שר הכלכלה, ניר ברקת, והעומד בראש הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, קובי זריהן, נופלים בפח שנטמן לרבים מקודמיהם: גורמים בענף הקמעונאות לוחצים על המשרד והרשות לבטל את חובת סימון המחירים על גבי מוצרים ובכך לשנות את אופן הצגת המחירים בישראל ולעבור לתצוגת מדפים דיגיטלית. עקב כך, הרשות הוציאה מסמך לפיו היא בוחנת אפשרות שהרשתות יציגו מחירים דיגיטלית וישנו אותם כאוות נפשם. והצרכנים? יתמודדו.
גם היום, עם החוק הקיים, אין שום בעיה לרשתות לעבור לתצוגת מדפים דיגיטלית ובמקביל לסמן מחירים במדבקות על גבי המוצרים, אבל לפי הרשתות זאת הוצאה גדולה מדי להטמיע את הטכנולוגיה לצד המשך הדבקת המדבקות. הרשתות רוצות לחסוך בזמן עבודה ועובדים ולהגדיל רווחיות.
הטמעת הטכנולוגיה הזאת ללא חובת הצגת מחיר במדבקות המחיר - היא הפרס שהרשתות מחפשות כבר שנים רבות. אם הרשות לא תגביל אותם לשינוי מחיר דינאמי כלפי מטה בלבד ושינוי מחיר כלפי מעלה רק בהינתן תנאים מסוימים, הרשות תאפשר לכאורה לרשתות להעלות מחירים מתי שרק ירצו, במהירות שיא ובכל הרשת. לפי מאמר שפורסם לפני שבוע בפורבס, מדובר במהירות החלפת מחיר בכלל הרשת של 10 שניות בלבד.
לא יודעים כמה המוצר עולה? תדפיסו לו מדבקת מחיר
ביטול חובת סימון המחירים במדבקות מחיר עלול לבלבל צרכנים שייקחו מוצר מהמדף, ישכחו את המיקום שלו ויצטרכו לבדוק את מחירו בסורק, או באפליקציה. לפי הרשות להגנת הצרכן, צרכנים אף יוכלו להדפיס בסופר את המחיר ולהדביק מדבקות מחיר בעצמם על גבי מוצרים. כלומר: הצרכנים יהפכו לעובדי סופר.
ומה לגבי המחיר ליחידת מידה? הצרכן יוכל לסרוק את המוצר כדי לקבל אותו. ומה לגבי צרכנים קשישים, או צרכנים שאין להם אפליקציות בטלפון כמו צרכנים מהמגזר החרדי? אלה יילכו לחנויות הקטנות והלא טכנולוגיות, שיחויבו לסמן מחירים במדבקות והחנויות הגדולות ירוצו קדימה.
תראו מה הרשות מציעה, במכתב שהיא עצמה פרסמה. היא מקדמת "מתן אפשרות חוקית לעוסקים כך שיוכלו להציג מחירים באמצעות צגים דיגיטליים שמקושרים לקופה וככל שהחנות גדולה יותר, היא תידרש לעזרים נוספים כמו מכשירים נייחים לבדיקת המחיר, הדפסת תוויות מחיר שהצרכן ידביק בעצמו, הנגשת סכום הקנייה המצטבר באופן נייד וסריקת המוצר לשם קבלת מחיר ליחידת מידה וכן חשבונית דיגיטלית".
כל שלל הטכנולוגיות והתמרונים האלה יבואו במקום לראות את המחיר מול העיניים, במדבקת מחיר פשוטה. הצרכן יצטרך להדפיס בעצמו מדבקות, או לסרוק את המוצרים ועוד – רק כדי לגלות בוודאות את המחיר של המוצר הספציפי שהוא מבקש לקנות. אין מדבקת מחיר? אז אקח סורק דיגיטלי ואבדוק את המחיר. איך זה יעיל לצרכן? לא ברור.
