תפקידי מפתח כלכליים בישראל מצפים לאיוש קרוב ועל רקע החקיקה הבלתי נעצרת של המהפכה המשפטית, החשש בקרב גורמים כלכליים בכירים הוא מפני מינויים פוליטיים במקומות שאף פעם לא בוצעו כאלה.
מוסדות המפתח בכלכלה הישראלית, שעל פיהם פועל המשק הישראלי והמשפיעים על כל היחס של העולם הפיננסי וההשקעות בישראל, הם שלושה: משרד האוצר, בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נדגיש, כל העולם עוקב אחר הנתונים והתחזיות הכלכליות שמפורסמים על ידם והם עשויים להכריע לאן תפנה דרכו של המשק הישראלי, בתקופה של טלטלה ואי יציבות.
אולם, לא רק שאלה המוסדות העיקריים המשפיעים ומדווחים על מצבה של כלכלת ישראל, אלא שבתוכם מצויים גם שלושה התפקידים החשובים במיוחד לתיאור וחיזוי מצבו של המשק הישראלי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לא רק הריבית
בבנק ישראל ימונה כבר בעוד שמונה חודשים נגיד חדש. וכאן כמובן מדובר בתפקיד שבו לא רק החלטה על גובה הריבית, רכישת או מכירת מטבע חוץ ומהלכים קובעים אחרים הם חשובים ביותר, אלא כל הכרזה של נגיד הבנק עשויה להשפיע דרמטית ומיידית על הכלכלה הישראלית והיחס אליה בעולם.
ראו כיצד משפיע רק רמז בהודעת נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל רזרב), בענייני מדיניות הריבית לאחרונה, על מפולת או זינוק בבורסה ועל שוויו של הדולר וגם יצירת או מניעת מיתון במשק האמריקאי.
גורמים כלכליים בכירים בישראל, בהם במשרדי הממשלה הכלכליים העיקריים, בתוכם האוצר, מביעים כבר חשש שראש הממשלה בנימין נתניהו, שעד כה בחר ומינה נגידים לא פוליטיים מוכשרים ומוערכים, כמו הפרופסורים יעקב פרנל, סטנלי פישר, קרנית פלוג ואמיר ירון, מתכנן מינוי פוליטי לתפקיד הכלכלי הבכיר ביותר בישראל. כך מוזכר כמועמד מועדף מאוד מקורבו, יועצו הכלכלי ואיש אמונו, הפרופסור אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.
לא משנה כלל אם הפרופסור שמחון מתאים או לא מתאים לתפקיד. החשש של גורמים בכירים, בין השאר במשרד האוצר, הוא שמינוי פוליטי כזה עלול יהיה ליצור מהלכים מתואמים עם ראש הממשלה – למשל בתחום הריבית - להביא לפרסום תחזיות "נוחות" לממשלה גם בימים קשים וסוערים ולהביא לאובדן עצמאות בנק ישראל, שהיא אבן בוחן בעולם לאמינות הבנק המרכזי.
כאן המקום להזכיר את הראיון שסיפק שמחון השבוע ובו התייחס למספר נושאים ובהם מחירי הדיור. בלי להתבלבל ובלי ללכת סחור סחור, שמחון טען כי אחת הסיבות העיקריות לבלימת העלייה במחירי הדיור היא שהציבור "מאמין לממשלה". את הסיבה שברורה לכל מומחה ולכל מי שעוסק בכלכלה והיא עליית הריבית תיאר שמחון כגורם משני.
פרופסור אבי שמחון בוועידת מקרקעי ישראל. צפו בראיון
(צילום: בראל אפרים,)
סטטיסטיקה פוליטית
תפקיד מפתח נוסף הוא של הסטטיסטיקן הממשלתי. בכל העולם הדמוקרטי מקבלים כ"תורה מסיני" את נתוני הלשכות הממשלתיות לסטטיסטיקה ואת תחזיות הסטטיסטיקן הממשלתי. לא כך המצב באשר לנתונים שפרסמו בעבר לשכות מרכזיות לסטטיסטיקה במדינות לא דמוקרטיות - ברוסיה ("יבול התבואה עלה בעשרות אחוזים", בימי השלטון הקומוניסטי, כאשר היבול דווקא פחת) או בצפון קוריאה (איש לא מאמין לנתוני הצמיחה בארץ הסגורה הזאת).
רצונו של ראש הממשלה נתניהו, כפי שפורסם בחדשות כאן, למנות לתפקיד הזה את איש אמונו, מקורבו, תומך נלהב של הליכוד וכיום מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, שאינו כמובן פרופסור לסטטיסטיקה, הוא דוגמה לחשש הכבד של גורם בכיר באוצר ושל איגוד הסטטיסטיקאים בישראל מפוליטיזציה גם בנתוני הלשכה החשובה הזאת.
נכון, שלי כבר לא יהיה כנראה, כי הוא אינו עונה על התנאים למינוי הסטטיסטיקן הממשלתי, שפורסמו אחרי הביקורת הרבה שהושמעה על כוונות ראש הממשלה למנותו, אולם ראש הממשלה יעדיף לבחור, כך חוששים באוצר ובמשרדי כלכלה נוספים, מועמד "נוח" לשלטון.
