בצל הבלימה במגמת הירידה בשיעור האבטלה בשבועות האחרונים, נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, התראיין היום (ב') לאולפן ynet ואמר כי "התחזיות שלנו מראות שיפור בקצב צמצום האבטלה, אבל עדיין חשוב להבין שהיינו באבטלה של בערך 3.2% לפני משבר הקורונה ועכשיו אנחנו מדברים על ההערכות של 5.2% אבטלה בסוף 2022".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
למרות שרה"מ נפתלי בנט התגאה שהאבטלה בישראל יורדת - כולל בנאומו באו"ם, הבהיר ירון כי נדרש טיפול רציני יותר במצב התעסוקה: "אנחנו רואים בכל העולם שההתאוששות מלווה בהרבה משרות פנויות, ומצד שני באבטלה שיורדת אבל לא בקצב שהיינו רוצים לראות. יש פה סממנים לכך שייתכן שאנחנו בדרך לאבטלה מבנית לאורך זמן. חששנו שזה יהיה מרוכז בגילי ה-40 ומעלה, ואז אנשים בגיל הזה היו מפסידים בערך 20 שנות עבודה, אבל אנחנו רואים את זה יותר במרוכז כרגע בגילים הצעירים.
"לכן", אומר ירון, "אנחנו חייבים לתקצב טוב יותר את כל נושא ההכשרות המקצועיות. עד היום לא עבדנו בתחום הזה בצורה טובה. אנחנו חייבים להיכנס לזה כי זה יקטין את אותה אבטלה מבנית במידה שהיא קיימת, וייתן מענה לא רק למקצועות הטכנולוגיה. מה שחשוב הוא להכניס את האוכלוסיות שקשה להם לשוק העבודה, ולעזור לעובדים מתחומים כמו תיירות ותעופה, שבוודאי יהיה להם קשה לחזור לעבודה שלהם לפני המגפה".
עוד הוסיף ירון כי "באופן כללי המשק הישראלי מראה חוסן ודינמיות, ובעיקר צמיחה מאוד גבוהה. אנחנו רואים את היכולות של המשק, את ההייטק הישראלי והיצוא, ואלה ביססו את מצבה של ישראל במקום טוב. האתגר לעתיד יהיה להמשיך למצות את הפוטנציאל הזה, להגדיל את כוח העבודה בהייטק ולאפשר ליותר אנשים להיכנס לתחומים האלה שיגדילו את הפריון".
"הבנק יצטרך להתאמץ יותר"
בנוגע לטענה שמעט מאוד אנשים עברו בין בנקים מאז השקת רפורמת המעבר המהיר בין הבנקים, אומר ירון כי "צריך להבין שהמעבר בין בנקים יאפשר לצרכנים לעבור בקלות ברגע שתהיה להם יכולת השוואת עלויות, וזה נושא נוסף שנמצא בחוק ההסדרים - הבנקאות הפתוחה. שני הדברים האלה יחד יביאו לשקיפות גבוהה יותר וייתנו כוח לצרכן. בעולם שיש בו תחרות טובה הצרכן רק צריך 'לאיים' לעבור ומיד הוא יוכל לקבל מוצרים מוזלים יותר. זה יצריך מהבנקים להתאמץ יותר".
כמה אנשים ניצלו את הכלי הזה עד כה?
"אין לנו עוד את הנתונים, ברגע שיהיו נתחיל לעקוב אחריהם. באופן טבעי מדובר בתהליכים שלא קורים מהיום למחר. אנחנו רק בתחילת הדרך".
סוגיה מרכזית נוספת היא כמובן הרמה של הריבית, שאותה קובעת ועדה מוניטארית בבנק ישראל, שהנגיד עומד בראשה. על השאלה האם העלאת הריבית בארצות הברית תוביל להעלאת ריבית בארץ, אומר ירון כי "אנחנו קודם כל מסתכלים מה קורה לפעילות ולאינפלציה בישראל, זה המוקד שלנו. זה לא סוד שגם הפעילות וגם האינפלציה בארץ מושפעות ממה שקורה בכלכלה בעולמית, ולכן אנחנו כמובן בוחנים מה קורה, אבל השיקולים הם קודם כל מה קורה בכלכלה שלנו.
"אנחנו נמצאים היום במצב שלמרות שהייתה עלייה בסביבת האינפלציה בישראל, אנחנו עדיין בתוך תחום היעד, ואנחנו מספיק הרחק מאיפה שנמצאות מדינות באירופה שהזיזו את הריבית. לנו יש הלוקסוס להיות סבלניים ולבחון את האינפלציה והסיבות לה לאורך זמן".
"המעבר לריבית פריים היה צריך להתבצע בכל מקרה"
על שוק המשכנתאות הרותח, אומר ירון כי "ברמה היציבותית אנחנו כל הזמן בוחנים את מצב שוק המשכנתאות, ואנחנו נמצאים יחסית לעולם במקום מאוד שמרני של יחס הכנסה לעומת התשלום או גודל ההלוואה. גם אם יהיה פה איזשהו תיקון בשוק, אנחנו לא צופים בעיות".
עם זאת מבהיר ירון כי "בעיית הדיור היא סוגיה מרכזית מאוד לכל משק בית, וברמה בכלכלית אני אומר לאורך זמן שחייבת להיות פה תוכנית כללית שקודם כל תתמודד עם צד ההיצע"
לא טעיתם כשנתתם אפשרות ליטול הלוואות דיור בשני שלישים פריים? זה הרי תרם לביקושים.
"אני רוצה להגיד שהנושא של הפריים זה שינוי שהיה צריך להתבצע באופן כללי. יש לנו ניתוחים שמראים שזו לא הריבית שגורמת לבעיה, אלא רק מצב ההיצע. עליית המחירים כרגע נובעת מהדמוגרפיה שגדלה בקצב מהיר, ביקוש גדול מאוד והיצע שירד למשל מהסיבה שלא הייתה ממשלה שהפשירה קרקעות וכו'.
"פה יש גם חשיבות מאוד גדולה לנושא הציפיות, אם תהיה פה תוכנית שהמשק מבין שגם אם לא מחר, יהיה אפשר להגדיל את ההיצע, אז אנשים שהיום עולים על הרכבת הזאת כי הם בטוחים שהמחירים ימשיכו לעלות לא בטוח יעלו עליה, וזה כשלעצמו ימתן את השוק הזה".
בנוגע להעלאת מיסים, אומר ירון כי "להערכתנו, אם נרצה להמשיך להשקיע בתשתיות ואני מאמין שאנחנו צריכים לעשות זאת, ומצד שני לא ליצור גירעון או חוב גדול מדי - אנחנו נצטרך למצוא איזון שמצד אחד מייצר את ההשקעות האלה ומצד שני מאפשר פה ושם גידול של החוב, אבל בסופו של עניין נהיה חייבים להקטין את הגירעון לאורך זמן וזה יחייב גם איזון מצד המיסים".
כלומר, העלאות מיסים הן אקט כמעט בלתי נמנע בשנתיים הבאות?
"להערכתנו זה משהו שנצטרך לבצע בהמשך הדרך".