1. למה פסח בט"ו בניסן?
ערב חג הפסח חל בט"ו בניסן, ונחגג במשך שבעה ימים לזכר יציאת מצרים. ט"ו בניסן הוא ליל ירח מלא. זהו ניצחון האור על החושך והטוב על הרע. גם חג הסוכות, השלישי בין שלושת הרגלים, נחגג ב־ט"ו בתשרי ונמשך שבעה ימים, וגם יום האהבה העברי חל בט"ו באב. שלושה ימים של שמחה, בשורות טובות, אהבה והרגשת אחדות.
2. חמץ, קטניות ומה שביניהם
איסור אכילת חמץ במהלך שבעת ימי הפסח מגיע מהתורה. חמץ נחשב כל אחד מחמשת מיני דגן: חיטה, כוסמין, שעורה, שיבולת שועל, שיפון, ששהו במים או במשקאות אחרים עד שהחמיצו. חמץ אסור באכילה, בהנאה ובאיסור של "בל ייראה" ו"בל יימצא". גם מאכלים ומשקאות שנעשים ממינים אלה, הם חמץ, כמו בירה, עוגיות ועוד. איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בקרב קהילות אשכנז ובחלק מקהילות צפון אפריקה (בעיקר מרוקו), הגם שקטניות אינן חמץ. לפי מנהג זה נמנעים מאכילת אורז, שעועית, סויה, פול, עדשים, אפונה, חומוס, תירס, אבל המנהג מתקיים רק לגבי אכילה. לא נאסרת החזקת קטניות בבית, אף בקרב הנוהגים להימנע מאכילתן.
3. אלו המצוות
בליל הסדר מצווה לספר על יציאת מצרים ומדברי חכמים, שנאמר: "והגדת לבנך". אוכלים מצה ומרור ושותים ארבע כוסות יין. מדליקים נרות בזמן הנהוג בערב שבת, ומברכים שתי ברכות: "להדליק נר של שבת ושל יום טוב" ו"שהחיינו". במוצאי החג השני מתחילים לספור את העומר.
4. אז מה אוכלים?
לפסח טעמים ומאכלים משלו, כשהדגש הוא אי אכילת חמץ. כל העדות לא מוותרות על אכילת מרק ודגים. יש האוכלים גפילטע פיש ומרק עוף עם קניידלך, ויש הנהנים מחריימה חריפה וממרקים אחרים. במהלך החג מוגשים מאכלי תפוחי אדמה וביצים, ירקות, כמו סלק וגזר מבושל, ומצה מטוגנת.
5. אפיקומן: בחזרה לילדות
אפיקומן הוא המצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר. נוהגים לקחת חצי מהמצה האמצעית משלוש המצות המונחות על שולחן הסדר, ולהצניעה עד סוף הסדר. בקרב חלק מיהודי אשכנז נפוץ מנהג, לפיו ילדים "גונבים" ומחביאים את האפיקומן, והמוצא זוכה בפרס. תזכורת: בכל מבוגר קיים ילד. תחשבו על זה...
6. משפטי הגדה: חוכמה לנצח
בהגדת פסח משולבים פסוקים, שמלווים אותנו אלפי שנים, בחלק מהם משתמשים בכל זמן כמשפטים חכמים לחיים, כדוגמה: "אחד אלוהינו – שבשמיים ובארץ" או "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". יש פסוקים שהפכו לשירים עוצמתיים, בהם: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו. שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".
7. מימונה
המימונה, במקור חג עממי של יהודים יוצאי מרוקו, מתקיימת במוצאי שביעי של פסח, וכוללת פתיחת שולחן מלא מטעמים מתוקים למען המשך מתוק. המאכל המפורסם הוא המופלטה. בשנים האחרונות משתתפים במימונה בני כל העדות, ראשי ממשלה ופוליטיקאים וידוענים, שאוכלים, שרים ורוקדים.
8. יום השואה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין בישראל מדי שנה, ומוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בין השנים 1933–1945, בדגש על מעשי גבורה ומרד באותה תקופה. ביום הזה נערכים בכל רחבי הארץ טקסי זיכרון למען "לא נשכח".
9. יום העצמאות: עם ישראל בארצו
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ב־ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948 בתל אביב, וב־27 ביולי באותה שנה נחגג "יום המדינה", שכלל מצעד צה"ל בתל אביב. זה היה חג העצמאות הראשון של מדינת ישראל הצעירה, כשהתאריך נבחר ככזה, כי היה זה יום פטירתו של בנימין זאב הרצל. בחוק יום העצמאות, התש"ט-1949, נקבע, כי "הכנסת מכריזה על יום ה' באייר כעל 'יום העצמאות'. ב־25 השנים הראשונות למדינה התקיים ביום העצמאות מצעד, שבו הוצגו כלי הנשק של צה"ל. גם לאחר שהמצעד הפסיק להתקיים, ממשיכים להיערך ביום העצמאות משט ימי ומטס אווירי לאורך המדינה.
עשו זאת במהירות ובקלות מקורנפלקס: חטיף כשר לפסח
מצרכים (אפשר להכפיל כמויות בהתאם לכמות האנשים):
200 גרם שוקולד מריר
50 גרם מחמאה
4 כוסות קורנפלקס קצוץ (לרגישים לגלוטן, יש גם קורנפלקס ללא גלוטן).
אפשר להוסיף: 50 גרם אגוזים / שקדים קצוצים דק, אפשר גם חמוציות וצימוקים.
אופן ההכנה:
להמס את השוקולד והמחמאה. כשהתערובת מצוננת, לשפוך לתוכה את הקורנפלקס (ויתר החומרים, אם רוצים בהם) ולבחוש. לרפד תבנית אפייה מרובעת בנייר אפייה, לשפוך לתוכה את התערובת, להדק ולקרר במקרר. לחתוך לריבועים, לשים בתוך מנג'טים מנייר ולהגיש על גבי צלחת אלגנטית.
