בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה שהגישה חברת נדלן לצו מניעה שיאסור על חברה חדשה שהקים עובד לשעבר ובחר בשם דומה. השופטת סיגל יעקבי הסכימה שהבחירה בשם הדומה נעשתה על מנת להטעות את הציבור לחשוב שמדובר באותה חברה.
החברה הוותיקה, "ס.א. ישראל-אירופה יזמות ושיווק נדל"ן בע"מ", הוקמה ב-2011 ועסקה בהתחדשות עירונית. בשלב מסוים עזב אותה המנהל שלה, והקים חברה חדשה בשם "קבוצת ישראל אירופה התחדשות עירונית בע"מ". הסכסוך פרץ בשל הדימון והשימוש בשם "אירופה".
בבקשה לצו מניעה שהוגשה בשנה שעברה נטען שבחירת השם מטעה את הציבור. מאז היווסדה, צוין, מוכרת החברה הוותיקה בשמה המסחרי "קבוצת ישראל אירופה", וזהו גם השם של דף הפייסבוק העסקי שלה. מכאן, שהשימוש במילים "קבוצת ישראל אירופה" בשמה של החברה החדשה עשוי לבלבל לקוחות פוטנציאליים. עוד נטען כי נסיבות רישומה של החברה החדשה מלמדות שהיא מנסה להתחזות בכוונת מכוון ויש למנוע ממנה לעשות זאת.
מנגד טענה הנתבעת כי לחברה החדשה אין בלעדיות על השם "ישראל-אירופה", והלכה למעשה מדובר בשמות שונים לחלוטין שניתן להבחין בהבדלים ביניהם בעין בלתי מזוינת. לשיטתה, חשש מינורי ובלתי מבוסס להטעיה לא מצדיק נקיטת סנקציה חמורה של שינוי שם.
עו"ד שגיא דותןבני לפידאבל השופטת יעקבי מהמחלקה הכלכלית במחוזי קבעה כי במקרה זה מתקיימים שלושת המבחנים שהותוו בפסיקה לצורך הקביעה האם שמה של חברה הוא מטעה באופן המנוגד לחוק החברות, ושבגין כך ניתן להורות על שינויו ("המבחן המשולש").
אשר למבחן הראשון, "מבחן המראה והצליל", נקבע כי צמד המלים "ישראל-אירופה" מקושר באופן אסוציאטיבי לשמה של התובעת דווקא, ובנסיבות אלה הכנסת המילים הללו לשמה של הנתבעת מטעה. בנוגע למבחן השני, "סוג הסחורות וסוג הלקוחות", צוין ששתי החברות עוסקות באותו תחום ופונות לקהלי יעד דומים, באופן שמגביר את סכנת ההטעיה הנובעת מהדמיון בין השמות.
השופטת ציינה שאמנם חזקה על אדם המתקשר בעסקת התחדשות עירונית כי יבדוק לעומק את פרטי העסקה, לרבות שם החברה, באופן שמפחית את החשש מפני הטעיה. אלא שלדבריה, אי אפשר לנתק את המבחן השני מזה השלישי – העוסק ביתר נסיבות המקרה ובפרט בעובדה שמייסד החברה הנתבעת שימש עד סמוך להקמתה כמנהל בחברה הוותיקה.
בפסק הדין נכתב כי ברור שפעולתו "להקמת חברה בשם הכולל את המילים ישראל אירופה ובכלל זה הבחירה בשם 'קבוצת ישראל אירופה' נועד כדי ליצור בקרב הציבור את הרושם כי מדובר באותה חברה או למצער חברה הקשורה אליה". לפיכך נקבע שהשם דומה עד כדי הטעיה והוא צו האוסר על הנתבעת להמשיך ולהתקרא בשמה או בשם אחר הכולל את המלים "ישראל-אירופה".
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד תומר בר נתן ועו"ד שירה אידלמן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד נדים מסרי ועו"ד האלה חמדן
• עו"ד שגיא דותן עוסק בדיני חברות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