מה שטוב לאירופה תמיד טוב לישראל? "זאת עבודה משפילה"
כבר בתחילת דרכו של ראש הרשות החדש – זה אחד הנושאים הראשונים שהונחו על שולחנו. מדוע? האם אין במדינת ישראל נושאים חשובים יותר בתחום הצרכנות מלבד מתנה לרשתות השיווק, שמשוועות לביטול סימון המחירים כבר למעלה מעשור? הן ניסו מספר פעמים להעביר ביטול כזה דרך ח"כים ושרים וכשלו.
שוב נדגיש: אין פה תועלת ברורה לצרכן. רשתות שלא יוכלו לעמוד בהוצאה הראשונית – יוכלו להמשיך להציג את המחירים בדרך הקיימת, כך לפי הרשות. כלומר לא רק שהרשות מצ'פרת את הרשתות – היא מצ'פרת את הרשתות העשירות יותר. השאר ימשיכו לסמן כרגיל.
ברשות להגנת הצרכן ובמשרד הכלכלה, מנסים לתת את התשורה הזאת לרשתות השיווק, בטריק שיווקי. הם כורכים את השתוקקות הקמעונאים לביטול סימון המחירים, עם רפורמת "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל", כשהרשות הודיעה שבמסגרתה היא בוחנת אפשרות להצגת מחירים דיגיטלית, שנפוצה באירופה. ואכן: באירופה השיטה הזאת נפוצה אף יותר מארה"ב. בארה"ב לוקחים את הזמן באימוץ שלה, כי לא כל מה שמתאים באירופה, מתאים אחד לאחד לארה"ב או לישראל ובאותה הדרך.
לפי הרשות: "בין היתרונות של הצגת מחירים דיגיטלית ניתן למנות דיוק במחירים והיעדר הבדלי מחיר בין המוצר למדף למחירו בקופה (ניתן לשנות את המחיר בכל עת, כך שהאמירה הזאת לא בדיוק נכונה), חיסכון בעלויות תפעוליות (פיטורי עובדים?), שיפור השירות וחוויית הקנייה, שליטה בתקציב בהלך הקנייה וכן היבטים של איכות הסביבה".
גורם מענף הקמעונאות אמר ל-ynet שאיגוד לשכות המסחר אכן פעל ופועל רבות לשם ביטול סימון המחירים. "זאת עבודה משפילה בשביל העובדים שצריכים לשבת ולהדביק מדבקות", טוענים באיגוד. הגורם הסביר: "זה יחסוך לנו הרבה מאוד כסף וכוח אדם". כלומר תפטרו עובדים? "או שנפנה אותם לעבודות משפילות פחות".
צג דיגיטלי: חיסכון בזמן, יתרון ניהולי ותפעולי, שמירת מאגר נתונים
מה זה בעצם תג מחיר דיגיטלי? באנגלית - DSL או ESL - Electronic shelf label – כלומר, תצוגת מדף דיגיטלית שמחוברת לקופה הראשית. זאת טכנולוגיית הצגת מחירים מתחלפת, שפועלת על סוללות ועושה שימוש בנייר אלקטרוני (טכנולוגיית קפסולות שמזריקה צבע באמצעות הטענה חשמלית שמזכירה את קינדל ) או במסכי LCD. המידע משודר לשילוט הזה מהקופה ובעצם מתוכנת ניהול הרשת, באמצעות רדיו, BLE (Bluetooth low energy) ו-NFC (near field communication). למערכת הזאת יש רכיב תוכנת ניהול תמחורים, רכיב תחנת תקשורת ומסוף תצוגה. היא מקושרת כמובן גם למאגר מידע של מחירי הרשת ולמידע שנאסף על צרכנים מזוהים ולא מזוהים.
