בשיתוף ידיעות הנדל"ן
אולפן ידיעות נדלן - מיחזור
כולנו מכירים את כלובי המיחזור של בקבוקי הפלסטיק ואת הפחים הכתומים והכחולים למיחזור אריזות ונייר. בשנים האחרונות אנחנו מודעים הרבה יותר לחשיבות המיחזור של פסולת ביתית, אבל מתברר שבתחומי חיים אחרים, עם היקף עצום של פסולת, המודעות והיישום קטנים הרבה יותר. כך למשל העיסוק בטיפול בפסולת הבנייה בישראל. רק כדי לסבר את האוזן - מדי שנה מיוצרים בישראל לא פחות משמונה מיליון טון של פסולת בנייה, ומעל 100 מיליון טון פסולת בנייה הושלכו בשטחים פתוחים מאז קום המדינה. מדובר במכת מדינה, וכעת יש מי שמנסה לשנות את המציאות, באמצעות יישום עקרונות הכלכלה המעגלית ומחזור פסולת בנייה.
ד"ר בני ברוש, מנהל אגף הבניין במכון התקנים; צביקה דוד, סגן נשיא ויושב ראש אגף תשתיות בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ; וגרא קאושנסקי, ממלא מקום מנכ"ל ומנהל אגף תשתיות ובניה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הגיעו לאולפן "ידיעות הנדל"ן" כדי להסביר איך מקדמים כלכלה מעגלית בענף הבנייה והתשתיות.
"הבעיה עם הפסולת הבנייה היא שמתייחסים לזה כאל פסולת ולא כאל משאב", אמר דוד. "מדינת ישראל הפסידה מיליארדי שקלים מאז קום המדינה בגלל טיפול לא נכון בפסולת בניין. מה שצריך לעשות היום זה לשנות את התפיסה ולהתייחס לפסולת כאל משאב".
כדי לעשות שימוש בחומרים ממוחזרים בענף הבנייה יש צורך בתקנים רלוונטיים. ד"ר ברוש ממכון התקנים התייחס לסוגיה ואמר באולפן כי: "הבשורה הטובה היא שזה לא תקוע, החותמת קיימת ואנחנו אוחזים בה ממש מעל האישורים. כתבנו או אימצנו גם את התקינה של אגריגטים ממוחזרים, גם את ההפניה של תקני המוצרים הסופיים שיוכלו להשתמש באגריגטים ממוחזרים וגם קבענו בשיתוף עם ההתאחדות את מנת הבדיקות שצריך. בסוף אנחנו רוצים לחיות הרבה יותר טוב, אבל אנחנו רוצים גם לבנות מבנים שיחזיקו לאורך שנים רבות ולא חס וחלילה כמו המבנה שקרס לפני כמה חודשים בחולון". לשאלה בכמה זמן מדובר עד שהאישורים הנדרשים יגיעו השיב ד"ר ברוש כי: " עברנו כברת דרך של ממש בעת האחרונה. מדובר להבנתי בעוד ישיבה או שתיים".
קאושנסקי התייחס אף הוא באולפן לצורך המשמעותי בקידום כלכלה מעגלית בענף: "צריך מודעות וכוונה. יש להכיר בפסולת בניין כמשאב לאומי ולהסתכל על זה באופן הזה לגבי המודעות. הגיע הזמן שהממשלה בהחלטות שלה גם תדע ליישם אותן וזה אומר שכל המשרדים וכל זרועות הביצוע יכנסו מתחת לאלונקה. יש להיעזר במגזר הפרטי שיש לו את הניסיון והידע ופשוט לדחוף את זה קדימה אחרת זה לא יקרה".
לגבי השאלה כיצד ניתן לקדם את התחום הזה בצורה משמעותית יותר, או מה יש לעשות בשטח כדי להתניע את התהליך, השיב קאושנסקי: "יש תשתית, וחייבים למנות פרויקטור לטובת העיניין - כמו שמינו פרוייקטור לקורונה. אדם שהתפקיד שלו יהיה לעבור ממשרד ממשלתי אחד למשרד ממשלתי אחר ולפתור את החסמים".
ד"ר ברוש התייחס לאותה השאלה ואמר: "אז מדינת ישראל בתהליך גידול תמידי ואנחנו נצטרך לגדול בטח בהיבט המשאבים. שחקן חדש ומרכזי בזירה צריך להיות המחצבה החדשה, כלומר, המבנים הקיימים. החרב מונחת על צווארינו, מבנים עלולים להתמוטט מרעידת אדמה ומטילים והתחדשות עירונית זה צו השעה. שימוש באותם מבנים שכבר לא יכולים לשמש אותנו יותר כחומרי גלם זה פיתרון נהדר".
דוד התייחס אף הוא לשאלה וסיכם כי: "שיתוף פעולה בין המגזר העסקי לבין הרגולטור זה הדבר הכי חשוב. אפשר לקצר תהליכים ואפשר לפתור את כל הבעיות כאשר יש דיאלוג. זה משהו אמיתי ובטוח, ואסור לאפשר לכל מיני גורמים אינטרסנטים שלא רוצים למשוך את הנושא הזה".
בשיתוף ידיעות הנדל"ן
