ג'ושוע אנגריסט בראיון לאולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
ג'ושוע אנגריסט, שזכה אתמול בנובל לכלכלה על "תרומתו המתודולוגית לניתוח יחסים של גורם ותוצאה", הסביר היום (ג') בריאיון לאולפן ynet על עבודתו שזיכתה אותו בפרס, והתייחס לסיבה שבגללה החליט לחזור לארה"ב למשרה ב-MIT אחרי שעשה עלייה: "רמת המדע בישראל מבחינת הכלכלה האקדמית היא די מרשימה ואני זוכר את התקופה הזאת כתקופה טובה. אבל היו דברים כמו רמת החיים והצורך לקנות דירה ולקיים משפחה. בכל מקרה אם קוראים לך ב-MIT אתה מגיע".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אנגריסט יקבל 2.5 מיליון קרונות שבדיות - 275 אלף דולר, מכיוון שזכה בעצם ברבע מהפרס (ברבע נוסף זכה פרופ' גידו אימבנס ובחצי השני זכה פרופ' דיויד קארד).
"הפרס מכיר בשינוי כיוון בכלכלה האמפירית כלפיי שאלות סיבתיות", הסביר אנגריסט. "מה גורם למה מעבר לקורלציה. למשל, האם מי שלמד בבית ספר פרטי או מאזור מסוים לומד יותר בגלל הבחירה הזו? זו שאלה שהיינו רוצים לענות עלייה באמצעות ניסוי קליני ומכל מיני סיבות אי אפשר לעשות זאת, אז אנחנו משתמשים בנתונים שיש בשטח. לפעמים נתונים אדמניסטרטיביים, לפעמים נתונים מסקרים ומוצאים לזה פתרון".
אנגריסט הזכיר את עבודתו של פרופ' קארד שמצא כי העלאת שכר המינימום בניו ג'רזי לא גרמה לעליית האבטלה, אך הבהיר כי לא תמיד ניתן למצוא קשר סיבתי: "צריך תמיד לבדוק את הכדאיות. יש שאלות שאי אפשר לפתור אותם בפטנטים או בשיטות אקונומטריות אבל יש הרבה שאלות שכן אפשר".
"ב-1982, אחרי שסיימתי תואר ראשון בארצות הברית, עשיתי עלייה והפכתי לאזרח ישראלי", סיפר אתמול אנגריסט במסיבת עיתונאים. "התחלתי את התקופה שלי בישראל כסטודנט לתואר שני באוניברסיטה העברית, וזו הייתה הצלחה גדולה עבורי כי פגשתי את אשתי לעתיד מירה – אבל זו לא הייתה הצלחה גדולה מבחינה אקדמית. נשרתי אחרי כשנה מהלימודים. אחר כך שירתתי שנתיים בצבא. ואז הצלחתי לשכנע את מירה אשתי לחזור לארצות הברית ולסיים את הלימודים שם".
בריאיון לפני 15 שנה סיפר חתן הנובל מדוע לא המשיך להתגורר בישראל. "נמאס לי מהמצב כאן, המערכת הישראלית לא משקפת את המציאות של תשלום דיפרנציאלי לפי תחום. זו מערכת ציבורית, והיא לא מאוד גמישה", אמר אנגריסט בריאיון ל"ג'רוזלם פוסט" ב-2006.
זוכה הנובל הישראלי השתמש בדוגמה של פרופסורים באוניברסיטה, ואמר כי פרופסורים בתחומים כמדעי המחשב וכלכלה שבהם יש ביקוש גבוה מקבלים אותו שכר כמו פרופסורים בתחומים כמו ספרות. במדינות אחרות, ציין, השוק קובע את שכר המרצים. "אנשים כישרוניים שאולי רוצים לעבוד בישראל צריכים לשלם מחיר גבוה מבחינה פיננסית. קשה להשאיר אנשים במערכת שכזו", אמר אז.
היום העדיף אנגריסט שלא להעביר ביקורת דומה על מצב האקדמיה: "אני באמת שכבר לא עוקב. אני לא קשור לזה כבר די הרבה זמן".