היתרונות פה הם בעיקר לקמעונאים: הם יקבלו שליטה על כל התמחור בכל מדפי הרשת מרחוק (אם כי טעות בתמחור תגרור את כל הרשת לתצוגה מטעה), זה יקל עבורם על ניהול מלאי, על תמחור דינאמי (ומבלבל צרכנים) ויקל על דיווח ושינוי מבצעים בזמן אמת. ניתן יהיה לנטר אחר תנועות צרכנים בחנות, למפות את החנות ולהכווין צרכנים לאזור שהם מבקשים לרכוש בו. צרכנים שיורידו אפליקציות שמקושרות לתגי המחיר הדיגיטליים יוכלו לקבל מבצעים אישיים מול המדף.
חברות בעולם שמוכרות טכנולוגיה כזאת הן בין היתר LG Innotek הקוריאנית, Pricer AB השוודית, טוניתג הגרמנית ו-SES imagotag הצרפתית, שעובדת גם עם קארפור.
וולמארט תחסוך 48 שעות עבודה
במאמר שפורסם לפני שבוע בפורבס, נכתב כי גם רשת וולמארט הולכת לכיוון הדיגיטלי ובכך היא תצטרף להול פודס, קוהל'ס וקרוגר בהחלפת מדבקות המחיר על המדפים במסכים אלקטרוניים קטנים שישמשו במקום שלטי המחיר המודפסים. אמנם אירופה כאמור מובילה בשימוש בטכנולוגיה הזאת, אבל יש רשתות בארה"ב שמשתמשות בה מאז 2015.
"עד 2026, עובדי וולמארט יוכלו לשנות את תגי המחיר בכל 2,300 החנויות שלה, תוך מספר דקות ותוך שהם מגלחים 48 שעות מהמשימה שכיום דורשת הדפסת מדבקות ושלטים, הדבקתם ותלייתם והליכה ברחבי החנות לשם כך".
לוולמארט יש 120 אלף מוצרים והעובדים מעדכנים אלפי מחירים ברשת, על בסיס שבועי. תחשבו כמה כסף הרשת תחסוך אם העובדים יוכלו לשנות את המחיר בתגים הדיגיטליים תוך 10 שניות.
כלומר, גם בארה"ב מבינים שמדובר בטכנולוגיה שהמשמעות העיקרית שלה היא חיסכון בשעות עבודה או בעובדים. גם בארה"ב יודעים שאין שום קשר בין חיסכון לקמעונאי לחיסכון לצרכנים. "יש דאגה בקרב צרכנים ומחוקקים, שחושבים שזה יכול להביא לעליית מחירים. למשל: שהמחירים יעלו בזמן אמת כשהביקוש גבוה (תחשבו על הביקוש לאובר בעת סופת שלגים, אחרי הופעה)", נכתב שם. "יש גם חשש שיקצצו שעות לעובדים".
כן נכתב כי "אם וולמארט יכולה לשנות את המחירים כל 10 שניות - מה יקרה בפרק הזמן שיעבור מהרגע שהלקוח הבחין במחיר, בחר במוצר ועד שהגיע לקופה? המחיר שלו יכול לעלות. ומה יקרה אם אין ללקוח גישה לאפליקציה של הקמעונאי שמאפשרת סריקת התגים האלה וקבלת הנחות? הוא ישלם יותר?".
סנאטורים בארה"ב כבר שלחו למנכ"ל רשת קרוגר רודני מקאלן, מכתב ובו בקשה לפרט כיצד הרשת מתכוונת להשתמש במערכת התמחור האלקטרונית שלה. החשש שהם מביעים הוא שצרכנים ייפגעו והרשת תרוויח על גבם.
