ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתכוונים להביא לאישור הממשלה אחרי חגי תשרי הצעת תקציב מדינה לשנת 2025, אולם שלא יכלול הפעם חוק הסדרים, לראשונה מאז שנת 1985. לתקציב צפויות להיות צמודות, ככל הנראה, רק מספר מצומצם מאוד של רפורמות דחופות, אך בכל מקרה לא חוק הסדרים רחב היקף, כפי שנהוג להביא לאישור בצמוד לכל תקציב מדינה.
תקציב המדינה לשנה הבאה, שצפוי לעמוד על כ-600-610 מיליארד שקלים, יהיה התקציב הגבוה ביותר אי פעם. למרות הוצאות המלחמה הגדולות, נתניהו וסמוטריץ' נחושים שלא להעלות מיסים באופן משמעותי ולא לקצץ בשיעורים נרחבים במשרדי ממשלה (וגם לא לסגור משרדים מיותרים) מטעמים פוליטיים, וינסו לעבור את "מכשול" העברת התקציב ללא שום רפורמות משמעותיות.
כזכור, הגירעון בתקציב המדינה נכון לחודש שעבר הגיע כבר ל-8.1%, וסמוטריץ' ממשיך לטעון כי זה יתכנס עד סוף השנה ליעד שנקבע במסגרת התקציב, של 6.6% (גירעון גבוה מאוד בפני עצמו). ללא צעדים משמעותיים שיצמצמו את ההוצאות או יגדילו את ההכנסות, גם בשנה הבאה הגירעון צפוי להגיע לשיעורים גבוהים ביותר - וכל זאת בעוד שסוכנויות הדירוג המרכזיות בעולם מסתכלות מקרוב על הנעשה בניהול הכלכלה בישראל, ועשויות להוריד דירוג אשראי פעם נוספת אם לא יראו התכנסות לאיזושהי מסגרת תקציבית אחראית.
בינתיים, ובעוד שנתניהו וסמוטריץ' הקפיאו את דיוני התקציב, הגורמים המקצועיים במשרד האוצר, שערים כבר חודשים לבעייתיות באי-גיבוש תקציב אחראי, החלו לגבש בעצמם בהובלת מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר "תוכנית חירום" כלכלית שכוללת צעדים שעשויים לסייע בעמידה במסגרת תקציב אחראית.
את התוכנית הם צפויים להציג לשר ב-22 באוגוסט, כאשר גם הם מטילים ספק בכך שיאושרו רוב הצעדים שיגובשו בתוכנית הרחבה, כאשר תושלם, מאחר שמסיבות פוליטיות, כאשר יתכן שייקבעו בעת הקרובה בחירות לכנסת, הממשלה תבקש להימנע מלהטיל גזירות כלכליות קשות על הציבור. זאת גם הסיבה העיקרית לכך שלפי שעה הדיונים להכנת תקציב מלא עם חוק הסדרים רחב ומרובה ברפורמות כלכליות חשובות, לשנת 2025, מוקפאים.
בכיר באוצר התבטא בשיחה ל-ynet היום כי "אין ברירה. המצב הכלכלי הולך ורע, וכמי שיש לנו אחריות ראשונה במעלה למצב המשק ועתיד הכלכלה, אנחנו חייבים להגיש הצעה לביצוע צעדים דחופים. זאת, כאשר ברקע קיים החשש המתחזק אצלנו שדירוג האשראי של ישראל עלול להיות מופחת כבר בקרוב ועלינו לנסות ולפעול כדי למנוע זאת".
הקפאת כל הקצבאות - חוץ מחריגים בודדים
יש לציין כי כל הצעדים לא מתוכננים להתבצע בשנת התקציב הנוכחית, אלא החל מינואר 2025. התוכנית תכלול הקפאה מלאה, חוץ מחריגים בודדים מאוד, של כל הקצבאות, העלאות תקרות תשלומי מיסים והקפאה של השכר הממוצע במשק.
המשמעות תהיה אובדן של כ-3% עבור האזרחים ומשקי הבית מהצמדת קצבאות, כמו קצבאות ילדים, זקנה, דמי אבטלה והבטחת הכנסה, קצבאות לחד הוריות, לאימהות, מזונות ועוד. לפי ההצעה המתגבשת, יוקפאו גם סכומי המענקים לחיילים משוחררים, מענקי לידה, מענקי לימודים, שאירים ועוד. ככל הידוע ההצעה מחריגה רק קצבאות לנכים, לבעלי מוגבלויות, לנזקקים לסיוע סיעודי ועוד חריגים מעטים לאוכלוסיות חלשות במיוחד שייקבעו.
הקפאת השכר הממוצע במשק, המחושב בכל שנה ב-1 בינואר על ידי המוסד לביטוח לאומי, תגרום להקפאה מוחלטת של העלאת שכר הבכירים, כולל, חברי הכנסת וכ-1,000 בכירי שירות המדינה. כמו כן, מוצמדים לשכר הממוצע ולכן יוקפאו שכר המינימום ומספר גמלאות. ימותנו גם חלקית עליות מתוכננות בחשבונות החשמל ובמיסי הארנונה, שחלקם צמוד לעליית השכר הממוצע במשק.
ואלה צעדים נוספים שבכירי משרד האוצר בוחנים להמליץ לכלול בתוכנית החירום, שתהיה בהיקף של כ-30-25 מיליארד שקל:
- ביטול הפטור המוחלט ממס למשכירי דירות עד לסכום של 5,564 שקל בחודש.
- הקפאת גיוס עובדים למשרדי הממשלה, ולכלל המגזר הציבורי, למעט חריגים שיאושרו.
- הפחתת הטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.
- העלאת מס הרכישה לבעלי דירה שנייה או שלישית ומעלה.
- העלאה אפשרית של מס החברות לתקופה מוגבלת.
- העלאת מס ערך נוסף באחוז נוסף - רק אם יידרש בשל המשך המלחמה - בשנת 2026 (כבר אושר בממשלה ובכנסת שהמע"מ יועלה באחוז אחד ל-18% ב-1 בינואר 2025).
- ביטול הטבות מסוימות במיסי יבוא שחוקקו בשנים האחרונות בהוראות שעה.
- ביטול מדרגת מס ההכנסה של 10%, כך שגם בעלי שכר נמוך ישלמו מס הכנסה של 14%.
- הקפאת כל נקודות הזיכוי.
- ביטול הטבה לילד השישי ומעלה בקצבאות הילדים.
- הטלת מס על שירותים דיגיטליים (כמו על נטפליקס).
כמו כן, יציעו חלק מבכירי האוצר לעכב בשנה הוצאות בתחומי התשתיות (הרחבת כבישים והנחת מסילות ברזל, קווי ביוב וכדומה), ותיבחן הגדלה נוספת של הטלת המס שאושרה רק לאחרונה על הסיגריות ומשקאות חריפים.
לכל אלה יתווסף קיצוץ רוחבי מצומצם נוסף בתקציבי כלל משרדי הממשלה, ככל הנראה למעט הביטחון וביטחון הפנים, ברקע המלחמה, אך יתכן שיוחרגו הפעם מהקיצוץ גם תקציבי הבריאות, הרווחה והחינוך, כך שהקיצוץ יהיה מצומצם למדי.
עוד יוצע לקיים מבצע רחב של רשות המיסים לגביית חובות עבר ושוב יוצע לסגור מספר משרדי ממשלה מיותרים, כמו משרד המורשת והמשימות הלאומיות ומשרד ירושלים (בהרכב הממשלה הנוכחית הסיכויים לכך מועטים מאוד, אך ההצעה תועלה כנראה שוב).
