היזם ואיש העסקים, איל וולדמן, שייסד בין השאר את חברת מלאנוקס, איבד במתקפת הטרור הרצחנית ביום שבת את בתו הקטנה דניאל (24), שהייתה במסיבה ברעים. "דניאל הייתה אדם מדהים וכל מי שפגש אותה אהב אותה. היא לא עשתה שום דבר רע לאף אחד", אמר וולדמן בריאיון ל-CNN.
וולדמן סיפר על מה בדיוק קרה באותה מסיבה: "בן הזוג שלה בשש השנים האחרונות, נעם שי (26), והיא נסעו יחד למסיבה כדי לחגוג שלום ואהבה עם הרבה חברים, וביום שבת בבוקר הגיעו הבלתי אנושיים האלה והרגו 1,200 אזרחים ישראלים שלא עשו שום דבר רע. הבן והבת הנוספים שלי איתרו חמישה מיקומים בהם זיהינו את הטלפונים ושעון האפל שלהם. הלכתי לראות את המיקום בו היא נרצחה ומצאתי את המכונית בה זה קרה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"בין 3 ל-5 אנשים תקפו את הרכב משני כיוונים. אני חושב שהמתקפה הראשונה בוצעה מאחור, לפי ההריסות שמצאנו. לפחות שלושה כלי נשק שונים ירו על הרכב. מקדימה ראינו אופנוע ומאחור טנדר עם גופות של טרוריסטים".
בימים הראשונים שלאחר המתקפה וולדמן לא ידע מה עלה בגורלה של דניאל. "הייתה לי תקווה וקיוויתי שאולי הם נחטפו לעזה, ויש סיכוי שנראה אותם שוב בעתיד", הוא מספר. "אני חושב על כל האנשים שלא יודעים איפה האהובים שלהם נמצאים כעת, והלב שלי איתם".
על הפעם האחרונה שראה את בתו, סיפר וולדמן: "היא אמרה לי במפגש האחרון, שהיה למעשה יחד אצל פסיכולוג, שנעם והיא החליטו להתחתן. לצערי עכשיו נקבור אותם יחד. הם עברו לדירה חדשה רק לפני חודש וחצי, אותה הם ריהטו ועיצבו מחדש. הם רצו לגור יחד כבר הרבה שנים. הם גרו שם תקופה קצרה ועכשיו נצטרך לראות מה נעשה עם כל הציוד שלהם.
"אני מקווה שדניאל ונעם ינוחו על משכבם בשלום, ואני מקווה שהם במקום טוב. אני בטוח שהמשפחה והאנשים שהכירו אותם ימשיכו לחגוג את החיים שלהם".
וולדמן התייחס גם ללחימה מול חמאס: "צריכים להבין שישראל תגן על עצמה, אנחנו חייבים להראות לעזה ולאזרחים שם שזה משהו שלא יקרה שוב לעולם. הפעולות שמבצעים עכשיו הן כדי להגן על הגבולות שלנו וכדי להגן על האנשים שלנו.
"האזרחים של ישראל יגנו על עצמם, אחרי זה נצטרך לפתור דברים בתוך המדינה אבל ישראל תישאר חזקה ותהיה חזקה גם בעתיד הרחוק".
על העתיד מול הפלסטינים, אמר: "אני רוצה לדבר על שלום. הייתי מהראשונים שהעסיק עובדים פלסטינים. התייחסנו אליהם בדיוק כמו שהתייחסנו לעובדים הישראלים שלנו, בתקווה לשלום. גם היום היד שלנו מושטת לשלום. אנחנו רוצים ללמוד לחיות יחד ולא להמשיך להרוג אחד את השני".