ניצחון לדייר בבניין ברחוב משה שרת בתל אביב, שסירב לשתף פעולה עם שכניו בתמ"א 38 בטענה שהפרויקט מקפח אותו: המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין בתל אביב, דגנית קציר-ברין, קבעה לאחרונה שבעלי דירות שמרוויחות מהפרויקט ישלמו לו 249 אלף שקל כתנאי להתחלת העבודות.
11 התובעים ושני הנתבעים בהליך הם בעלי דירות בבניין שליד כיכר המדינה, שנבנה בשנות ה-60 המוקדמות של המאה הקודמת. ב-2019 התקשרו רוב בעלי הדירות עם חברה יזמית להריסת המבנה ובנייתו מחדש, תוך הכפלת מספר הדירות ומתן תמורות לבעלי הדירות הקיימים. בעוד ש-11 התובעים תמכו בפרויקט, שני בעלי דירות מיאנו לחתום על הסכם התמ"א.
1 צפייה בגלריה
הסכם חוזה שכירות אילוס אילוסטרציה
הסכם חוזה שכירות אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
באמצעות עוה"ד הדר דוד ושמעון מרשה חגית פנו התומכים לבית המשפט וביקשו לאשר הסכם פשרה שאליו הגיעו עם אחת מהסרבנים. ואולם הנתבע הנוסף, עולה מבלגיה בשנות ה-80 לחייו שיוצג על ידי עו"ד חן רואימי, התנגד בטענה שהוא מופלה לרעה ביחס לשאר בעלי הדירות. למשל, הוא טען שהדירות העורפיות קיבלו מרפסות הגדולות פי שניים יותר מדירות החזית (בהן נכללת דירתו).
מנגד טענו התובעים שהתנגדותו אינה סבירה, וכי המשך מגורים בבניין הרעוע וחסר הממ"דים מעמיד אותם בסכנה מוחשית. הם ביקשו לאשר את הפרויקט חרף התנגדות השכן.
המפקחת הגיעה למסקנה שלפיה הנתבע אכן קופח ביחס לשאר בעלי הדירות. לדבריה, ההטבות שמקבלים כלל בעלי הדירות מהפרויקט שוות ערך ל-460.13 מ"ר. בחלוקה ל-13 דירות יוצא שכל בעל דירה אמור לקבל תוספת שוות ערך ל-35.39 מ"ר, שבפועל חלק מהדירות מקבלות תוספת גדולה יותר.
כך למשל, אחת הדירות עתידה לקבל במסגרת הפרויקט הטבות שוות ערך ל-41.89 מ"ר בעוד דירה אחרת נמצאה זכאית ל-47.35 מ"ר. מניתוח הממצאים עלה, לדבריה, שהדייר אכן הופלה בעניין התמורות באופן שיש לפצות אותו בסכום השווה ערך ל-4.15 מ"ר.
"ייאמר מיד", הדגישה, "איני סבורה כי יש בהיעדר השוויון כדי להוביל למסקנה לפיה יש לדחות את התביעה שכן קיימת חשיבות לביצוע פרויקט לחיזוק מפני רעידות אדמה ואין ספק כי דירתו של הנתבע תושבח כתוצאה ממנו בצורה משמעותית. את חוסר השוויון בתמורות ניתן וצריך לאזן מבחינה כספית. לכן מצאתי לאשר את הפרויקט בתנאי שהנתבע יהא זכאי לפיצוי".
לפי חישוב של 60 אלף שקל לכל מטר רבוע, קבעה המפקחת כי הפיצוי שעל הדייר לקבל כתנאי לאישור הפרויקט יועמד על 249 אלף שקל. היא קבעה שהפיצוי ישולם על ידי בעלי חמש הדירות ה"נהנות" ביותר מאישור הפרויקט, כלומר אלה המקבלות את ההטבות הגדולות ביותר ביחס לשאר. עוד היא פסקה שהדייר יקבל את הוצאות שלו על ההליך ואת שכר הטרחה ששילם לעו"ד בסך 33 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד הדר דוד ועו"ד שמעון מרשה חגית • ב"כ הנתבע: עו"ד חן רואימי • ynet הוא שותף באתר פסקדין