סמ"ר עידו טסטה מירושלים, לוחם בגדוד שקד של חטיבת גבעתי, נפל בקרב בעוטף עזה בחודש מאי האחרון. רק לפני שלושה שבועות הצליח אביו, שי, להתחיל להכין רשימה של הגופים שאליהם עליו לפנות כדי להודיע על נפילת בנו, ולטפל בפרוצדורות הנדרשות.
שי מספר בדמעות על הקושי העמוק שכרוך בכך, ועל תעצומות הנפש הנדרשות מהמשפחות ברגעים הכי קשים שלהן: "התחלתי לעשות רשימה של דברים כמו לדבר עם הבנק, עם ביטוח לאומי, עם קופות חולים, עם כל המקומות שלעידו היה קשר איתם, ואני יושב וממתין 20 דקות בטלפון לאחד מהגופים שאיתם הייתי צריך לברר משהו, ואז מתוך כל הכאב והקושי אני צריך להתחיל להסביר למה התקשרתי בכלל, וזה כל כך קשה, והם עונים אוקי, נשלח לך את הטפסים ואתה צריך למלא את זה ואת זה ואת זה, ולשלוח אלינו אישורים, ואני מבין שאני לא עומד בזה".
בימים עגומים אלה שבהם למעלה מ-1600 משפחות הפכו למשפחות שכולות מאז ה-7 באוקטובר והמלחמה הארוכה, הקושי הזה מתדפק על דלתותיהם של אלמנות, הורים, ילדים ואחים שכולים, שצריכים להתמודד גם בבירוקרטיה המלווה את האסון הכבד שפקד אותם.
"מלווים את המשפחות ודואגים לחיבור לגורמים המדויקים"
לתוך האירוע נכנס מיזם חדש שמובילים אלפיים נותני שירות ברחבי המדינה. את הרעיון הגה בין השאר איש התיירות זיו רוזן, שב-31 בדצמבר סיים לנהל את חברת "גוליבר" והחליט שלפני הג'וב הבא – הוא מתגייס למלחמה. את התובנה מה עליו לעשות קיבל כאשר גלש בקבוצת הפייסבוק "ברנז'ת שירות" שהוא חבר בה ביחד עם אלפי נותני שירות בישראל, ומנוהלת ביד רמה כבר 13 שנה על ידי גורו השירות חולי רז, שהיא אחת מנשות השירות הוותיקות בארץ, ומנהלת ביחד עם רוזן את המיזם.
"היוזמה נולדה מפוסט שכתבה בקבוצה שלנו שרון אשל, אמא של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנהרגה ב-7 באוקטובר", מספר רוזן. "המשפחה קיבלה מכתב מאחד הבנקים ועל המכתב לצד דמות של פרזנטור בחיוך רחב וחתימת סמיילי, היה כתוב 'לכבוד יורשי המנוח רוני אשל ז"ל'. חוסר הרגישות הזו פגעה בשרון מאוד, שלא הבינה איך כאשר יודעים שמדובר במקרה מוות, עדיין משאירים את הסמיילי ואת הדמות המחייכת על המכתב. תוך שבוע מקריאת הפוסט של שרון, כבר הקמנו מוקד שמטפל מאז במשפחות שצריכות עזרה בהתנהלות מול הגופים השונים, לאחר שיקיריהם נהרגו במלחמה, בין אם אזרחים או חיילים".
כיוון שבקבוצת הפייסבוק שממנה נולדה היוזמה חברים מאות סמנכ"לי שירות, הרי שמאוד פשוט לפנות לכתובת המדויקת כדי לבקש את הסיוע שלו המשפחה זקוקה. "במרחק הודעה אחת אני מגיע לכל נותן שירות ולכל חברה בתחום הפיננסים, הביטוח, התקשורת, ואני לא הולך לאיבוד בשירות הלקוחות, אלא מגיע לאדם ספציפי שמקבל את הפנייה ומטפל בה".