יחד עם זאת, בארה"ב למודת האינפלציה ועליות המחירים בשנים האחרונות – חושבים שאם וולמארט תעז להעלות ככה מחירים, היא תחטוף זעם צרכני. בתוכנית ששודרה ב-PBS אמר אחד מכתבי הצרכנות שהשתתפו בדיון, שקוקה קולה ניסתה בשנות ה-90 להציג מכונות שתיה שהמחיר בהן עלה כשמזג האוויר התחמם מאוד וספגה הרבה מאוד זעם. צרכנים בארה"ב צמצמו קנייה בעקבות עליות המחירים והפוקוס שלהם נמצא כעת על המחיר. בישראל לעומת זאת – הזעם הצרכני הוא לא תמיד אפקטיבי.
עו"ד הדס יעקובסון, מנכ"לית העמותה החדשה לצרכנות, מסרה: "עוד לפני שהתקבל המידע מה הציבור חושב כעל הרפורמה (התאריך הוא עד ה 19/9 ) יצאה הרשות לסחר הוגן - שבמשך שנים הביעה התנגדות נחרצת למהלך, בהודעה שנתנה את הסכמתה לרפורמה 'מה שטוב לאירופה'. מפליא הדבר, שדווקא בעת הזו, כאשר ברור שבנסיבות הללו הצרכן רק מפסיד, נלחמת הרשות בצרכנים במקום בעוסקים. המתווה שהוצע ע"י הרשות לסחר הוגן בדבר המעבר לצגים דיגיטליים שמשמעו חיסכון אדיר בעלויות לקמעונאים, לא יגיע לצרכנים ולא יתרום להורדת יוקר המחייה.
"בקשת הרשות לסחר הוגן לקבלת הערות מהציבור בעניין ביטול החובה לסמן מחיר על גבי מוצר, ולעבור לסימון מחירים באמצעות צגים דיגיטלים, ללא קבלת התחייבות מהקמעונאים שהחסכון יגולגל לכיסו של הצרכן תגרום לכך שמצבו העגום של הצרכן יוחלש עוד יותר.
"העמותה החדשה לצרכנות תומכת במעבר לצגים דיגיטלים, ורואה במהלך צעד נכון ומחייב, הן בשל התפתחות הטכנולוגיה שהותירה את ישראל המדינה היחידה בעולם שעדיין מסמנת מחירים במדבקות, והן בשל ההפחתה הניכרת המוערכת במיליוני שקלים, בנטל הרגולטורי על הקמעונאים, אולם, הקלה רגולטורית בתקופה של עליות מחירים פרועות, ללא קבלת התחייבות מהקמעונאים שהחסכון יגולגל לכיסו של הצרכן - היא מתנה לקמעונאים, ומכה גדולה בכיסו של הצרכן הישראלי".
מלשכת שר הכלכלה ניר ברקת נמסר: "שר הכלכלה ניר ברקת טרם קיבל החלטה בעניין סימון המחירים, כל פרסום אחר הוא שקרי. השר ברקת ממתין לממצאי הועדה שהקים ראש הרשות להגנת הצרכן, שבוחנת את הנושא לעומק וצפויה להגיש את מסקנותיה בשבועות הקרובים. לכשיתקבלו מסקנות הועדה, יקיים שר הכלכלה תהליך עומק ובסופו יחליט האם לאמץ את המלצותיה. השר ברקת יקבל החלטה שתטיב עם הצרכנים ותוזיל את המחירים לעם ישראל. המדיניות של שר הכלכלה היא מלחמת חורמה במונופולים ובקרטלים״.
גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר: "חשוב להדגיש שאין כל רצון או בקשה לבטל את החוק הקיים וסימון המחירים אלא רק לעשות תיקון לחוק הקיים שיאפשר התקדמות וחדשנות בשיטה הקיימת ולעבור לשיטה דיגיטלית הנהוגה ברוב מדינות העולם. בכל מקרה, מי שיקבע את הכללים החדשים הוא המחוקק והרגולטור ולא הקמעונאים. בשיח והידברות אפשר להביא לשינוי מבורך ויעיל שישמור על הצרכנים, יסייע לקמעונאים וייחלץ את עובדות ועובדי הענף מעבודה סיזיפית ומשפילה".
