מכון התקנים הישראלי ישלם לאישה המתמודדת עם נכות נפשית כ-80 אלף שקל בגין הפליה בקבלה לעבודה – כך נקבע לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה. השופטות לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה וחני אופק גנדלר שוכנעו כי ההחלטה לא להעסיק אותה מנוגדת לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
מדובר באישה בשנות ה-50 לחייה, שלפני כשני עשורים עברה אירוע טראומתי בדרכה מעבודתה לביתה. כתוצאה מכך היא החלה לסבול מתסמונת פוסט טראומטית שבאה לידי ביטוי בתסמינים נפשיים שונים ובהם חרדה, דיכאון וקשיי ריכוז. האירוע הוכר בביטוח הלאומי כתאונת עבודה ונקבעה לה נכות יציבה.
אחרי שעברה תקופת שיקום והתאוששות חזרה האישה לשוק העבודה. במסגרת זו הפנה אותה שירות התעסוקה באפריל 2019 לראיון עבודה במכון התקנים הישראלי, לתפקיד נציגת שירות במחלקה הטכנית. שני הראיונות הראשונים עברו בהצלחה, ולדבריה אפילו נמסר לה שעליה להתייצב לעבודה בהקדם.
אלא שבתביעה היא טענה שברגע האחרון, בסוף הריאיון השני, הגיעה לחדר מנהלת משאבי אנוש והחלה לתחקר אותה על אודות נכותה. בהמשך יצאו המראיינת ומנהלת משאבי האנוש מהחדר, ולאחר מכן חזרה הראשונה ואמרה למועמדת שהעסקתה במכון כנראה לא תתאפשר. ואכן, כמה ימים לאחר מכן היא קיבלה הודעת דחייה רשמית.
באמצעות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא הגישה תביעה נגד המכון לבית הדין האזורי, אלא שהיא נדחתה. השופטת אריאלה גילצר-כץ קבעה שהאישה אינה בגדר "אדם עם מוגבלות" כהגדרתו בחוק, ואי-קבלתה לעבודה נבעה משיקולים ענייניים.
בערעור שהגישה היא טענה שבית הדין האזורי שגה כשקבע שהיא אינה "אדם עם מוגבלות". לשיטתה, בנסיבות אלה היה צורך להפוך את נטל ההוכחה, כך שמכון התקנים הוא שיצטרך להוכיח שלא הפלה אותה. המכון, מצדו, ביקש לדחות את הערעור ולהותיר את פסק הדין על כנו.
עו"ד רענן קריב צילום: אלי אורן ברקע הדיון בערעור ניצב סעיף 8(ד) לחוק, הקובע איסור הפליה בקבלה לעבודה גם כלפי "מי שנחשב לאדם עם מוגבלות". שופטות בית הדין הארצי שדנו בערעור ציינו שפסק הדין האזורי למעשה אינו מפרט מדוע אין להחיל סעיף זה על המקרה שלפניהן.
הן קבעו ש"יש לראות במערערת כמי שנחשבה על ידי המכון לאדם עם מוגבלות, ובהתאם זכאית להגנתו של סעיף 8 לחוק", כלומר - הגנה מפני הפליה בקבלה לעבודה, וזאת "לאור הוראתו המפורשת של סעיף 8(ד)".
בהמשך קבעו השופטת שהמכון לא הרים את הנטל הרובץ עליו, להוכיח שלא הפלה את המערערת בקבלתה לעבודה. לעניין זה צוין שהאישה צלחה שני ראיונות כמעט מלאים, ואפילו מנהל המחלקה המקצועית שבה הייתה אמורה לעבוד אישר בחקירתו הנגדית כי ניתן היה לקבלה לעבודה.
בנסיבות אלה קבעו השופטות שהערעור יתקבל, וכי המכון יפצה את האישה ב-70 אלף שקל בגין הפלייתה מחמת נכותה הנפשית, בתוספת 10,000 שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד סיגלית פורת גורנשטיין
• ב"כ המשיב: עו"ד רן גפטר חרמש ועו"ד עופר איילון
• עו"ד רענן קריב עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