"רגשית העבודה קשה, אבל טכנית היא קלה"
זיו מספר למשל על אמא שכולה שפנתה למיזם וביקשה שיסגרו את המנוי של בנה הלוחם שנפל כי היא לא מסוגלת לעשות את זה מול חדר הכושר. "טלפון אחד לקרן מהולמס פלייס, והמנוי נסגר. או למשל אלמנה שבאמצע השבעה מקבלת הודעה מהבנק שהערבות הבנקאית מסתיימת בעוד שלושה ימים. זה משהו שבן הזוג שנפל טיפל בו, ולה לא היה מושג מה לעשות. כמובן נכנסנו לתמונה מול הבנק. או למשל זוג שנרצח ב-7 באוקטובר, האח לקח לחסותו את ארבעת הילדים ואומר לנו 'אין לי את היכולת והכוח לטפל בכל הפרוצדורה'. מיד איש מטעמנו דאג ללוות את המשפחה מול הגופים הממשלתיים ולסייע ככל הניתן. אני לא מקבל החלטה בשם המשפחה, אבל דואג לחבר אותם לגורמים המדויקים כדי שיטפלו בהם בליווי שלנו. רק בטלפון שלי יש אלפיים בכירים במרחק וואטסאפ ממני, וכולם רוצים לעזור", אומר זיו.
מקרה נוסף הוא של יאירה גוטמן, אמא של תמר שמשפחתה קיבלה הודעה כי נרצחה בנובה. הרכב של תמר היה רשום על שמה וכאשר אמה, יאירה, רצתה למכור אותו, היא נתקלה בקשיים. "האמא פנתה אלינו מול משרד התחבורה העברנו את הרכב על שמה, כדי שתמכור אותו. גם שרון, אמא של רוני אשל, נשארה עם הרכב של רוני אבל בלי המפתחות, שהיו אצל רוני בבסיס. סיוע שלנו מול אלבר, שהביאו אליהם צרור מפתחות תוך 48 שעות. או למשל, שלשום עזרנו למשפחתו של לוחם שנהרג והיה רשום ללימודים. המוסד האקדמי לא הסכים להחזיר למשפחה את הכסף, וכאשר פנו אלינו מישהו מטעמנו נכנס לתמונה ומיד העניין סודר. ולא כי הארגון רע, אלא כי הפנייה כנראה הגיעה לגורם הלא נכון שלא ידע איך לטפל. גם אלמנה שביקשה לנתק את הטלפון הסלולרי של בעלה שנפל, לא קיבלה מענה מול חברת התקשורת, פנינו לחברה וסייענו לה לסיים את ההתקשרות. רגשית העבודה שלנו היא קשה, אבל טכנית היא קלה, כי אני מחזיק במאגר של כל הגורמים הרלבנטיים פשוט למשוך בחוט הנכון והדברים מסתדרים ויש לי מאות דוגמאות כאלה".
"החיבור למיזם היה ממש מדהים", מספר שי, אביו של עידו טסטה שנפל במלחמה. "התקשרה אליי מתנדבת של המיזם, אישה מלאכית בשם קטי אלעזר, מנהלת בחברת אורקם, והסבירה לי מה הם עושים. היא הגיעה אלינו הביתה כבר למחרת, ישבה איתנו 40 דקות, לקחה את הפרטים שצריך, רשמה הכל ויום למחרת, זה היה מדהים, קיבלתי טלפונים מכל המקומות והגופים שאני הייתי צריך להתעסק איתם ולרדוף אחריהם גם בבקשות חריגות. אנחנו למשל ביקשנו מקטי שפלאפון לא יגעו בחשבון של עידו כרגע, כי הטלפון שלו נפגע קשה ואנחנו מנסים עדיין לשחזר את התוכן. ואדרבא, התקשרו מפלאפון ואמרו שהם כבר מעודכנים לגבי הבקשה שלנו, ושהם מבקשים לעדכן שהם משאירים לנו את הקו, עצרו את החיוב למשך שנה ומחכים לעדכון מאיתנו לגבי ההמשך".
