לשלם לו פיצוי בסך 110,730 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 20% והוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אליסה אורנים עוסקת בנזקי גוף ותאונות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
