"אין מובהקות להרשמה חרדית לתוכנית המענקים לדירות יד שנייה". כך טען היום (א') יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, לאחר שלפני כשבועיים נפתחה ההרשמה לתוכנית, שספגה ביקורת חריפה על כך שהיא מיועדת בעיקר למגזר החרדי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מורגנשטרן אמר כי "אחרי שבועיים יש הרשמה בקרוב ל-700 יישובים בארץ ואנחנו רואים התפלגות נורמלית, כאשר הערים המובילות הן ירושלים, ראשון לציון, רמת גן ותל אביב. אנחנו לא רואים מובהקות להרשמה חרדית, ואני שמח על כך. המספר גבוה מספיק כדי לראות שהתוכנית לא משרתת מגזר כזה או אחר והיא לא באה לדאוג לשכבה אחת".
את הדברים אמר מורגנשטרן בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים שנערך בכפר סבא. בהמשך התייחס לביקורת על כך שתוכניות דירה בהנחה הופכות חסרי דיור למשקיעים ואמר: "אני לא רואה בעיה שחסר דירה יקנה דירה במסגרת תוכנית דירה בהנחה, ישכיר אותה וישכור במקום אחר. אני לא חושב שניתן לקרוא להם משקיעים, זה אדם שקונה את הדירה הראשונה שלו. בתוכניות הממשלתיות, בין 60%-70% מהזכאים גרים בדירה ועדיין יש כאלו ששוכרים ומשכירים".
במהלך הכנס הציג דורון סייג, מנהל מדדי הדיור בלשכת הסטטיסטיקן הלאומי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), סקירה שקבעה כי בעקבות עליית הריבית, רק שליש ממשקי הבית בישראל יכולים לרכוש דירה במחיר ממוצע עם משכנתא ל-30 שנה. על פי התחזית של הלמ"ס, כתוצאה מהירידה בנשיגות הדיור, בשנה האחרונה רכישת דירה אינה בהישג ידם של כ-225 אלף משקי בית נוספים, המהווים כ-8.2% מכלל משקי הבית. כך, נכון לרבעון השני של 2023 רק 37.3% בלבד מכלל משקי הבית בישראל יכולים לרכוש דירה במחיר ממוצע לעומת 45.5% ברבעון הראשון של 2022.
מהסקירה עלה כי ההחזר החודשי הנדרש לרכישת דירה במחיר ממוצע, אשר עמד ברבעון הראשון של 2022 על 5,335 שקל, עלה לסכום של 6,623 שקל ברבעון השני של שנת 2023 - קפיצה של 24.1%, שמורכבת גם מעליית הריבית וגם מעליית מחירי הדיור. נשיגות הדיור נבחנה גם בפילוח למחוזות, ונמצא כי באזורי הביקוש רכישת דירה במחיר ממוצע היא בהישג ידם של אחוז נמוך בקרב משקי הבית. כך לדוגמה, במחוז ירושלים רק 18.8% ממשקי הבית יכולים לרכוש במחוז דירה במחיר ממוצע, במחוז תל אביב רק 20.9% ובמחוז מרכז 34.2%.
לעומת זאת, באזורי הפריפריה נמצאה נשיגות דיור יחסית גבוהה, כאשר במחוז חיפה 43.8% ממשקי הבית יוכלו לרכוש דירה במחיר ממוצע, 53.2% במחוז דרום ו-53.3% במחוז הצפון. לדברי סייג, הקושי ביכולתם של משקי בית לרכוש דירה בתנאים הנוכחיים צפוי להוות גורם משמעותי במיתון הביקוש לדירות ובכך עשוי לצנן את שוק הדיור.
"החסם הכי גדול - הוצאת היתרי בנייה"
מוקדם יותר התייחס נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים, לבירוקרטיה הסבוכה בוועדות התכנון שמעכבת הוצאת היתרי בנייה. "החסם הכי גדול היום זה הוצאת היתרי בנייה, זה לוקח בממוצע 3 שנים ואין סיבה שזה ייקח יותר מחצי שנה", אמר אלנתן. "ראשית ביקשתי להכניס לחוק ההסדרים תיקון קטן ומשמעותי - שינוי שיטת חישוב זכויות הבנייה לשיטה נפחית. כל נושא החישובים מהווה את אחד החסמים הגדולים ביותר. כל חלל וכל חדר צריך לבדוק אם הוא עיקרי או שירות, מתחילים ויכוחים בין היזם לעירייה וזה נושא שצריכים לטפל בו בצורה רצינית".
יו"ר מטה התכנון התייחס גם לנושא פרויקט הפינוי בינוי בקריית אונו, שניתן לו היתר בנייה למרות שמתוכננת שם תחנת מטרו. הוא ציין כי "לכאורה היתר הבנייה ניתן באופן לא חוקי, ולצערי מדובר ב-120 משפחות שנשארו בלי בית. ההיתר לא חוקי והוא פוגע וסוגר את הכניסה לתחנת המטרו. אם לא היה מדובר בפרויקט התחדשות עירונית היינו אומרים לסגור את הבור, אבל יש כאן משפחות ואנחנו מנסים למצוא פתרון בלי לפגוע במטרו ובלי לפגוע בהן. לכן עצרנו את ההסמכה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריית אונו כוועדה עצמאית (הכוונה שהוועדה יכולה להגיע להחלטות באופן עצמי, מבלי להישען על הוועדה המחוזית - ה.צ), עד שהעניין הזה ייבדק".