"לא יאמינו לאף נתון שהלשכה תפרסם אם ימונה לראשה פוליטיקאי מקורב לראש הממשלה שעלול לעוות נתונים ותחזיות בכוונה תחילה", הזהיר בפנינו גרם בכיר במשרד האוצר. אגב, גם שמו של הפרופסור שמחון הוזכר לתפקיד המפתח הזה.
בימים אלה מכהן כממלא מקום זמני של הסטטיסטיקן הממשלתי, מי שהיה משנה של הסטטיסטיקן הראשי שנים רבות, יואל פינקל, איש מקצוע משכמו ומעלה, שמשום מה ראש הממשלה לא מוכן למנותו במינוי קבע במקום פרופ' דני פפרמן, שפרש בשנה האחרונה לגמלאות אחרי תשע שנים בתפקיד.
מי שניסח את המצע של סמוטריץ' ימונה לכלכלן הראשי?
תפקיד המפתח השלישי הוא חשוב לא פחות – הכלכלן הראשי של משרד האוצר, על פיו יישק דבר בהכנת תקציבי המדינה, המשמעות של גיבוש תוכניות כלכליות חדשות והשפעת חקיקת חוקים כלכליים על המשק.
מזה חמש שנים מכהנת בתפקיד המפתח הזה שירה גרינברג, שצמחה במשרד האוצר ומכירה היטב את כל אגפי המשרד והמשק הישראלי. מדובר בכלכלנית ראשית מעולה, מסורה ואובייקטיבית, שגם הייתה הראשונה להתריע עוד לפני שבועות רבים ביושר רב וללא חשש בפני בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' מהשפעותיה הרעות של הרפורמה המשפטית על המשק.
יחסו של סמוטריץ' לאזהרות כאלה התברר כאשר תקף בזלזול את תחזיותיהם של גרינברג ושל ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, מינוי מקצועי גם הוא, וטען כי הם חוזים שחורות "מטעמים אידיאולוגיים".
ראש אגף התקציבים לשעבר שאול מרידור וד"ר אמציה סמקאי
(צילום: גיל יוחנן, חגי דקל)
כעת מתברר שבמשרד האוצר עולה שמו של המועמד המוביל להחליף ב-1 ביוני הקרוב את גרינברג, ומדובר בד"ר אמציה סמקאי, מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן ומנכ"ל חברת הייעוץ "סמקאי אסטרטגיה". סמקאי נחשב למקורבו של השר סמוטריץ' מזה מספר שנים ואף ניסח את המצע הכלכלי של האיחוד הלאומי שלדבריו "מבוסס על ערכי הכלכלה ביהדות".
סמקאי הוא תומך נלהב במהפכה המשפטית, כאחד הכלכלנים היחידים במדינה שמתיישר עם נתניהו וסמוטריץ' בתחזית שהרפורמה תהיה טובה לכלכלת המדינה. בראיון לאולפן ynet לפני כחודש וחצי טען שאזהרות הכלכלנים הבכירים וגם זאת של ראש אגף תקציבים לשעבר שאול מרידור שהתראיין גם הוא לאולפן הן הפחדות חסרות בסיס: "אני לא ראיתי ירידה בהשקעות זרות, הדברים האלה פשוט לא קורים וזה פשוט לא נכון", טען. מרידור השיב אז לטענותיו ואמר: "אני לא מכיר את מר סמקאי, אני מניח שהוא דוקטור נכבד. העניין ש-300 פרופסורים והאנשים הכי רציניים בכלכלה הישראלית אומרים את ההפך הגמור ממנו. אז או אתה יודע, כשאחד אומר שאתה שיכור, שניים תמשיך לבלות, בשלישי כדאי שתלך לישון".
רק בימים האחרונים צייץ סמקאי בטוויטר: "מכתב הכלכלנית הראשית בנוי כמו מגדל קלפים רעוע, מלא בהנחות מוזרות, ובבסיסו אבן אחת: ההנחה שהרפורמה תהפוך את ישראל לפחות דמוקרטית. ניתחתי את המחקר שנייר העמדה מתבסס עליו ואת מדד הדמוקרטיה שעליו המחקר מסתמך. כצפוי: ישראל תהפוך לדמוקרטית יותר וכלכלתה תפרח". שר האוצר סמוטריץ' צייץ מחדש את הדברים בחשבונו.
"וזה יהיה הכלכלן הראשי שתחזיותיו מתפרסמות בעולם כולו והמשפיע על תוכניות כלכליות ותחזיות בישראל", תמהים ומודאגים בכירים במשרד האוצר. אגב, בלשכת שר האוצר לא הכחישו ולא אישרו בפנינו את הכוונה למנות את סמקאי.
אין כמעט ספק שאם ימונו פוליטיקאים ואנשי שלומם של ראשי מפלגת השלטון לתפקידי המפתח הללו – ישראל תתדרדר במורד תלול בתחום האמינות בעולם. איש לא יאמין עוד ל"עובדות" כלליות ול"תחזיות" של מקורבים לראש הממשלה ולשר האוצר ואולי הריבית גם תעלה ותרד בהוראת ראש הממשלה ונתונים כלכליים יוכתבו על ידו ועל ידי שר האוצר. מי יודע.
ורק להבהרה: אין חלילה לראות בדברים האלה שהאישים שהוזכרו כאן אינם מתאימים לחלק מהתפקידים, אולם עצם קרבתם הרבה מאוד לשלטון הופכת את מינויים לבלתי סביר בעליל ולניגוד עניינים ברור.
