בית המשפט למשפחה בתל אביב אישר לאחרונה לגבר גרוש לנהל תביעה שבה הוא הוא דורש לקיים הסדרי שהות עם ילד שאשתו הביאה לעולם מתרומת זרע אחרי הפרידה. השופט יהורם שקד לא קיבל את דרישת האישה לדחות את התביעה על הסף.
לבני הזוג בן ביולוגי משותף. לאחר גירושיהם הרתה האישה מתרומת זרע אנונימית וילדה בן. מלידתו ועד פרוץ הסכסוך בין בני הזוג לשעבר אפשרה האישה מפגשים בין הקטין לבין בעלה לשעבר, במסגרת הסדרי השהייה שלו עם הבן הביולוגי וכדי לחזק את קשרי האחאות ביניהם.
לא הייתה מחלוקת כי החל משנות חייו הראשונות של הקטין הוא נפגש עם הגרוש במסגרת משפחתית יחד עם אחיו הגדול. כמו כן, מתקיימים ביניהם סממנים לא מעטים המאפיינים בדרך כלל קשר של אב-בן, ובהם מעורבות בבית הספר, קבלת עדכונים מהמסגרת החינוכית, שם משפחתו של הקטין הוא צירוף של שני שמות המשפחה של הצדדים והוא אף פונה אליו כאבא.
הגרוש הגיש תביעה לקביעת הסדרי שהות אולם אשתו לשעבר ביקשה לדחות אותה על הסף וטענה כי אין לו כל מעמד כלפי הילד. לדבריה, בעלה לשעבר יצר "יצור כלאיים" כשביקש לקבל באותה תביעה גם הכרה בזכות הורית על הילד וגם הסדרי ראייה. הסדר הנכון, לשיטתה, היה לפעול להכרה בזכות ההורית בתביעה לקבלת צו הורות שכן כיום אין בינו לבין הילד כל זיקה. היא הזהירה ממדרון חלקלק שבו כל אדם שהיה בקשר קרוב עם קטין יוכל בעת סכסוך עם הוריו לדרוש זכויות שיובילו לכאוס.
עו"ד נטע מרום מגנזימיכל קושרובהגבר טען מנגד כי הזיקה והקרבה בינו לבין הילד ברורות. הוא הבהיר כי תביעתו נשענת על טובת הילד וזכותו לשמור על מרכיבי זהותו. כמו כן, יש לו זכויות כהורה פסיכולוגי/תפקודי, זכות שעוגנה בפסיקה שהכירה בחשיבות הקשר הרגשי שנוצר בין הילד לבין הדמות המטפלת ודואגת לו. הוא הדגיש שהזכות להסדרי שהות היא גם של הילד, שנפגע עמוקות מקטיעת הקשר כליל עמו.
השופט יהורם שקד הבהיר כי סילוק על הסף של תביעה הוא סעד קיצוני, שניתן רק במקרים שבהם ברור שגם אם יוכח מלוא הנטען בכתב התביעה, אין כל אפשרות, ולו הקלושה ביותר, כי יעלה בידי התובע לקבל את הסעד לו עתר.
הוא קבע שיש טעמים כבדי משקל לבירור התביעה, ולו משיקולי טובת הילד: "כאשר אני שוקל את הנזק שעלול להיגרם לקטין אם וככל שייסתם הגולל על תביעתו של האיש, אל מול הנזק שעלול להיגרם לו מהמשך בירור התביעה... מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת בירורה של התביעה".
בנסיבות אלה דחה השופט את הבקשה לסילוק על הסף והורה על המשך בירור התביעה. האישה חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד שי קדמי
• ב"כ המשיב: עו"ד שמואל מורן, עו"ד איילת בלכר-פריגת
• עו"ד נטע מרום מגנזי עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
